יוזמה במרצ: עצומה להדחת היו"ר אורון





לעיתון "הקיבוץ" נודע כי נשלחה עצומה למאות מחברי המפלגה, הקוראת להדיח את חיים אורון (ג'ומס) מתפקידו כיו"ר וכחבר כנסת. העצומה מיוחסת לתומכיה של זהבה גלאון. עשרות כבר חתמו. אורון ביקש שלא להגיב קרני עם-עד פורסם: 13.02.09, 21:27 במרצ יש מי שכבר שלפו את הסכינים הארוכות: הבוקר (יום ו') יצא מכתב לא חתום שנשלח ליו"ר, חיים אורון (ג'ומס) עצמו, ולכמה מאות מחברי ועידת מרצ, שהתבקשו לחתום עליו ולהגישו כעצומה למזכירות המפלגה.



הדרישה במכתב: להדיח את אורון באופן מיידי מתפקיד היו"ר ומתפקידו כחבר כנסת מטעם המפלגה, בעקבות ההישג הזעום של 3 מנדטים למפלגה בבחירות. במהלך היום כבר צירפו כמה עשרות פעילים את שמם לעצומה.

http://www.mynet.co.il/articles/0,7...3671405,00.html

הצעה שלי למפיקי ערוץ 2/10 לתכנית ריאליטי חדשה עבור המגזר המשכיל שלא רווה נחת מלוח השידורים הרגיל:

"האח הגדול - מר"צ התנועה החדשה"

בקיצור נמרץ:

מכניסים כ-20 חכי"ם וחכי"ם בפנטזיה של מר"צ ללופט אחד גדול (בפנים הם יכולים לנוע על סגווי) ועוקבים אחרי ההתרחשויות במשך כ-100 ימים. אין צורך בהדחות: הם פשוט יחסלו אחת את השני הרבה יותר מהר, ואפילו בלי מגע יד אדם (שיטת הריגה מתקדמת האופיינית לארגוני שמאל קיצוני: "לעשות את המוות בנועם").

שולה אלוני והזוג ביילין ושריד יוסי יהיו הפרשנים והשדרנים.

מי שישרוד אחרון יקבל שריון למקום החמישי בחד"ש והמקום השני יקבל שריון למקום העשירי במפלגת העבודה.

כל השאר יקבלו פרס ניחומים של פינה בתוכנית של רזי ברקאי, והזכות לתת פרשנות ברדיו לכל אירוע ממין כלשהו.

.

של השרדות, לא יכל לכתוב את זה טוב יותר.

אין צורך ב-"100 ימי חסד"
יספיקו 24 שעות..
קצת חבל לי על החברה האלה ולו הייתי שמאלן, הייתי מעדיף את את הגברת גלאון שלמרות קולה ה"מורתי", היו לה אי אלו הברקות בשנים האחרונות.

looopy

זהו העיתון של מה שהיה פעם התק"ם, ויש בתוכו אנשי מרכז-ימין כמו אורי היטטנר מאורטל, והעורך
עצמו (או שכבר פרש), עזרא דלומי, אמנם מצביע עבודה מתוך אינסטינקט, אבל נמצא כמה מאות
קילומטרים ימינה לעבודה, ומה שהוא כתב בעבר על אוסלו, היה גורם לשימון להכריז עליו רשמית כעל
מסית לרצח...
הוא כותב כיום טור סאטירי עבור הזרם השיתופי של התנועה הקיבוצית, ובחודשיים האחרונים לא חדל
מללעוג ל"מרצ המתחדשת", ובעיקר לגורו המופלא עמוס עוז...

(אגב: תמיד עניין אותי מדוע כ"כ הרבה בדיחות נפוצו בעבר על "הצופה", ובכלל שפוליטיזם המזרחיסטי המאובן, ולא על "על המשמר" ובעת'יזם הקיבוצניקי... אבל ניחא).

עמוס עוז הוא תופעה משעשעת: לפעמים נראה שהוא מתעסק בפוליטיקה (בראיונות) יותר מאשר בכל דבר אחר, וכ"ז בכתבות הפרופיל שנערכות לו - מופת של שירי הלל מבית פראוודה כאילו היה "משורר המפלגה וחביבו של החבר סטאלין" - מודגש עד כמה מרומם, מהולל וגאון הוא.

לפי ההגיון של פריפריאלי כמוני טיפש קטן הוא אחד שהולך על דיקט שמכסה בור בכביש ורגלו צונחת פנימה (קורה הרבה בערי הפריפריה) טיפש גדול הוא מי שחושב שבגלל שהוא פיסיקאי דגול, הרי שהוא יכול ללכת על שכבת כפור ירושלמי של בוקר המכסה את השלולית המרופשת בבריכת ממילא...

מי שהצביע קדימה, למרות שהוא מערכניק - הוא טיפש קטן.

מי שחשב שההגייה, חביבת הפרנקפורטר אלגמיינה, שלו ועוד כמה הזיות ירימו את מר"צ למדרגת מפלגה בעלת נוכחות, הוא טיפש גדול.

אז נכון שבמוח שלנו טיפש זה אחד עם שיער פרוע ושיניים רקובות, אבל אני חושב שאפשר לנסות קצת לצאת מהקופסה ולהבין שיש גם טיפשים גדולים מאוד אבל אסתטיים, ושדווקא לאלה ראוי יותר להזכיר את טיפשותם.

.

הטעות הגדולה של "מרץ" - שהם בכלל מתמודדים לכנסת!
כת שונאי הכיבוש שולטת על מוקדי כח מרכזיים במדינה, בלי כל צורך בהתחככות בהמון הסוער הנבער והמזיע...
התמודדות של "ענקים אינטלקטואלים" שהספיקו לשכוח מה שסתם עמך עוד לא התחילו ללמוד(...), היא מיותרת עד מבזה. קרנות אירופאיות ואיסלאמיות יכולות לשמש תחליף איתן ועדיף על מה שיש למערכות הפרלמנט והמימשל להציע לשלומיסט הבכיר שהוא גם נהנתן ואוהב שררה וצומי...
מוטב להם להסתפק בהשתלטות העויינת המוצלחת שבצעו על מערכות התקשורת, התביעה והשפיטה. במוקדי הכח שבשליטתם הם קובעי סדר היום - בכל הנוגע למה "טרנדי", מה נכון ומה מוסרי, בלי שעובדות, מציאות והגיון יצליחו לשבש או לערער עליונותם שלא צריכה הוכחות וגם לא התמודדות דמוקרטית מיותרת...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אתה מציע תוכנית ריאליטי מבדרת. המציאות העגומה עולה על כל תוכנית ריאליטי!! הקיצונים ההזויים שאינם מזהים מציאות, גם כשזו טופחת על פניהם, הם השליטים האמיתיים במוקדי כוח מרכזיים והם המגדירים "קיצונים" ו"הזויים", כשרובנו נופל בפח שלהם ומאמצים את "מכבסות" המלים והמושגים שהם מפמפמים! ("כיבוש", "התנתקות" "התנחלות", "מתנחלים" וכו' וכו').

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

שלא להתייחס לזכות ה"עם" לקבוע, משום שזה הוכיח עצמו כטיפש. למעשה הוא מציע לעקר את העם מזכותו להחליט על העתיד הפוליטי של המדינה שבה רובו חי רוב הזמן (שלא כמו גפן).

במאמר מבודח קצת פחות, חשבתי ושקלתי והגעתי למסקנה כי לאור מה שעולה מכתיבתו של הגפן החורפי, או הגפן האביבי, אודות הרקע המשפחתי שלהם, יהיה נכון אולי לקרוא לעיקור המוני (פיסי) של בוהמיינים וספרסורי תרבות מסוגו, עוד בטרם נעקר את העם מזכותו להצביע ולהשפיע. אני די בטוח שמי מאנשי "המועצה לשלום הילד", אחרי שיקרא את סיפורי הגפן הגדול, והגפן הקטן, אודות התפקוד המשפחתי שלהם, יוכל להסכים איתנו.

ייתכן אף כי ייסוד מחדש של מעמד ה"סריסים" הפוליטי, יוכל להתאים למציאות הרצוויה על שני הצדדים - שהרי ייעודו של הסריס הוא להוות את ה"סיוויל סרבנט" המושלם: מקצועי, נאמן וחסר אמביציה אישית שושלתית. אם אכן נציגי השמאל בהאוס אוב קומנטס שלנו, בבתי המשפט ובבוהמה חשוב וראוי כ"כ, אולי ראוי כי אכן נלך על עיסקת חבילה:

העם יחליט פחות ויוכל להתרכז בפרו ורבו, חידרו וגימרו, איכלו וחרבנו, שתו והשתכרו

האליטה השמאלנית, נטולת הורמונים ודור המשך, תוכל להתרכז בלהיות המצפון והדרך של כולנו.

אני מציע שגפן ידון בכך בכובד ראש, ואם יסכים להיות הסריס הראשון, אני אסכים להיות נטול זכות הבחירה הראשון.

.

וקוראים לחדול מהאמונה המזיקה בגלאוניזם ולהמשיך בדרך האחדות, עד לנצחון!

צעירי מרצ מתייצבים לימינו של היו"ר חיים אורון (ג'ומס) ומתנגדים לקריאה להדחתו. בהודעה שפרסמה קבוצת צעירים שפעלה במטה הבחירות של התנועה הם קוראים לג'ומס להמשיך ולהוביל את המפלגה ואומרים: "לכל העוסקים בנסיונות ההדחה, חילופי כיסאות ופוליטיקה פנימית-לחדול לאלתר".

צעירי מרצ אומרים כי "פעלנו במסגרת מטה הבחירות מתוך אמונה שלמה בדרכה של מרצ ובג'ומס. אמונה זו לא השתנתה עם היוודע התוצאות הקשות. אחריות לתוצאה מוטלת על כל העושים במלאכה, ובמיוחד על היו"ר".

http://www.nrg.co.il/online/1/HP_487.html

.

שנית, אין ספק שהפילוגים המגוחכים בקרב גופי השמאל הם אחד הדברים המשעשעים ביותר. אחרי
השחרור מצה,ל גרתי במשך שנה בקיבוץ מ-א-ו-ד שורשי של השמו"ץ (אני חושב שהכי שורשי...), וכל
שבוע חיכיתי לקרוא את הדף לחבר ולצפות במהדורות החדשות השבועית המקומית שביטאו מחלוקות
רעיונות על כלום - שגרמו לאנשים לא לדבר זה עם זה במשך 60 שנה...
הג'ומסיזם והגלאוניזם שתיארת כאן מלמדים שהדור הזקן לא צריך לדאוג - גם בקרב הצעירים יש את
אותה נטייה מפוארת ל"מחלוקות רעיוניות" (שם קוד מפוצץ לויכוח על מי יזכה לצאת ל"שליחות תנועתית"
מהסוג שחבר הקיבוץ ג'ומס עושה כבר 88969876 שנה, ובלי ספק מעצבן מאוד הרבה קשישים אחרים
בלהב, שבטח חוששים לדבר...).

מצחיק לראות כיצד התקשורת מדגישה פעם אחרי פעם את הרקע הסובייטי של ליברמן - למרות שהוא יוצא קישינייב שעלה בשנות ה-70 כנער: תקופה שבה יוצאי מולדובה, צ'רנוביץ, הארצות הבאלטיות ולבוב עוד נחשבו ל"סתם אשכנזים מזרח אירופים", בניגוד ליצואי המחוזות הפנימיים של ברה"מ (שמעטים מהם הגיעו לארץ).

מעניין, מצד שני, שאיש לא מדגיש את מקום הולדתה של גולדה גלאון, למרות שאפשר למצוא לא מעט מאפיינים של פוליטיקה סובייטית בהתנהגותה, שלא לדבר על החיבור האסוציאטיבי בין ברה"מ לשמאל.

הבוחר התמים בטוח שמדובר על איזו קיבוצניקית שורשית: אין לי בעיה עם מקום לידה, אבל עושה רושם שבכור המחצב של מר"צ יש חשיבות עצומה לכך (אלא אם כן אתה רץ על הטיקט של "הומו", "כבד פה", "חרדית", "ערביה" או "רוסי" - ואז די חשוב הרקע שלך, שלא יהיה סתם צברי יפה בלורית), ולכן חשוב להדגיש זאת, בדיוק כפי שראוי להדגיש שהח"כים היהודיים הד'ימיים של חד"ש הם כולם קומוניסטים מבית אבא, ולא תל אביביים ש"התפכחו".

.

זה ירד מהפרק עכשיו כולם חברים שלו,אבל נחמד לראות יותר מכך שקדימה מפלגת חוסר האונים תומכים במר'צ,לפחות את התעתועים האלה הם לא מסתרים מעיני העם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]