06-01-2009, 17:36
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
מראות משפילים סטייל 1956 או 1967 בהחלט יכולים להועיל
מבחינת צריבה תודעתית לטווח ארוך, כמו גם יצירת מיני אפקט דומינו בטווח קצר. צה"ל מעולם לא הצטיין בעבודות בימוי (כל המוכשרים היהודים לעניין זה היגרו להוליווד ולא לפלסטינה-א"י...) ואני די בספק האם תודרכו האנשים הנכונים לעניין זה - שבדיוק כמו עניין שילוב הצלפים שתואר במקום אחר, אינו עניין שעליו יקום ויפול דבר, אלא "שפצו"ר" של טקטיקה.
מכיוון שהחמא"ס, לא מעט בעקבות חיזבלה, נהג בהיבריס מסויים כלפי ארגונים פוליטיים יריבים בעולם הערבי, והיה נראה כי "הולך לו", פגיעה בכבודו בדיוק בתחומים בהם התגאה, עשוייה להיות מועילה מאוד. לדוגמא: בצה"ל נהוג לטפל במחבלים שנכלדו (עוד בימי של"ג) כבפושעים עצורים, ואני מדבר על השעות הראשונות. לא פעם הם מוצעדים בתחתונים, כבולים באזיקונים וכסויי עיניים, כך שהצופה מן הצד כלל לא יודע האם כולם אכן מחבלים.
מוטב היה לו היו מותירים אותם ככל האפשר במראם המקורי כ"לוחמים" אולם חבולים וכנועים. מכיוון שדו"צ ממילא שולט היטב בצילומים היוצאים, ראוי היה (במידה ונלכדו בכלל חמושים) שקבוצה כזאת תוצעד עם חולצות פרומות וידיים מורמות - הייתי אף מסתכן בהשארת פריטי תחמושת עליהם או קלאץ' שהמכלול פורק ממנו, כך שיראו כלוחמים מוכים ולא כפעילי חופש שנשלפו מהמיטה בידי משטרה חשאית. לתמונות כאלה ערך תעמולתי עצום.
בבירות של קיץ 1982, כאשר מחבלי אש"פ עמדו בפני התפוררות כללית והסכימו לפינוי, אחרי שאמרו שלא יעשו זאת לעולם, עשה ערפת צעד נבון: דאג שלוחמיו יתגלחו ויסתדרו כך שלא יראו כצבא מוכה, ודאג שישולמו כל החובות הכספיים למקומיים. תמונת מחבלי אש"פ העוזבים בעל כורחם את הארץ בה חיו כאדונים, הפכה אכן למיצג של תיקו בין שני צבאות, ולא כמה שהייתה: תבוסת צד אחד שנמלט מלוע הארי רק משום שיקולים שלא היה בהם שוף סעיף שכלל רחמים עליהם.
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 06-01-2009 בשעה 17:38.
|