בראש-חודש ניסן הייתה חנוכת המזבח של המשכן. במשך שנים-עשר ימים הקריבו שנים-עשר נשיאי השבטים קרבנות מיוחדים לחנוכת המזבח, בכל יום נשיא אחר. זכר לכך נקבע המנהג עד היום הזה "לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו-ביום", החל מראש-חודש ניסן ועד י"ב בו. בי"ג בניסן אומרים "זאת חנוכת המזבח".
כל יום אומרים את הקטע שבו מתוארת ההקרבה של נשיא השבט של אותו יום. את הפרשה אומרים אחרי תפילת שחרית (אפשר במשך כל היום) ואחריו נהוג לומר 'יהי-רצון'.