בהחלטה יוצאת דופן חייב בית המשפט את 013 נטוויז'ן לנתק שרת שמאחסן אתרים בהם משולבות יצירות מוסיקליות שהתובעות מחזיקות בזכויות היוצרים שלהן. הניתוק יבוצע בפועל לאחר שספק האינטרנט יזהיר מראש את מנהלי האתרים.

להמשך קריאת הכתבה באתר מעריב חדשות: http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/850/335.html

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

יעלה בשיטתיות חומר המפר זכויות יוצרים על שרתיה.

פתח לצרות...

אני מניח שלפני שיורידו את השאלטר על אותם אתרים יבחנו מספר אספקטים כגון האם יעודו העיקרי של האתר הוא הפרת זכויות יוצרים, האם העלאת התכנים לאותו אתר עוברת מודריזציה והאם לאחר שהפנו את תשומת ליבם של בעלי האתר או הפועלים בשם לקיום החומר המפר זכויות יוצרים באתרם, הם פעלו על מנת להסירו או לא.

חברי כנסת ישרים

אני לא נתקלתי בהתייחסות לסוגיית מודעות האתר לתכנים שהועלו אליו כגורם שיעכב את ניתוק השרת
שעליו מתאחסן האתר.

זו סוגייה סופר חשובה, כי יש הרבה אתרים שמאפשרים העלאת קבצים לשרתיהם, שאין להם יכולת לבדוק
כל קובץ שמועלה אליהם, והם פועלים למחיקת כל קובץ שיש עליו זכויות יוצרים, ברגע שמגיעה פנייה
שכזו - הפסיקה הזו יכולה ליצור מסלול עוקף ומסוכן לנתיב זה.

האם היה דיאלוג קודם עם בעלי אותם אתרים ונעשה נסיון להגיע עימם להסדר בנוגע להורדת התכנים מפירי זכויות היוצרים (לדוגמא, הסכם שנעשה עם שי לב ארי, ליונט) ומה היקף הפרת זכויות היוצרים שנעשה באותו אתר, כלומר, האם מדובר באתר שרוב רובו משמש בפלטפורמה להפרת זוכיות יוצרים או שמא מדובר באתר כמו פרש שמאפשר גם העלאת קבצים וחלק זניח מהתכנים בו מפיר זכויות יוצרים.

אם כל מה שהביא את השופט להכריע בנוגע לניתוק השרת מהאינטרנט הוא העובדה שנמצאו עליו קבצים המפירים זכויות יוצרים מבלי לקחת בחשבון את הדברים שציינתי בהודעה, אזי אכן מדובר בהחלטה אומללה.

חברי כנסת ישרים

אני אשאל את אותה שאלה שטיקבקתי בתחתית הכתבה: מדברים פה על שרתים שמאחסנים אתרים כמו אתר יו טיוב?

יו-טיוב אכן יכול להצטייר ככזה,אישור השופט מראה עד כמה המדינה הזאת רחוקה מהמאה עשרים ואחת.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

ביוטיוב אתה, כמעלה תכנים, מתחייב שאין בהם חורמ הפוגע בזכויות יוצרים, ובמידה ומישהו מתלונן על התכנים שהעלת הם מורדים באופן מיידי (עד לסיום הבירור בנושא זה).

חברי כנסת ישרים

P:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3507755,00.html

It's Never Lupus

למדינה הערבית הגדולה והמוסיקלית מכל - יחסים דיפלומטיים עימנו. השלום הוא אומנם קר אך גם הכסף ושום דבר לא ימנע ממפיק מצרי לתבוע כסף בבית משפט ישראלי. יצרנית תרבות ערבית נוספת היא עירק. יחסים אין אבל כיבוש אמריקאי יש ובוודאי שבעלי זכויות יוצרים מבגדד יכולים להעזר במשפטנים ירדנים ומצרים בכדי לממש זכויותיהם בישראל. נותרה לבנון..

אבל האם מישהו הרוצה להוריד שיר של אומכולתום [או כמו שאורי יתקן אותי מיד "אומם כ'ולת'ום"] זקוק לשרת ישראלי בכדי לעשות זאת? יותר קל לו לזמר הראפ מביירות לממש את זכויות היוצרים שלו ע"י תביעת ספק ששרתיו יושבים באי שודדה שבארכיפלג פלאגייאטזיה? ואם מסך הברזל שבין היוצרים הערבים לבין המשטר הציוני הוא המונע מהם לממש זכויותיהם - מה תועיל פסיקת השופט?

בקיצור - סערה בכוס תה עם נענע.

בואו ניקח מקרה היפוטתי של אתר פורומים שמחזיק בשני שרתים היושבים בספק אינטרנט גדול. באתר
הזה יש אי אלו רבבות גולשים ביום, שמעלים אליו אי אלו רבבות קבצים.
אין דרך בעולם לוודא שכל הקבצים מוגנים בזכויות יוצרים, מבלי שהאיש שזכויותיו נפגעו, יפנה אל האתר
שלשרתו הועלו הקבצים ויספר להם על כך.

החוק הזה מצטרף לסדרת חוקי ישראל חסון, שמעידים על חוסר הבנה בסיסית בנוגע לתחום, ורצון
לפגוע בו, בעקבות אי ההבנה. חסון רצה לפגוע בחופש הביטוי באמצעות הטלת מגבלות על יכולת גולשים
להגיב לתכנים שהועלו לאתרים, באמצעות הפיכת האתר לאחראי לתכני הגולשים. השופט הזה פסק
בנוגע לפגיעה בשרתים שמאחסנים אתרים שהעלו ב-נ-ו-ד-ע תכנים בעייתיים, אלא שהתקדים שיצר יאפשר
ניתוק שרתים של אתרים שהתכנים שהועלו אליהם, הועלו ללא ידיעת בעלי האתרים והשרתים.

פסיקה מטרידה.

לפעמים זה נעשה בידיעה מלאה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3394758,00.html

It's Never Lupus

אני מדבר על מצב קיים שבו ניתן לאחסן אצלך קבצים מבלי שתהיה לך יכולת לפקח על כל קובץ וקובץ
שמעלה, אלא אם כן תעסיק המון אנשים שיאשרו או יפסלו כל קובץ שיעלה, בטרם הועלה לשרת שלך.
זה מקביל לרעיון ההזוי של חסון של העסקת אנשים בכל אתר מ50,000 גולשים ביום ומעלה, שיבדקו
כל תגובת גולשים ב-ט-ר-ם, ויאשרו או יפסלו אותה. למרבה המזל, הרעיון הזה נעלם לעת-עתה, ואם
הסקרים צודקים, אז ישראל חסון (מקום 25 בקדימה) לא יטריד אותנו בכנסת הבאה...).

שתי הכתבות שהבאתי מדברות על הגשת תביעה ובאחת מהן מי החברה הנתבעת ובכתבה שפותחת את האשכול
כבר מדובר בצו של השופט אך לא מוזכר שם האתר

כמו כן נאמר שם שקודם כל צריך לשלוח אזהרה לבעל האתר כדי שיורי את התוכן המוגן בעצמו
אני מאמין שהחלק הזה מקובל עליך כנאה שבמקרה הנדון בעל האתר סירב לעשות זאת או לא הצליחו ליצור איתו
קשר (ולכן לא מוזכר האתר בכתבה) ולכן התביעה היא של ספקית האחסון

It's Never Lupus

זכויות יוצרים הן רכוש כמו כל רכוש אחר, ואי הסרת חומר מוגן כשמודיעים לאיש שמאחסן חומר כזה
על כך שיש אצלו חומר שכזה - היא מעשה שלא ייעשה, וראוי לסנקציות הקבועות בחוק.
כל זמן שיש התרעה למאחסן החומר - אין לו על מה להלין. אם אין התרעה שכזו, והסנקציה ניתנת לפני
אזהרה, אז ישנה בעייה, כי במקרה של שרתים שמאחסנים קבצים, בדר"כ קשה לבעלי האתר והשרת
שעליו יושב האתר, לדעת אם היו קבצים מוגנים שגולשו העלו.