לפני שכל בעלי המשקפים הורודות שכל ערימת דרדרים נראית להם כמו בוסתן יקפצו עליי, אזכיר את האזהרה שהשמיע נתניהו עוד ב- 2005 על קטיושות שיפגעו באשקלון ועל הלעד שלעגו לו על "קמפיין ההפחדה". ועתה, כאשר גילינו ש"ההפחדה" הייתה למציאות במסגרת "קמפיין" מפלגת החמאס - אני מציע לכל הציבור לשעות גם לאזהרות אחרות.

אחד המזהירים הוא חבר הכנסת יובל שטייניץ, חבר ועדת החוץ והביטחון לשעבר, אשר השכיל להתריע מפני התעצמותה של מצרים, מפני עוינותה הרבה כלפי ישראל ומפני ניסיונותיה החוזרים ונשנים להשיג לה דריסת רגל צבאית בסיני בניגוד להסכם ה"שלום" שנחתם איתה בימי בגין זכרונו לברכה.

יובל שטייניץ הצביע כבר לפני מספר שנים על מספר עובדות מצערות ביחסי ישראל-מצרים שלא השתנו מאז היה בתפקידו ואפילו לא לאחר הלחימה בעזה

א. מצרים מתעצמת - למצרים צבא ענק המצויד במיטב הטכנולוגיה האמריקאית. האחוז מהתל"ג המצרי המוקדש להתעצמות הצבא הוא הגבוה בעולם. התעצמות זו - בטנקים, בטילים ובמטוסים אין ייעודה מלחמה במועמר קדאפי וגם לא סגירת סכסוך עם צ'אד. אין למצרים שום סיבה להתעצם פרט לרצון המצרי המוכר - להשמיד את מדינת ישראל

ב. מצרים נכנסת לסיני - בחסות הקזת הדם ההדדית המתרחשת בינינו ובין הפלסטינאים סביב רצועת עזה - מצרים משמשת כ"מתווך הוגן" - כלומר, זה מה שאומרים לנו המנהיגים שלנו. בפועל, המצרים מעודדים באמצעות סיוע להברחות את החמאס/הרשות - גורמים להקזת דם הדדית ואז- לאחר שהם מוודאים פגיעה כפולה בגרסה העזתית של "האחים המוסלמים" ובישראל - מפעילים לחץ כדי לעצור באיבם את מבצעינו הצבאיים ומקבלים אישור להגדיל את הכוח המצרי בסיני - דבר הדרוש למצרים על מנת "להבטיח את גבולם".

ג. מצרים עוינת - המצרים אינם מפסיקים את ההסתה נגד ישראל בתקשורת שלהם- נהפוך הוא, בצד עוינות כלפי החמאס (עוינות ברורה) מפגינה מצרים עוינות גרועה פי כמה נגד ישראל. הם אינם מתייחסים כלל לקורבנות הישראלים של החמאס והביקורת היחידה שהם מטיחים בחמאס היא על אי הבנתו את הפערים הצבאיים בינו לבין ישראל שגורמת לפגיעה באוכלוסייה.

במאמרי מערכת בעיתונות המצרית, בדבריהם של אינטלקטואלים מצרים, ניתן לחוש שהשעה עוד לא הגיעה - אבל היא תגיע , הם אומרים בעצמם שיבוא יום ומצרים תתקוף אותנו צבאית - ואז נצטרך להחליט כיצד להגיב. מדינה המורגלת זה שנים במלחמות דמיקולו בהם מפעילים עוצמה צבאית "מדודה" שאין מטרתה חלילה להגיע לנצחון, מדינה שמתחה את כוחותיה היבשתיים באינספור מערכות עקר - תצטרך לתפקד במלחמה אמיתית

ד. וזה מפחיד אותי

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הרה ידוע שהשלום עם מדינות ערב לא יחזיק הרבה זמן.
אם זה בגלל עליית הקיצונים לשלטון כמו האחים המוסלמים או שגם ל"מתונים" נמאס שישראל מגינה על עצמה.

מעניין כמה זמן זה יחזיק והאם בסיבוב הבא נעשה שלום נכון.

איראן הייתה לפני 25 שנה מדינה כמעט מערבית, בקשרים הכי טובים עם ישראל, כמו טורקיה כיום. ותוך פחות משנה עלה שם חומייני, והיום - אחמדניג'אד.


לכן, גם אם במצרים היה משטר ממש אוהד אלינו, אין מה לסמוך. הכול מאוד מאוד מסוכן.


במלחמה כיום, עם כל העוצמות הצבאיות שיש, אי אפשר כל וכלל לנצח בלי אבידות עצומות ביותר משני הצדדים.

הנה, התרגלנו שיש מים בכיור, שיש חשמל, וכן הלאה. אם הכול קורס, אין מים, אין חשמל אין אפילו איך להוריד את המים בשירותים, אי אפשר לצאת החוצה בגלל ההפגזות, זה כלל וכלל, בנוסף לאבידות הרבות, זה כמעט ולא אפשרי כלל.

לכן, הדרך היחידה זה לא לתת לקיצוניים אפילו להרים את הראש, אחרת זה ללא פתרון.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

נראה לך שארצות הברית תיתן למצרים ליתקוף את ישראל?כל הנשק המצרי זה אמריקאי והיא לא תיתן להם לתקוף אותנו בנשק שלהם....אנחנו עדיין אינטרס אמריקאי באזור.
לדעתי המצרים מתחמשים גם בגלל העימות שלה עם אירן על שליטה בעולם הערבי

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

גם מצרים וגם ישראל מקבלות "תמיכה צבאית" או בעצם ברשימה של הסובסידיות לייצוא שארה"ב נותנת למפעלים שלה. ההבדל הוא שהמצרים שומרים על אוטונומיה בתחום הבטחוני הרבה יותר טוב מאתנו ובאופן כללי הם לא מדינת חסות "מרצון" כמו ישראל.
העניין הוא שאם מצרים תפר את חוזה השלום יתעוררו אצלה כמה בעיות קשות, כבר עכשיו הם בקושי מסוגלים להאכיל את האוכלוסיה שלהם וכל כמה זמן יש מהומות בגלל בגלל מחסור/ביטול סובסידיות לחם. בטווח הקצר האוכלוסיה תשמח לרעוב כדי להכות את האויב הציוני (או הם כבר ניצחו ב73) אבל לא לאורך זמן. מנגד הבעיה העיקרית של ישראל תהיה הצי המצרי שהרבה יותר חזק מהצי הישראלי (היתרון היחיד שיש לצי הישראלי הן צוללות הדולפין שיותר חדישות מהצוללות המצריות,אולם המצרים מנסים לשכנעה את הגרמנים למכור להם צוללות בדיוק מאותו דגם במודיפיקציה שונה http://www.omedia.co.il/Show_Articl...hreadID=1014010) ויוכל להטיל מצור כזה או אחר על ישראל (ויקח להם כמה ימים עד שיוכלו לארגן מתקפה קרקעית בנגב),כל זה בהנחה שלפני תחילת המלחמה המצרים לא יצליחו להעביר כוחות משמעותיים לסיני מצד שני אם המצרים יתחילו להזרים כוחות לסיני/יגרשו פקחים משם ישראל תצטרך לפעול ראשונה על מנת לפגוע בהם כאשר הכוחות שלהם פגיעים בזמן חציית התעלה/בסיני ללא חיפוי נ"מ אם ההנהגה של ישראל ברגע הקריטי הזה תחליט לא לתקוף (ואצלנו הכל יכול להיות) המצב באמת יהיה קשה. ובכל זאת אני מאמין שמה שיכריע את גורל המלחמה יהיה הנחישות שלנו לשרוד מול הפאנטיות שלהם במקרה השני סביר להניח שהקורבנות יהיו רבים הרבה יותר (ואולי אפילו נאלץ להשתמש בנשק טקטי אטומי) אבל גם אז ההיסטוריה מראה שישראל יכולה לנצח.

לא תהייה מלחמה כל עוד מובראק בחיים. מצד שני, מובראק כמעט בן 80.
מדברים, כי מובראק יוחלף על ידי ג'ימי הלא מנוסה והמושחת או גנרל עומר סולימן, שגם הוא לא צעיר. לא ברור אם הם יחזיקו מעמד.

בתנ"ך, תקופות השלום בין מלחמות נמשכות בכפולות של 40 שנה. אם השלום החל ב-1979, אז המלחמה תפרוץ מסביב ל-2019. אם השלום החל ב-1974, אז המלחמה תפרוץ ב-2014 . עד אז אוכלוסיית מצריים תהייה קרובה למאה מיליון ערבים, על סף רעב וצמא ובעוני מוחלט.

במצרים, הצבא שולט במדינה. אני לא יודע את מידת החדירה של אל קעידה לצבא המצרי. אבל בדיוק כמו בימי השאח הפרסי, כשיהיו מספיק מהם האיסלמיסטים יתפסו את השלטון ויצעידו מיליון "מתאבדים" לתוך סיני.
אם ישראל תגיב בזמן, ימותו מיליון מצרים "מתאבדים" מחום וצמא. אם לא, יהיה קשה להדוף אותם.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

כל הקלישאות האלה שנישמעות בטלויזיה כגון " אין צבא במזרח התיכון שיכול להתמודד עם ישראל" או "ישראל הפעילה מאית מכוחה האמיתי במלחמת לבנון" וכו.. יש בהן משהו ומשהו מאוד גדול.

צבא גדול ומסודר כמו הצבא המצרי פשוט לא יכול להתמודד צבאית ראש בראש עם ישראל, בראש ומראשונה בגלל כמות ואיכות האמצעים שעומדים לראשות שני הצדדים, נכון שארה"ב מחמשת את מצרים אבל צריך לראות במה היא מחמשת וכמה. העניין עם הצבא המצרי שהוא לא יכול לפגוע פגיעה אנושה בצבא פשוט בגלל חוסר יכולת אבל מה שכן הוא יכול זה לפגוע פגיעה קשה ( בעיקר מוראלית ) בעורף הישראלי,
כלומר, מה שאני מנסה להגיד זה שלדעתי כל מלחמה עם מדינה כמו מצרים או סורייה מבחינה צבאית תגמר מהר מאוד לטובתה של ישראל שזה אומר שיתוק חיל האויר והשיריון של האוייב, הבעיה של ישראל תיהיה בשלב לאחר מכן, כאשר המטרה היחידה שתיהיה להם זה העורף הישראלי וריכוזי אוכלוסיה.
אם יווצר מצב של עימות עם מדינה שכנה הפגיעה העיקרית לדעתי תיהיה באזרחי ישראל וצה"ל לא יוכל למנוע זאת.
בסוף הלחימה הכי אפקטיבית נגד ישראל לדעתי זה לחימת גרילה בנוסח חיזבאלה.

גם צהל יכול לירות לאוכלוסיה אזרחית בתגובה..ולנו יש כלים יותר טובים בשביל זה

לאלי- איך אתה אומר שזה לא יתן שום דבר - שבוע אחרי שהפצצת אוכלוסיה בקנה מידה מינמילי השיגה תוצאות יוצאות מן הכלל בעזה?
הפצצת אוכלוסיה בקנה מידה גדול תשתק כליל את מצרים!
למה אתה חושב שהמצרים לא דואגים לתחת של עצמם לפחות כמו שאנחנו הישראלים דואגים לגוש דן?

בלוג ימני (1 מ 5 או 6 ברשת)

שמע אתה מדבר על סיטואציות מאוד מאוד שונות עזה היא בשום אופן לא דוגמא לשום לחימה מול מדינה ערבית וגם זה לא ממש עזר בעזה אבל נגיד, בוא נבחן את העניין בעזה - חמאס עצר את הלחימה שם אך ורק כי הוא ספג אבידות ונזקים גדולים וכל יום שעבר הוא נפגע מכך, אין קשר לכמות האוכלוסיה שנפגעה לנצירת האש של חמאס, תאמין לי שהחמאס רק ניסה וגם הצליח לנפח את מספר ההרוגים האזרחיים שלו ולכן גם ירה מתוך ריכוזי קהל בכדי לגרום לכמה שיותר אזרחים הרוגים. לדוגמא כשישראל הפציצה ( ובצדק ) את הבית ספר של אונרא ונהרגו כביכול עשרות אזרחים חמאס קפצו על המציאה והמקרה גרם נזק רק לישראל.
ולמה שהפצצת אוכלוסיה תשתק את מצריים? כלומר מה אתה מצפה שיקרה בעקבות זה? מה יקרה בפועל? לדעתי כלום. ( יחזק משמעותית את ההרתעה של ישראל לטוווח הארוך אולי אבל בטווח המיידי, כלום . )

כתבת גם

ציטוט:

למה אתה חושב שהמצרים לא דואגים לתחת של עצמם לפחות כמו שאנחנו הישראלים דואגים לגוש דן?[

אני לא מסכים בכלל שאיכפת להם מהאוכלוסיה שלהם כמו שלנו איכפת מהאוכלוסיה שלנו אבל נגיד וזה נכון.
אז מה זה אומר? ניקח באמת לדוגמא את ישראל ( למרות שזה לא דוגמא טובה אבל אתה הצגת את זה כטיעון.. ), אם במהלך מלחמה מול מדינה ערבית הערבים יצליחו בדרך פלא להשמיד את כל גוש דן, לישראל יהיו רבבות הרוגים, אז מה יקרה לדעתך? ישראל תכנע תרים דגל לבן תתן הוראה לכל הצבא להפסיק להלחם? קשה לי להאמין.. מה שיקרה זה שישראל כמו כל צד אחר במצב הזה תשאף לסיים את העימות הזה מהר ( כנראה בהסכם להפסקת אש ) ותוך כדי "לנקום" באוייב בגביית מקסימום מחיר ממנו שזה אומר שימוש בכל הכלים לראשותה בכדי לעשות זאת.

כדי לגרום למדינה להכנע צריכים לכבוש אותה זו הדרך היחידה לדעתי שניתן לעשות זאת.