17-02-2009, 17:29
|
|
|
חבר מתאריך: 05.09.06
הודעות: 23
|
|
שמע אחי, אני מבין אותך.
יש לי סיפור כמו שלך. יש לי ידידה ממש טובה מעל 8 שנים, כל היום אנחנו מדברים בטלפון, למרות השירות שלי בקרבי והיציאות המגעילות, תמיד דואגים שניצא לבלות ביחד כשאני מגיע הביתה, ומאז אני מאוהב בילדה הזות. אף פעם לא היה לי ת'אומץ להגיד לה מה אני מרגיש, תמיד פחדתי לאבד אותה. כל התקופה הזו לא הייתי עם אף בחורה, היה רק משהו קטן וזהו. היא תמיד אומרת לי " רק איתך אני רוצה להתחתן " " אני מתה עליך " " אני אוהת אותך " ואני לא יודע אם היא באמת מתכוונת לזה. כי זה הסגנון שלה, היא מדברת עם כולם חופשי. אני לא מפסיק לחשוב עליה, לפעמים אני לא ישן, אני משתגע ולא יכול בלעדיה. מצד אחד היא ממש מראה שהיא רוצה אותי ומצד שני היא לא.
אחרי היציאה ממבצע "עופרת יצוקה" ושבועיים בלי טלפון. דיברתי איתה והיא כימעט בכתה לי בטלפון מרוב שמחה.
והיא אמרה לי: " שבחיים אני לא חשבתי שאדאג למישהו כמו שדאגתי לך, לא הייתי יושנת בלילות, תמיד חשבתי עליך, אפילו פעם אחת בכיתי מרוב דאגה "
בקיצור, בחורה מושלמת...
אני מקווה רק לטוב, ויהיה רק טוב
_____________________________________
הדרך הכי קשה להתגעגע,
היא להיות עם מישהו
ולדעת שלעולם לא יהיה שלך.
|