האם זה מוסרי לחבור ליריב המשותף כמנוף לגבור על הידידים ?

לחלקים מקדימה יש את האופציה לפרוש מהמפלגה ולחבור לממשלת הליכוד. האם זה יהיה מוסרי עבורם לנצל את זה כמנוף לדרוש מציפי להצטרף לממשלה וגם לקבל ג'ובים בממשלה.

קצת סקירה על מנופים פוליטיים:


1. הליכוד קיבל פחות קולות מקדימה, אבל לליכוד יש יתרון בזה שדעותיו יותר קרובות לדעותיהם של שותפיו הימניים (למרות שהוא מתבייש בהם, כידוע). עם הקולות של הימין הוא הצליח להבריג את עצמו להיות מומלץ על ידי הנשיא להרכיב ממשלה. ועכשיו הוא יכול לנהל משא ומתן עם קדימה. יש לו את היכולת לאיים שאם קדימה לא תיכנס לממשלה בתנאים שהוא רוצה, יש לו את האופציה של כל שאר הימין. הוא משתמש עם מפלגות הימין כמנוף. אבל הוא גם שייך לימין. נראה לי שזה בהחלט מוסרי.

2. בקשר לשמאל: למרות שיש לו לא רק יריב משותף, אלא גם אויב משותף לכל עם ישראל מדינות ערב ובעקיפין ישנם מפלגות שידוע שהם מקבלים פקודות מדמשק ואיראן, ואם לא מקבלים פקודות ממש, הם בהחלט מזדהים איתם. למרות זה, העבודה וקדימה לא מפספסים את האפשרות לנצל בכל זאת מפלגות האלו כמנוף להתקדמות גם מול שאר העם בישראל. יתירה מזו: הם גם שולחים רמזי איום שאם לא יתנו להם מה שהם רוצים, הם יתסיסו את ערביי ישראל, ואת כל העולם כולו נגדנו. הם טוענים ומאיימים שאם הם לא יהיו בממשלה הם יזעקו שהממשלה היא מחרחת מלחמות, ובקול שיישמע גם מעבר לים. בקיצור, לשמאל יש מנוף של מיליארד מוסלמים ושונאי ישראל מוצהרים ועוד כמיליארד נייטרליים שהרבה תלוי מה הם ישמעו מהאופוזיציה והעתונות בישראל. הם גם מסוגלים לעשות קואליציה עם המפלגות שמקבלות פקודות מדמשק, כמו שזה היה בזמן רבין-פרס.

חשוב מאוד להדגיש לשבח את השמאל הקיצוני הדתי כמו מלכיאור שהם בניגוד לעמיתיהם החילוניים לעולם אינם משתמשים עם שונאי ישראל של בעולם ובישראל כמנוף לקדם את עצמם. כנראה שהגיהינום עליו למדו בצעירותם מפחיד אותם. וראה זה פלא שהם אפילו לא עברו את אחוז החסימה. העם בישראל לא השכיל והראה לחלקים מהשמאל הלא מצפוני שהרשעות משתלמת, ועוד איך...

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)