11-12-2008, 08:26
|
מנהל פורום מילואים (במיל.)
|
|
חבר מתאריך: 21.08.06
הודעות: 4,003
|
|
פון קלוק לא התעלם מאבטחת אגפיו, להפך: הסיבה לשינוי שביצע בתכנית, לפיה הארמיה שלו הקדימה את פנייתה מזרחה, נבע מפער שהתהווה במהלך ההתקדמות בין הארמיה הראשונה (פון קלוק) לשנייה (פון בילוב) ומהסכנה שצבא צרפתי, יתקע טריז בין השתיים ואז יפנה להשמדת הארמיה הראשונה בעודה מבודדת.
צריך להבין כי חזונו של שליפן, של חזית אחידה מחוף התעלה ועד לפריז, היה קשה מאוד למימוש במקרה הטוב, ובלתי אפשרי למימוש למעשה, לאחר השינויים שערך בתכנית מולטקה הצעיר, רמטכ"ל צבא גרמניה לפניהמלחמה ובתחילתה.
אגב, לכישלון בקרב על המארן (ובתכנית כולה) אחראי, לדעתי, שליפן יותר מכל אדם אחר. התכנית השאפתנית שלו התבססה על הנחות אסטרטגיות שגויות מיסודן (1) אין לצבא הגרמני יכולת לבלום את הצבא הצרפתי בקרב הגנה; 2) משך הזמן שמהכרזת גיוס ברוסיה ליכולתה לפלוש לגרמניה; 3) רמתו ויכולתו של הצבא הרוסי ועוד..) ובעיקר על האמצעי הלא נכון: החייל הרגלי. לשם המחשה, חיילי האגף הגרמני הימני (פול קלוק) נדרשו לצעדות יומיות של בין 25 ל-40 ק"מ, כשהם אינם מתוספקים כיאות! המפתיע הוא לא שהתכנית כשלה, אלא שבכלל היתה קרובה כ"כ להצלחה...
והערה קטנה לגבי "אגפים": אגף, מעצם הגדרתו, הוא האזור שבו מחליט מפקד, באופן מודע, להיות חלש ביחס למרכז גזרתו. ההחלטה אמורה להתבסס על גורמים שונים, כגון הימצאות כוחות ידידותיים, מכשול טבעי או מלאכותי וכיוב', אך תוצאתה היא תמיד יצירת תורפה! זאת בהתאם לכלל שטבע פרידריך השני, לפיו "המגן על הכל, אינו מגן על דבר".
אגב, הערתו של שליפן היתה "חזקו את הכנף הימנית" - כלומר שיש להקצות את מירב הכוחות לזרוע הניידת, המכוונת לכיבוש צרפת, ע"ח יתר הכוחות, והיא היתה מכוונת לחלק מסויים של תכנית קרב מסויימת - ואין לראות בה ציווי טקטי על-זמני.
|