בוקר.

עוד יום מתחיל בסוללה ג'.

עוד פעם הרץ-תו' מעיר שלושה אנשים אל ח' המטלות. שלושת החיילים מוצאים עצמם נבוכים ומובאסים אל מול הסד"כ הנמוך, כביכול, לביצוע המשיצות... " אחח... כמה הייתי רוצה לעלות מחסום עכשיו," כל אחד מהלוחמים אומר לעצמו.

טוב- עוברות שעתיים ואחד במפקדים במסדר מאתר לו באחת האסלות איזהוא תלב"ץ מעצבן ועוד פח שלאחד מאנשינו היה חשוב לזרוק לתוכו שקית במבה.

אז דוחים את המסדר לשתיים בצהריים- על סטנדרטים גבוהים לא מתפשרים בסוללה ג'! וחוץ מזה, למה שרק חלק ייהנו מהמסדר, גם למי שירדו ממשימות מגיע להינות ממנו!

אז עובר הזמן, ועולים למחסום בשעה שתיים בצהריים(משאירים לגלג שירותיים נקיים ללמוד עליהם, שיהנה לו). ארבע שעות במחסום עוברות בסבבה, ואז מגיעים לשעה החמישית. הפוקוס יורד והחבר'ה בבידור מכניסים אחד ת'שני למצב כפית וכרגיל מתחילים לשאול את עצמם " האם באמת יש פז"ם בתא המטען של הרכב עם הלוחית רישוי הצהובה, בעל אישור מעבר במחסום אל עבר ישראל?" ( הרי איך יוכל לכבור אמל"ח או מטען נפץ חבוי היטב אל שטח ישראל דרך מחסום צה"ל...?)

פתאום!

באמצע המחסום מגיע לו החפ"ק המפוז"ם, ואנחנו נקראים שוב לשחק תופסתעם ערבים שנגעו בגדר.

"מה נשמעף ----(מסו"ל)? הכל טוב?"
והמסו"ל ללא מילה מיותרת חוטף את הרעלת היתר היומית שלו שמטרתה לכפר על עזיבת -----(יחידה כלשהיא). הוא מתקיל את עצמו לפני הלוחמים והנהגים ההמומים:
"הותקלנו! אש אש אש!" ( לפחות כל העניין העביר לנו רבע שעה...)

יאללה רק עוד שעתיים למחסום + איחור טוחן של 45 דק', ואנחנו נמצא את עצמנו מתחת לשמיכה ישנים את שש השעות עד המחסום הבא. אחרי שעתיים- חוזרים לסוללה ואל המטלות שנשארו מח' המטלות שהייתה במסדר רס"פ שעתיים קודם לכן... אל תוך הלילה, שבסופו נקנח את היממה בתדריך יומי...

אז שיהיה לילה לבן וטוב עד המחסום הבא!!!
כן, זהו סתם עוד יום שגרתי בסוללה ג'...


--------------------------------------------------------------------
נכתב על ידי לוחם בסוללה.
לצערנו אין קישור כי הוא לא מקוון, ובכלל זה לא רלוונטי בדיוק מי מה ואיפה