מישהו פעם שאל את עצמו האם השחצנות, ההתנשאות והספקנות של העיתונאי הישראלי הן תכונות בלתי הפיכות?

אז זהו... שהתשובה היא ככל הנראה "לא": עיתונאינו שחצנים בעיקר כאשר מדובר על מי שאינו עיתונאי. כללי ה"מוסר" שלהם, תקפים, מסתבר, רק עבור אחרים.



בעל טור ופרשן פוליטי שמאלני, אחד דניאל בן סימון, הצליח להפוך מצבוע לכבשה תמימה בזמן שיא! שימו לב לכבשה הטהורה ברגעים מביכים שהמזל היחיד שלו הוא שמי שיכול לשים אותו לצחוק כרגע, היא קולגה שמרחמת עליו, ממש חסה על חייו.



עניין פרשת התרומות לא רלוונטי לדיון זה: מה שיפה הוא לשמוע את ההתפתלויות של העיתונאי בשידור חי. רק חסר היה שיגיד "למה לא סיפרו לי שמותר לעשות לעינונאים תרגילים מלוכלכים שהם לחם חוקם המקצועי?".



http://glz.msn.co.il/pop_video.aspx?newsid=4052



להקפיץ לבערך 40% מתחילת התכנית (לפני זה יש שיר לילה טוב אינסופי עם עמוס עוז שמספר לנו ש"עוד מטר אחד וכולנו נגיע לשלום וסבבי בבי").

.

מזמן היגעתי למסקנה, שלמילים יש את התפקיד של מסך עשן, או דגלוני איתות לא יותר. אסור להתייחס למילותיו של מישהו, לא מנחם "אף שעל" בגין, לא אריאל "דין כפר דרום כדין תל אביב" שרון, בטח לא בנימין "קטשופ" נתניהו. על השמאל אין בכלל מה להתחיל לדבר. יש ימים שפשוט מתחשק לי לעבור לגור בביקתה של היונבומבר ולהשאיר הכל מאחורי גבי.

בקיצור, אין על מי לסמוך מלבד אבינו שבשמיים, וההוא הבהיר היטב שהוא רואה בי אחראי בלעדי למעשיי שלי.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

מי שראה אתמול את מהדורת היומן של ערוץ 2 - תחת שרביטו של יאיר לפיד - ללא ספק זכה לראות את אחת מנקודות השפל הממוקדות של העיתונות העיברית ("ממוקדות" משום שמאז פרוץ ערוץ2 העיתונות המשודרת בנקודת שפל אחת ארוכה...).

אחד - אולי הבכיר שבחמשת סרני המכפישים - עמנואל רוזן כנראה מריח שהשנה בגלל המצב לא יהיה בונוס כמו שחשב. מה עושים? נו מה... עוד כתבה של עצלנים, שבה מתלבשים על נושא קל וחובטים בו ללא רחם: כאילו בעיתונות נשכנית.

הקורבן אתמול היה השר הערבי - "כבוד למגזר" = רלאב מג"דלה - עסקן מפלגתי סוג ב": בחור בינוני, חביב ובטח לא מבריק. לא ממש שונה מלא מעט עסקנים אחרים, פרט לכך שהוא גם במקרה ערבי. רוזן הצבוע הרעב, מצא לו פגר פוליטי לעוט עליו, ולתת לקהל עוד ממה שהוא חושב שהוא אוהב: בשר קורבן טרי.

בעזרת קטעים (פרומו?) שמקבלים חינם מ"ארץ נהדרת", והפה הגדול של רון קופמן (אחד שלו הייתי חובב עולם שידורי הספורט, הייתי מתבייש שהוא שם מייצג אותי) ועוד ערביה צעירה ורהוטה (אני חושב שיש לה טור ב YNET - אחד מאותם טורים שבהם ערבים מלומדים ורהוטים מספרים לנו איזה גהינום יש לערבי שחי במדינה יהודית, אתם יודעים...), עשו חוכא ואיטלולה מהשר: הציגו אותו ככלי ריק, טיפש גמור, ליצן חצר ועילג לחלוטין: -מינוס 2 בסולם גבריאלי.

בשיא הכתבה השר, בעודו מבקר במגרש כדורגל, מספר לרוזן סיפור לא ממש חשוב שבמסגרתו, כך הוא מספר, ביקר במשרדי חברת סאב , "חברה גרמנית גדולה שהמשרדים שלה נמצאים בקומה 17 ברעננה, סליחה הרצליה". הוא מספר שם סיפור לא ממש חשוב לגבי ביקור המנהלים הגרמניים ופגישתם עמו. בקריינות הרקע, של רוזן המכפישן כמובן, מספר לנו עמנואל מתפוצץ מרוב חשיבות כי סאב היא בכלל לא חברה גרמנית אלא שוודית וכי השר לא ביקר את ראשיה. השר הערבי - כך נראה - אידיוט גמור: עאבדאי לבנטיני עילג.

מי ששרד את כל המהדורה - והסתכן בלראות יותר מדי פרומואים של הפלופ רב הפרומואים "שבוע סוף" - שמע אולי בסופה את הודעתו הלאקונית של יאיר לפיד: השר מג"אדלה אולי לא חכם גדול, אבל פראייר הוא לא, וכנראה לא רמאי, או לפחות לא בליגה של העיתונאים. ללא שום ספק הוא או מישהו מטעמו ראו את הכתבה - שללא שום ספק מה שנטען בה לא עבר אליהם קודם לכן למען קבלת תגובתם - ומייד פנו ךלמערכת. מסתבר, אם כן, שהאידיוט העילב בסיפור זה הוא עמנואל רוזן דווקא! יש חברה גרמנית בהרצליה, ואפילו יש לה משרד בקומה ה 17. ראשיה אכן ביקרו בארץ, ואכן נפגשו עם השר: קוראים לה חברת sap ואצת דוברי ערבית זה נשמע לפעמים כמו "סאב". עמנואל השחצן מאוד רצה למכור לנו את הערבי הטיפש כחבילה, אבל כרגיל מכר לנו בעיקר שלל הכפשות ולעג ברמה של הומור פלוצים וקקי: ההתמחות העיקרית (חוץ מהכפשות) של לא מעט מעיתונאי ערוץ 2 ו 10.

תוסיפו לכך את הכתבה העילגת אודות ה"כיבוש" החב"דניקי של רמת אביב, והערתו של יאיר לפיד בסופה, וקבלו עיתונאות ירודה, מביכה וצהובה בגוון שתן מרוכז ומצחין.

פשוט בושה. ואני עוד ראיתי את המהדורה די במקרה: אני רוצה להאמין שזו באמת נקודת שפל קיצונית. הלוואי...

.