יו"ר קדימה, שרת החוץ ציפי לבני, הפתיעה הערב את שני יריביה המרכזיים, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו ויו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק, והזמינה אותם להתעמת איתה לקראת הבחירות לכנסת.
לבני הפנתה אליהם את ההזמנה במהלך נאום בוועידת ישראל לעסקים של עיתון "גלובס" בתל אביב, אך השניים, שישבו בקהל, בחרו שלא להשיב ונותרו בכיסאותיהם.
בנאומה בוועידה אמרה לבני, כי "זה ערב בחירות ואני לא מכבסת מלים. אני מבקשת את ההזדמנות להצליח כבר בפעם הראשונה, ולא מקצה שיפורים כמו שני קודמי". לדבריה, "יש פוליטיקאים שמציעים את עצמם ומהלכים אימים על הציבור בישראל: רצוי גבר, חזק, קוסם, שינזוף בעולם המתחסד - טעות, טעות, טעות".
יו"ר קדימה גם הקפידה לעקוץ בנאומה את אהוד ברק ואמרה: "אני מכירה את הבירוקרטיה במדינת ישראל. אני עיצבנתי חלק מהפקידות כשאתה היית בצבא". ברק שיחרר הערת אגב ולבני מייד ענתה לו: "אתה לא יכול להתאפק, הא? כנראה בגלל זה אומרים שאתה לא סימפטי".

http://news.walla.co.il/?w=//1398301

http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1126379

www.meirtv.co.il

המזגזגת רוצה עימות פתאום? LOL קודם שתתחיל להגיד את האמת לעם הזה אחר כך שתבקש עימות,מי בכלל מתייחס אליה ברצינות?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

לעימותים יש חשיבות רבה במערכת בחירות, וחבל שבישראל הם הופסקו - משום מה, תמיד למוביל במירוץ יש שלל תירוצים להתחמקות מעימות. למה עימותים זה חשוב?
א. שקיפות - בעימות מתחדדות העמדות, והציבור זוכה לקבל את דעתו של המועמד בנושאים של הפרק.
ב. התעמתות עם שאלות קשות - בעימותים קשה יותר להתחמק מהן.
ג. העלאת המודעות - עימותים בד"כ מלווים ביחסי ציבור ומעלים את ההשתתפות בבחירות בסופו של דבר, השתתפות שירדה בישראל בצורה דרסטית, ואפילו מסוכנת.
ד. יש יותר סיכוי שמועמד ייקח בחשבון את ההבטחות שנתן בעימותים מתוקשרים.

לנתניהו, שכישוריו הרטורים והתקשורתיים עולים על יתר המועמדים אין סיבה להתחמק מעימות. אני מקווה שהוא יפסיק להקשיב ליועצים שאומרים לו להימנע מהם - לעניות דעתי, הם בהחלט יכולים להוסיף לו תומכים.

עימות צריך להיות בין ביבי, ברק אייל ארד וראובן אדלר.
נוכחותה של ציפי לבני בעימות מחסלת כל סיכוי להפקת תועלת ממנו, שכן כשם שלא ישימו את רותי
פרמינגר (שהופיעה במסגרת תשדירי הליכוד) בעימות מטעם הליכוד, כך אין טעם להציב מטעם אט"ד את
הדוברת שלהם...

אני מבין שזה כעת הקו השולט בדפי המסרים של אט"ד, והתקשורת כעת תרדוף את ביבי על "פחדנותו"
מפני עימות. לביבי אין שום סיבה להעתר לכך, שכן הוא יפסיד בכל מקרה:
אם ימשיך להתעלם מהבקשות לעימות, אז יצעקו שהוא פחדן (כפי שהם צועקים כעת...), אבל אם יגיד
שהוא מסכים - הוא יחטוף פעמיים:
1. אלה שצעקו לו שהוא פחדן עקב המנעותו מעימות, יגידו עכשיו ש"שוה=ב ביבי מזיע ונכנע ללחצים" (בדיוק
כפי שעשו לגבי הפריימריס בליכוד, כשבתקפו אותו על מיקומו הגבוה של פייגלין ביום א', וביום ב',
כשפייגלין דורדר ברשימה, הותקף ביבי על "העדר דמוקרטיה"...).
2. לא משנה מה יקרה בעימות (וסביר שהעימות ינוהל ע"י נציג תקשורת "מאוזן" מהסוג של בן כספית
וחבר מרעיו...), התקשורת תספר שהוא הובס...


כעת יש דיון ברשת ב' בנושא, וירון דקל ורביב דרוקר נלחמים את מלחמתו של אייל ארד בצעקות על
שי בזק. הם דואגים ל"אינטרס הציבורי" שקשור בעימות, והם מספרים ש"ביבי תקף את ברק ב1999
על שחמק מעימות", אבל הם שוכחים לציין שאז הם דווקא תמכו לגמרי בהתחמקות של ברק מעימות
(כיוון שאז הוא הוביל...).

ההתגייסות התקשורתית להושיע את לבני מגיעה בכל פעם לשיא חדש. לנתניהו באמת אין אינטרס
לעזור להם להשמיץ אותו. עדיף שיושמץ על פחדנות מעימות (דבר שמעלה גיחוך, בהתחשב ביכולת
הטלוויזיונית שלו בהשוואה לזו של מדקלמת דפי המסרים, שאמרה 9 פעמים בשעה שהיא "לא
מכבסת"...), מאשר שיגיע לעימות, יחטוף השמצות על כך ששוב נכנע ללחצים, ולבסוף יעבור עימות
מוטה פוליטית שעליו יכתבו שהוא הובס בו...

עימות זה עימות וזה חלק מהמשחק.
כמו שלא שלום קיטל יתייצב אלא אהוד ברק, כך תתיצב ציפי לבני וכך יתייצב גם נתניהו.
עימות זה דבר מקובל ואין סיבה לא יתקיים.
מדוע אתה חושב שנתניהו יובס ?
הוא יכול להציב תנאים נוקשים למטרת הגינות ונייטרליות העימות, אבל לחמוק ממנו לגמרי זו סוג של הודאה מראש (ולא אמרתי פחדנות).
במידה ולא יקוימו התנאים - הוא יוכל להגיד שיש חשש להטייה של העימות.
אבל האם אין שום אפשרות בו העימות לא יהיה מוטה ואכן ביבי יוכל להתעמת בו ?

אנחנו לא נלמד שום דבר חדש בעימות, וכל המטרה בקיום העימות היא כדי שניתן יהיה לכתוב אחריו
"ביבי שוב הזיע: התנגד לעימות ואז לחצו והוא שוב נכנע"...
לו הוביל אייל ארד בסקרים, לא היינו רואים קמפיין משעשע שטוען שחובה לקיים עימות...
ארד נמנע בכל כוחו מעימותים כאשר הוביל את הקמפיינים של שרון ושל חשודי...

באשר להשוואה בין מעמדו של שלום קיטל בעבודה למעמדו של ארד באט"ד, ניתן לומר רק "נו,באמת...".
אייל ארד, יחד עם ליאור חורב, ראובן אדלר, טל זילברשטיין ואחרים, ה-מ-צ-י-א את הקוריוז הזה שקורא
לעצמו בשם "קדימה". ארד ואחרים הרכיבו את הרשימה לכנסת, והיו מעורבים בקבלת החלטות בדרגים
ששלום קיטל בכלל לא יכול לחלום על להיות מעורב בהם. קיטל הוא איש מקצוע שנשכר כדי לסייע לברק
בבחירות. ארד ליווה את אט"ד בכל יום של פעילותה. המעורבות שלו בכל מה שאומרת הדוברת של
המפלגה (סליחה, "המועמדת"...), היא ברמה של להגיד לה מה לומר ומה לא לומר.

עימות בין מנהיגי מפלגות לא באמת יכול לכלול אותה, כיוון שמעט מאוד אנשים באמת מאמינים שהיא
באמת הבוס במפלגה הזו. המפלגה הזו מונהגת ע"י אדלר וארד, ואם כבר לקיים עימות, אז שראשי
מפלגה ידברו, ולא מי שמקריאה את דפי המסרים שלהם ("בלי לכבסX"...).

את כל מה שכתבתי - גם אתה יודע...

תוספת בעריכה:
לשאלתך, לא יכול להיות בישראל עימות משודר בין ימין לשמאל, שלא יהיה מוטה, במיוחד לא בתקופה
הנוכחית, בה איבדה התקשורת אפילו את העמדת הפנים של נייטרליות, והתגייסה לטובת אט"ד ברמות
שלא נראו מעולם (וכאמור, התקשורת תמיד הייתה מוטה שמאלה...).
באשר לשאלה האם ביבי יוכל להתעמת, הרי שהתשובה היא שברגע שיגיד כן לעימות כלשהו, הוא
כבר יותקף על כך ש"שוב נכנע ללחצים" (ומי שיתקפו אותו יהיו אותם אנשים שהפעילו את הלחצים,
אבל הם ישכחו לציין זאת...).

מאז 1999 היו אמורות לכהן שתיים חצי כנסות, אבל כיהנו שלוש ועוד מעט הרביעית והיו גם בחירות לראש הממשלה באמצע.
אנחנו לא מדינה נורמלית זה בטוח.
קדימה היא לא מפלגה נורמלית זה גם בטוח.
אבל מאחר ולא המציאו את העימות לצורכי הבחירות הקרובות, אלא בעצם המציאו אותו מחדש, אני לא רואה פסול ברעיון העימות.
ביבי לחיץ וזו סיסמה שהומצאה עליו אבל בהשראתו.
מקרה פייגלין לא ממש עזר לו, הוא כל הזמן נופל לידי התקשורת ומספק להם חומרי גלם לסיסמה הבאה. בסוף הסיסמאות יגשימו את עצמן.
שיעלה אדון נתניהו וירוקן את ציפי לבני מתוכן בעימות שכזה.
אין לו הרבה ברירה לדעתי, ואי הופעה שלו בעימות תעלה לו בנקודות, אלא אם ימצא שביל עוקף עימות בו יוכל להוקיע את קדימה ללא עימות.
מאחר וזה נראה שהוא משחק משחקי חוץ, אין לו ברירה כל כך אלא לשתף פעולה עם המארחים.

ביבי לא יותר לחיץ מכל מועמד אחר לראשות ממשלה. לא יותר מברק ובטח לא יותר מלבני, שעד לרגע
זה עוד לא החליטו בשבילה אם היא במרכז, שמאל או מתחרה בליברמן...
ביבי לא נופל לידי התקשורת, שכן לא משנה מה היה עושה בעניין פייגלין - היו קופצים עליו. לולא פעל
נגד פייגלין, היו מספרים לנו שהוא תומך בפייגלין, ושהוא "מוביל את הליכוד לימין הקיצוני". הוא פעל נגדו,
אז הוא "היסטרי ולחיץ"...

יש לו המוני ברירות לא להופיע לעימות, כשהראשונה בהן היא פשוט להתעלם מכל הזעקות שמשום-מה
מועלות רק בידי אלה שבשום פנים לא יצביעו עבורו. אני אמנם לוקח הימור גדול, אבל גם הופעה מזהירה
שלו בעימות, לא תגרום לך, למשל, להצביע עבורו ...

הפרשנים של המשחק אכן עויינים אותו - אבל הקהל ביתי למדי...

כמו שהופעה כושלת שלו לא תגרום לך לא להצביע לו, נכון ?

העימות נועד לצפים ולסמי-צפים ולאלו שלא מבינים כלום מהחיים שלהם.
לא באים לשכנע משוכנעים בעימות.
כמו שיש תעמולת בחירות, אין סיבה שלא יהיה עימות.
אני לא מתומכי לבני, אבל לא ממתנגדי העימות.

לו ברק הוביל, סביר שהשמאל היה מתכנס סביבו...
כל העניין של העימות נובע מכך שהשמאל כרגע בפיגור עצום, ומקווה ליצור מינוף של התאוששות, בעקבות
עימות (שעליו יספרו שלבני ניצחה בו, מעצם קיומו, שהוכיח את "אי עמידתו של ביבי בלחצים")...

לולא היה סיקור כ"כ לא הוגן, היה מקום לעימות, אבל כאשר ברור שעצם ההסכמה של ביבי לעימות
תיזקף לחובתו, אין לו טעם להסכים לזה.

מכיוון שאני לא חושב שעימות בין ביבי לבין מכונת סיסמאות של אדלר וארד יכול לקדם את מודעות הציבור
לגבי העמדות של מי מהם, אני סבור שעדיף שיחסוך לעצמו את הנזק שינסו להסב לו מרגע שיסכים
לעימות, ויעסוק בהסברת עמדותיו בתנאים הוגנים, פחות או יותר.

רגע, דן מרגלית עובד בישראל היום ועדיין נחשב נייטרלי בעיניך ?

אני אישית תמיד חיבבתי עימותים, ולא משנה האם ה"צד" שלי היה החזק בסקרים.
ההתחמקות של ברק אז מעימות פסולה בעיני בדיוק כמו ההתחמקות של ביבי.
דווקא עימות משולש יכול להיות מעניין.
הוא יכול לתת לציבור הצף-מתנדנד-לא אכפת לו, את האפשרות לבחון את ההבדלים אם בכלל בין המועמדים על פי יכולת העימות שלהם.
אולי יגלו שביבי ולבני מחזיקים באותן דעות ?
הרי הדברים יוצאים ONLINE ואינם מגובים בשלטי חוצות.
אני עדיין תומך בעימות ולא בגלל שצד זה מנצח או מפסיד.
אם ביבי הצליח להגיע ל 40 בסקרים כלשהם, שיהיה גיבור וימעך וירסק את מתנגדיו בעימות ויגיע ל 50 לאחר העימות. דווקא למנצח צריכה להיות שאיפה להתעמת ולהנציח את נצחונו, ואל לו לחשוש.
אחרת למה הוא מנצח ואת מי ?

הוא כמובן לא נייטרלי באמת - אבל הנטייה המערכתית שלו, מובהקת הרבה פחות מזו של שלושת
העיתונים האחרים, ואני מעודי לא תפסתי אותו באי דיוק שנועד להזיק למועמד שאינו ביבי, כפי שתפסתי
את העיתונים האחרים.
דן מרגלית כותב בישראל היום, כמו גם כותבים שמאלנים ממש כמו יהושע סובול או מרדכי גילת, ולא
ראיתי שהם הפכו למעריצי ביבי בעקבות העסקתם בעיתון זה...

מרגלית הוא הפובליציסט הבכיר ההגון האחרון במדינת ישראל. המקבילים שלו בשם ובמעמד הם יואל
מרקוס ונחום ברנע שאפילו לחשוב עליהם באותו משפט יחד עם המילה נייטרלי, עלול לעורר עוויתות
חריפות מדי של צחוק...


אני מחבב עימותים כשיש בהם סיכוי לשמוע משהו. לבני היא פלקט של אט"ד. אם רוצים לדעת מה אט"ד
מתכוונים לעשות בנו, שיתכבדו ויבואו בעצמם לעימות, ולא ישלחו את דוגמנית הבית שלהם...
אט"ד, כמו רוב השמאל (כולל "אבירי זכות הציבור לדעת" מהתקשורת) לא מעוניינים בעימות כדי לדעת
"מה חושבים המתמודדים", אלא כדי לנגח את ביבי מרגע שיסכים לעימות ("שוב הזיע ונכנע ללחצים"),
וכלה בדרך הופעתו בעימות ("הוא לא ענה נכון לשאלה 14 והזיע המון"), ללא קשר למה שיהיה באמת
בעימות. ב1996 הופיעו בתקשורת אנשים שטענו בלי בושה שפרס ניצח בעימות. ידיעות אחרונות עשה
שגיאה (שהיום הוא מתחרט עליה בכל נימי נפשו) ופרסם סקר שקבע שהרוב סבור שביבי ניצח, וזו
הייתה הכותרת הראשית. חיים רמון (אז ראש מטה ההסברה בעבודה) טען שהכותרת הזו יצרה
מציאות שגמרה לפרס את הסיכויים. רמון, כמובן, מגזים, שכן אוסלו גמר לפרס את הסיכויים, בעוד
שהתקשורת היא זו שבכלל יצרה לו סיכוי כלשהו, אבל במהות רמון צודק: התקשורת היא שקובעת מי
ניצח בעימות, ואם ידיעות אחרונות היה בוחר כותרת אחרת, או נמנע מפרסום הסקר, הדבר היה עוזר לפרס, למרות שהעימות עצמו היה נוק אאוט שדי קשה יהיה לשחזר (פרס היה בהלם מוחלט).

אם ביבי הצליח להגיע ל40 מנדטים בסקרים כלשהם, חלילה לו מלסכן את זה בללכת לעימות, לחטוף
גידופים על היותו "לחיץ ששוב נכנע ללחצים", ואז לקרוא שהובס בעימות, ללא קשר למה שיקרה
בעימות בפועל...

אני מסכים לגבי דן מרגלית בגדול, במיוחד לאחר שאישרת את נטיית המעסיק שלו (בעבר נטית להתוכח על זה).

נשארנו עם דעות אישיות לגבי העימות, מאחר ושנינו לא מצדדי לבני, ואחד מאיתנו אפילו תומך ביבי.

לגבי העימות ההוא מ 1996, נזכרתי שכשהגיע תורו של פרס לשאול את ביבי שאלה, הוא בחר במשאלה. זה היה מתנשא אבל די במקום. תגיד לביבי שבמקום לשאול את לבני שאלה, יגיד לה שיש לו משאלה שהבוסים האמיתיים שלה יצאו מאחורי הקלעים וידברו במקומה.

...וכמובן שאינו יכול להצליח בכך מספיק, כיוון שהוא אחד והם רבים...

אני תומך ביבי בדיוק כמו שאתה לא-תומך ביבי...
לו היוה בחירות ישירות בין שניהם, היית מצביע עבור לבני, בדיוק כפי שאני הייתי מצביע בעד ביבי. לא
מתוך תמיכה מובהקת באיש, אלא מתוך ידיעה שהוא הרבה פחות גרוע מהאלטרנטיבה. הייתי שמח
בהרבה לו בני בגין היה המועמד, וביבי היה מקום 5, אבל מה לעשות שהוא המועמד, ובהשוואה ללבני
(סליחה, לארד ולאדלר) באמת שאין התלבטות...

אנשים מסים כיום לטעון שה"משאלה" של פרס באותו עימות היא מה שפגע בו, אבל האמת היא שלא
ההתנשאות פגעה בו, אלא חוסר יכולתו לענות בצורה נורמלית לשאלות מאוזנות. המציאות כיסחה אותו
(פיגועים אינספור, בזמן שהוא מספר לנו על המזה"ת החדש), ומולו עמד מועמד צעיר בהרבה, שהיו לו
הכלים הטלוויזיוניים, לענות במהירות ובצורה בהירה לכל שאלה.
כפי שכבר ציינתי, אם יהיה עימות, ביבי יוכרז כמובס, כיוון שהתקשורת הפיקה לקחים מ1996, והפעם היא
תעצב את המציאות עוד לפני שהתקיימה - ותגדיר את ביבי כלחיץ שנכנע ללחצים לקיים עימות...
את ההכנות לכך הם קיימו כבר בפריימריס כשלפני הפריימריס סיפרו לנו שתהיה רשימה ימנית
קיצונית וביבי פועל ב"היסטריה" נגד פייגלין, אחרי הפריימריס סיפרו לנו שפייגלין ניצח בענק, וכשביבי
פעל לדרדור מיקומו של פייגלין (שמפניו לא חדלו להזהיר), אז ביבי הפך להיסטרי ואנטי-דמוקרט...

אין ספק שפייגלין סיפק סיטואצית WIN WIN נוחה לתקשורת.
עם זכייתו הליכוד הופך לימין קיצוני, ועם דחיקתו ביבי הופך לחיץ נלחץ היסטרי.
בכל מקרה הליכוד נפגע כשזו המטרה.
למרות שאני לא קורא בדרך כלל, הצצתי היום בדבקה ומצאתי טיעון שמלחיץ את כולם כרגע.
אחוזי הצבעה נמוכים, שפוגמים בכל הסקרים והסטטיסטיקות, מאחר והמספרים הגדולים הם למעשה קטנים.
אם אכן הנתונים שהוצגו נכונים, דווקא זו כן הזדמנות לעשות כל פעולה כולל עימות, על מנת להעיר את הישנים מרבצם.
מנסיוני האישי, יש לא מעט אפתטיים, לא אכפתניקים, לא מתענינים ואף כאלה שרואים מחאה אמיתית באי הצבעה (לא פתק לבן). לא עבור כולם הפוליטיקה היא דבר מעניין שיגרום להם לצאת מהבית.
תאר לך שיהיה מבול מהחזקים שנראה החורף באותו יום בחירות.
כל המספרים ישטפו עם הגשם......

...פריימריס שבמהלכו עולות קלפיות באש, שיש בקלפי יותר מצביעים לאט"ד מאשר בוחרים רשומים, וכן
הלאה...
אם יצליחו לארגן דברים שכאלה - כל הסקרים לא יהיו שווים כלום...

כדי לדאוג לעימות הוגן ולא לקייטנה עבור לבני וברק

אבל דווקא בגלל התאמתו הוא ייפסל ע"י אט"ד (הם יודעים שהוא נגד שחיתות, והוא עלול לשאול שאלות
מציקות בנושא זה...).
קל מאוד גם למצוא מבנה ופלטפורמה הוגנת לעימות.

העניין הוא פשוט: עצם ההסכמה לעימות תגרום לכך שביבי יוכתר כמפסיד בעימות (שכן "שוב הוא נכנע
ללחצים" לקיים עימות...), ולכן אסור לו להסכים. מי שקובע מי ניצח בעימות זו התקשורת, והתקשורת
כבר כתבה את המאמרים על נצחונה הגדול של לבני בעימות, לא משנה מה יקרה שם (בדיוק כפי שעוד
לפני הפריימריס בליכוד נכתב בהיסטריה על הבזיון בפריימריס שם - בזיון שאני עדיין לא הצלחתי
למצוא, אבל מי ומה אני בהשוואה לאילן נישא כמו שלום ירושלמי שטוען שבני בגין נבחר בזכות פייגלין...).

זה כמו להגיד אני בעד דמוקרטיה, אבל רק אם מובטח לי שאנצח...
ואגב, יש מספיק מנחים אפשריים לכזה עימות. למשל: יעקב אחימאיר, ירון דקל, סיוון רהב-מאיר. אם זה לא מספיק טוב, אפשר לקבוע שני מנחים, שלושה מנחים וכו'. בארה"ב יש תהליך מובנה לעימותים האלה והם חלק נתון בכל קמפיין לנשיאות. צריך להגיע לאותו מצב גם בארץ.

מרגע שעצם ההענות לעימות מהווה תבוסה בו - העימות הופך למיותר...
יעקב אחימאיר הוא עיתונאי משובח שלעולם לא יקבל את הזכות להנחות עימות. הוא אובייקטיבי מדי.
ירון דקל הפך בשבועות האחרונות למדקלם סיסמאות של אט"ד, שיכול להתחרות בשאר החבר'ה של
רשות השידור.
סיוון רהב-מאיר היא עיתונאית מוכשרת וראוייה - ואינה בכירה מספיק להוביל עימות כזה (מה גם שהיא
דתייה, ותיפסל מיידית ע"י אט"ד...).

בארה"ב יש תהליך מובנה לעימותים כאלה, ושם אין מצב שמישהו שכל הזמן חמק מעימותים, פתאום
חושב שעכשיו מותר לו לדרוש את קיומם, בגלל שמצבו בסקרים נואש...

להיפך, לדעתי רוב הציבור יעריך את ההוגנות.
ואגב, אם נלך לפי הטיעון של "מי התחיל" אף פעם לא יהיו כאן עימותים.

העימות לא ישנה את דעת הבוחר,
מי שלא סובל את ציפציפ או את ברח, לא ישנה את דעתו,
כל העימות נועד לספק צרכי המדיה לעבודה.

קרקס ישראל 2008 בכורה ארצית.
(יש כרטיסים לשורה ראשונה, לפנות בפרטי למעוניינים חחח )

רק לבני זקוקה לעימות בשל מצבה.
אם יהיה עימות, (גם אם היא תפסיד) יועציה כבר ידעו איך להפוך את הקערה על פיה ולנגח את ביבי..ויש להם "בינתיים" את כל המדיה מאחוריהם.
אם לא יהיה עימות, שוב ינגחו יועציה ויגידו כי ביבי וברק פוחדים..
בכל זאת, אם יועציה מחפשים את תשומת ליבם של מר נתניהו ואדון ברק, אז הם מחפשים לשווא.
מוטב לה ל"מנהיגה" הגברת לבני, שתסמוך רק על עצמה ואם יש לה מה להגיד, שתגיד בפה מלא את מישנתה האמיתית ולא תיתן לנו לחוש, שקולם של יועציה בוקע מגרונה ובעצם דבר לא השתנה מאז תקופת שרון העליזה.

מה שבטוח נראה לעין, הוא הזילזול המופגן של ביבי וברק בלבני.
הם סופרים את קדימה לצורך ההתמודדות ואינם סופרים אותה, העומדת בראש המפלגה..

looopy

חחח נראה לי שבקדנציה הבאה נראה את אהוד ברק כשר בטחון וממלא מקום רומ

מה היא עשתה בחייה, אפשר תזכורת בבקשה?

עימות הוא דבר חיובי, אבל ללבני אין דבר מה לחדש שירים את כמות הקולות לכיוונה.
לבני מנסה לגמד את חלקה בממשלת אולמרט. אבל היא הרי כיהנה כמ"מ, מס 2 , של ראש-הממשלה. לבני שותפה למחדלי הממשלה: מלחמת לבנון השניה, קאסמים בדרום, אי יכולת לטפל במצב הכלכלי (סכסוך בין לבני לבר-און, בין אולמרט לבר-און). היא לא יכולה להציג את עצמה כ"דבר חדש".
ללבני יש מנהג: היא מביעה דעות כאילו היא פרשנית.לבני שוכחת שהיא מספר 2 בממשלה, יו"ר קדימה וצריכה לפעול, ולא רק לדבר.