"כשהגאות עולה, כשיש שפל, תדעי שאני לצידך."



כשג'ק ג'ונסון מתנגן לנו ברקע, את נשענת עלי. יושבות ומעשנות ג'וינט של שישי בצהריים.

הכל שקט מסביב כאילו הרחובות מתנקים לקראת שבת. הפועלים חדלו מלהכות בסלע, רעש המכוניות הולך ומתמעט. גם הכלב של השכנים הבין שהשעה תהיה שעה טובה לשכב ולהסתכל על העולם מתכנס.

הצלילים ממלאים את חלל הסלון שלנו. הוא לא מאוד יפה, לא חדש במיוחד, אבל הוא שלנו.

את קמה לכיוון חדר השינה במטרה לנמנם בנעימים אחר הצהריים. אולי אצטרף אליך ונתכרבל. אעיר אותך בליטופים ונתעלס מלאות אהבה ותשוקה.

עוד שעה קלה נלך לאכול ארוחת ערב משפחתית, ומאוחר יותר נלך יחד הביתה. אולי יבואו חברים ואולי לא- אנחנו יודעות להעסיק את עצמנו די טוב גם לבד.

מחר בבוקר נתעורר וניסע לסבא וסבתא לאכול ארוחת בוקר של שבת בעמק יזרעאל. את תתענגי על הגבינה ההיא ואני אהיה מאושרת לראות אותך מאושרת.

שבת שלום יפה שלי.

קצר אבל פשוט מקסים