היי.
אני מעוניין לדעת בפירוט מה הם יחסי ישראל סעודיה.
האם יש קשר דיפלומטי כלשהו? מסחר?
האם יש איום צבאי מאיזשהו צד?

האם היחסים של ארה"ב וסעודיה (שהם הולכים ומשתפרים כל הזמן) ישפיעו על יחסינו עם הסעודים?

הסעודים אף מממנים את משפחות המפגעים

נראה לך שבמקרה של מלחמה עם האיראנים, הסעודים יהיו לצידנו?
כמו שהם היו לצד האמריקאים במלחמה נגד העיראקים?

אחרי הכל, הסעודים הם הצד המתון יותר של האיסלאם ודואגים לשמור על מערבותם ככל שאפשר בעולם בו הם חיים.
והיחסים שלהם עם איראן לא מי יודע מה טובים.

אלא בגלל שנשק גרעיני אצל האירנים מאיים עליהם לא פחות

הצד המתון של האסלאם ? זה שממנו צמחה האידאולוגיה הוהאבית ? המקום שבו נמצאות הקיצוניות והאלימות שבמדרסות המוסלמיות ? שמשם הגיעו רוב חוטפי ה - 11 בספטמבר ?

מתונים .וואלה .

אלו שמצהירות על כך בגלוי כמו אירן הן הקיצוניות
ואלו שמארגנות יוזמות שלום שאם נקבל אותן אז צביון המדינה כמדינה יהודית יופסק (מה שבעצם יגשים את חלומם הרטוב של המארגנים ושאר המדינות) כמו סעודיה...

אז למה למעשה אין הסכם שלום או יחסים עם סעודיה?
מה מונע את זה?
איך שאני מבין את זה, האופי של סעודיה הוא כמו של מצרים.
ולסעודיה יש הרבה מאוד סיבות למה כן להיות איתנו בהסכם שלום או ביחסים טובים כלשהם.
האם זו ההשפעה הפלסטינית שגורמת לכך?

יש להם מלחמה אפשרית למנוע?
יש להם איזה פוטנציאל סחר שלא ממומש בגלל העדר שלום?

למה שבית המלוכה שלהם - שממילא יש לו בעיות של לגיטימציה בעולם הערבי (לא אוהבים שם את עשירי הנפט הבזבזנים) - יסתכן עוד יותר בגלל שלום עם "השטן הציוני"?

.

זה למעשה מה שאני מנסה לחתור אליו.
אולי מישהו כאן יודע אם יש להם סיבה להיות איתנו ביחסים כלשהם...
זאת השאלה שלי כעיקרון.

מדוע אנו מתרגמים את הכמיהה - הקצת נאיבית שלנו - לשלום מסוג "יחבקו אותי, ישימו דגל שלי ליד המלון, נאכל מקלובה בריאד, נעשה סקי ס"סקי דום" בדובאי, אני אספר להם על חיי הלילה של ת"א, הם יספרו לי על השנים שלהם בקחולג', אולי אני אפתח שם עסק קטן להתקנת רשתות (הבריטים האלה קורעים להם הצורה!), נוכל לעלות על מעבורת באילת ולטייל בשוק במדינה, ולחזור למחרת" וכו' וכו' - למשהו שלערבים יש צורך בו?

האם הערבי צריך חיבוקים מישראלי? הרי אין להם כל מיני תסביכים של מדינה צעירה וגאה, או עבר של יהודי נודד שצריך להסתדר בכל מיני מדינות. את הערבי בריאד אתה לא ממש מעניין מעבר להקשר הפוליטי. לעשות אתך שלום בפומבי פירושו שלל דברים שהוא לא רוצה, לא צריך ובטוח לא יסתכן בשבילם (שאיזה בין לאדן יפוצץ לך מיכלית דלק ליד הבית בשביל זה?).

כישראלי אתה רגיל לחיות במצור: רק נתב"ג הוא השער שלך לעולם, וגם שם לא בכל מקום אתה יכול להסתובב חופשי מסיבות פוליטיות או בטחוניות.

לסעודי אין בעיות כאלה, ולכן ממש לא דחוף לו "לעשות אתך שלום".

אני יכול להשוות את זה למצב שלי: מזה כמה שנים שאני ממעט לצאת לחו"ל שלא למטרות עבודה או סקי - ובשני המקרים המגע שלי עם ה"חו"ל" הוא מועט. ה"עסקים" שלי הם רק עם ארה"ב, מעט התחביבים שיש לי וקשורים לחו"ל, קשורים בעיקר לאוקיאניה, אני לא מתכוון ללמוד בחו"ל, לעבוד שם, לשהות שם וכך גם בני ביתי והמעגל הקרוב אלי. היחיס לישראלי כיום באירופה הוא נושא שמעשית יש לו מעט נגיעה אליו, אם בכלל ("הכל משפיע עליו בסוף" זה לא טיעון בעיני).

בקיצור: לי אישית אין שימוש בדרכון זר, לא מזיז לי שיציקו לי באנגליה באוניברסיטה, בספרד באיצטדיון ובאיטליה כשאני עובד בקניון. גם אם יחרימו את ישראל כלכלית באירופה, אין לזה השפעה על העבודה שלי שכולה תלוייה בארה"ב ויציבה מאוד שם (כל עוד האמריקאים יציבים...).

אז נכון שהרבה ישראלים חרדים לעניין זה, אבל אני? למה שאשקיע מאמץ בלמצוא חן בעיני האירופים?

.