אני כותב הודעה זאת בעוגן אל כל הפורום בגלל חשיבות הנושא ובעקבות הודעות פרטיות שקיבלתי.
להלן מצורפת התשובה שנתתי לאחד החיילים בהודעה פרטית:
לדעתי דווקא חשוב מאד שתפתח עכשיו וכמה שיותר את כל מה שעבר עליך בלחימה ובעיקר את הארוע הטראומטי הזה.
אם אתה יכול ומסוגל עשה זאת עם החברים בתוך היחידה. בקש בצורה רשמית לדבר על הארוע, לתחקר אותו ולאפשר בלי בושה לדבר גם על הרגשות והתחושות תוך כדי הארוע ובעקבותיו.
עדיף לפתוח עכשיו את הפצע המוגלתי, לשפוך הכל החוצה, לחטא ולנקות ואז לסגור. אני מבטיח לך שתרגיש יותר טוב אח"כ.
הסיכון בהדחקה הוא עצום. הנושא עלול להפריע לך במשך כל החיים או, אפילו אם תצליח להדחיק היטב ולהתגבר עליו, הוא יוכל להתפוצץ פתאום, יום אחד, בלי שתהיה לך שליטה על זה בצורה לא נעימה.
אם אתה חושש שביחידה והחברים עלולים לא להבין והתוצאה לא תהיה טובה אני מוכן לפגוש אותך ולשבת לדבר כמה שתצטרך בדיסקרטיות מלאה מבלי שהדברים שתגיד ימשיכו הלאה.
לצערי דווקא בגלל שאני מנוסה במה שמקרים כאלו והדחקה שלהם יכולים לגרום ויש לי ניסיון גם בעזרה לחיילים מיידית כך שבסופו של דבר הם לא פיתחו שום תסמין של פוסט טראומה או שהצליחו לשלוט על הנושא ולהשאיר אותו קטן עם מינימום הפרעה.
חשוב שתבין: מה שעברת הוא לא ארוע פשוט! אף אחד לא אמור "להיות גבר" לירוק הצידה ולהמשיך הלאה.
אתה נפצעת בארוע הזה!
גם אם לא יורד לך דם ואף אבר לא נקטע, זו פציעה!
הדרך לרפא את הפציעה הזו אינה באמצעות ניתוח או חבישה. אתה חייב לדבר על הארוע והרגשות שלך במסגרת הכי תומכת שתוכל להגיע אליה.
אם תצטרך, אני כאן בשבילך (ואם אני לא פנוי אני אדאג להכווין אליך חבר מתאים).

כל מי שמרגיש צורך מוזמן לפנות אלי לדואר אלקטרוני (הכתובת בתחתית הודעה זו) או לתיבת הדואר הפרטית באתר. אני מתחייב לעשות כל מה שאוכל כדי לעזור. גם אם זה לא אני אישית לא אוכל לעזור אני אשתדל להפנות לגורם הכי מתאים.

יש לנו ניסיון בפורום בעזרה לחברים על הרקע הזה. אל תתביישו לפנות!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אתה צודק מאוד.
המשמעות של סחיבת משקולת כזו לבד בשקט בצל כל החיים היא כבדה ומזיקה לך, לאיש שעבר את הדברים וגם למשפחתך בסוף, ילדיך וזוגתך.
לטעמי יש לעודד את בחורינו הטובים לקרוא את מה שכותבים דור ההורים שלחמו בכיפור ממרחק הזמן כדי להבין את המשותף ואת יתרונות פתיחת הנושא עכשיו.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אני מברך אותך על כתיבת ההודעה החשובה שכתבת, ומקווה שנדע לתת מענה טוב יותר לאלה שפציעתם אינה ניכרת.- הרוב השקט.

http://www.bshvil.org.il/index.php?id=1&sid=55

מתעסק בידיוק בסוגיות הקשות והכואבות בהן נגעת בהודעה שלך יוסי. אני מרשה לעצמי להוסיף מספר מילים וקישור לאתר, ולו בשביל הסיכוי הקלוש שדרך הקישור לאתר לוחם משוחרר אחד יעבור את החוויה המחזקת והמדהימה שאני עברתי.

"את "בשביל המחר" הקמנו שנה אחרי מלחמת לבנון השנייה.
החלטנו לקדם מיזם אשר מבקש לתת מענה לצורך קיים בקרב צעירים רבים בשלב בו הם מסיימים שירות צבאי ויוצאים לחייהם העצמאיים.

במעבר משירות קרבי לשגרת חיים יש לצעירים רבים מטענים כבדים המבקשים פורקן.

על "קיטבק המטענים" הזה לא כולם מזדכים ביום השחרור.

אירועים שנחוו במהלך שרות קרבי יוצרים לעיתים מועקה מתמשכת וקשיים אשר מלווים אותנו ומשפיעים על מהלך החיים.

אנו יוזמים מפגשים מונחים בטבע לחיילים ומפקדים שעברו אירועי לחימה.

מטרת המפגשים : לעבד את חווית השירות בסביבה של קבוצה עם רקע משותף וליצור כלים להעצמה אישית,למידה, ויצירת דרכים להתמודדות והתפתחות.

עברו שנתיים ממלחמת לבנון השנייה .
שוב נמצאים כוחות סדיר ומילואים בלחימה עיקשת בסימטאות עזה.

במהלך השנתיים שעברו יצאו קבוצות לפעילויות מגוונות בארץ, בים הצפוני ובהרי יוון.

המסעות חידדו את הצורך.חיברו לצרכים פנים,וסיפורים רבים.
בשביל המחר מבקש להתמודד גם עם הפציעה שלא ניכרת,עם סוד גלוי-מלחמה מותירה סימנים."

אתר בשביל המחר

כי אין לנו על מי לסמוך - אלא על אבינו שבשמים.

יוסיפון , אני מסכים איתך בהחלט , אבל אני חושב שעדיף לפרוק אצל אנשי מקצוע , אומנם אני לא מדבר מנסיון , אבל אולי חבל שלא ניסיתי ...

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

למה לא ניסית ?
מה עוצר אותך ?

אני חושב שזו לא שאלה לפורום ציבורי .

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

יכול להיות שהתשובה לא לפורום - עניין של בחירה.
השאלה כן.
בעיני היא משותפת להרבה מאוד אנשים שמכל מני סיבות נשארים לבד עם הר-קשיים.

שבת שלום
אילן

מקבל את התיקון .

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

אמנם זו עמותה שהוקמה למען נפגעי טראומה מפגועי טרור, אבל אחרי מלחמת לבנון השניה הם טיפלו גם בחיילים. יש להניח שהם ממשיכים בכך וכדאי לנסות לפנות אליהם (בדף הבית המצורף יש מספרי טלפונים).
http://www.natal.org.il/

לדעתי כל אחד סוחב משהו בתוכו מזוועות המלחמה. אז כחייל צעיר ראיתי מבוגרים ממני בוכים כילדים קטנים כאשר ראו גופות של חללי אוייב...
אז, אני קצת בזתי להם לגילויי הרגשנות, פשוט לא הבנו מה זה וגם אף אחד לא דיבר על כך.
זכור לי מקרה ממש לאחר הקרבות בחופשה הראשונה שלי טיילתי עם אישתי הטריה ברחוב ולפתע ארעה תאונת דרכים ובחור צעיר נזרק על המדרכה מחוסר הכרה...
אני "דיגלתי" מעליו והמשכתי ללכת כאילו לא ארע דבר...
אישתי התחילה לצרוח עלי: "בן אדם שוכב לרגליך ואתה ממשיך ללכת, מה עשתה לך המלחמה הזאת ???!"
התעוררתי "מהחלום" הגשנו עזרה וכל הסתדר.
עד היום המקרה רודף אותי שלא עשיתי דבר בקשר לפצוע.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

סתם במקרה יצא לי לראות "ולס עם באשיר"
סרט ישראלי בעברית על בנאדם בטראומה ובהדחקה ממלחמת לבנון הראשונה
סרט חובה. אני מאמין שזה יעזור לאנשים להפתח קצת.. כמו שיוסיפון כבר אמר הכי טוב זה לשתף את החברה מהיחידה, אלה שהיו איתך וראו בדיוק את מה שאתה ראית.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/list.png]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/?https://2010-uploaded.fresh.co.il/2010/09/21/52868411.gif,http://www.boredpanda.com/blog/wp-content/themes/mimbo2.2/images/subscribe-panda-605px.png]