אז ככה, חלק מכם יודעים עד כמה חשוב היה לי להגיע ליחידה קרבית ולהיות תמיד בראש אבל כרגע זה לא ממש ככה, התהליך שעברתי בשנה שירות שיש לי (בקצרה):

1.גיוס מרץ 08
2.גולני גדוד 51
3.פציעה
4.פליטה מהגדוד
5.יציאה לקורס אופטיקה
6.אחרי הקורס 4 חודשים גימלים כדי לקבל טיפול רפואי
7.חזרתי אחרי התקופה הארוכה שלא עליתי על מדים, לשרגא שם אני לא עוסק במקצוע אלא משהו במפח"ט.
8.יציאה לשלב שעדיין לא עברתי (מחר אני אמור לסיית אותו, התעקבתי בשלב בגלל אי רצון לסיים אותו בגלל הכוונה שלי לחזור לקרבי),אבל התחלתי תהליך של פסילת מקצוע וחזרה לתקן לוחם.

כרגע אני מת אבל חבר'ה אתם לא מבינים בכלל עד כמה ,לחזור ללוחמה כמה שיותר מהר, פרופיל 97 והכל תקין אין שו בעיה.

תכל'ס התפקיד שאני עושה כרגע הוא חשוב בעל אחריות כבדה, האנשים התנאים הכל פשוט מושלם, אין דבר רע שאפשר להגיד, אבל מאז שפלטו אותי אני בתסביך שאתם לא מבינים.
הציעו לי קצונה, פעמיים ההיתי בראיון ואמרתי להם שאני רוצה לחזור לקרבי, יש לי שוב ראיון בעוד איזה חודש-חודשיים.

קיצר, זה לא סתם רעל של איזה מלש"ב, זו שריטה של ממש, חשבתי שאחרי תקופה זה יעבור וניסיתי להסביר לעצמי שזה כולה עיניין של עוד שנתיים וזהו סיימתי את השירות ולא מעניין אותי כל השטויות האלה, אבל אני פשוט מרגיש ורואה את עצמי שם ולא איפה שאני נמצא כרגע.

אני פשוט מת להגיע לגדס"ר ,אני ממש לא נרתע לעבור שוב טירונות אבל הקטע שהחברים שלי (שגם הם נפלטו ממסלול) אומרים לי שאני חתיכת משוגע אם אני חוזר.
התסביך הכי גדול שלי זה שכל החבר'ה שלמדתי איתם שלא האמנתי שהם ילכו לקרבי הגיעו לסיירות וליחיודת מיוחדות ואני שאני ההיתי הכי מורעל ורואה רק צה"ל בעיניים נזרקתי בסוף לאיזה תפקיד, חלילה אני לא מקנה להם או משהו כזה ההפך אני מרגיש על הפנים עם זה שאני, עם הערכים שלי והאמונה שלי בסופו של דבר לא יוציא את מה שבאתי להוציא מהשירות.

וואחאד חפירה נתתי פה, אבל בחיית תנסו להבין ולא לזרוק תשובות של "תשלים עם זה ותפסיק לחלום", אני ממש רוצה לקלוט איך אני אמור להתמודד עם זה כרגע האם לחזור או לא? וכמו שציינתי למעלה התחלתי תהליך כלשהו לפסילת מקצוע ,המפקד שלי ממש מפחד שאני יעוב כי התפקיד הזה ישב עליי בול...

אז תנו טיפים או סתם איזה הערה/הארה שנראה לכם שתעזור לי.

המון תודה!

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות מחנך אנשים"

ג ו ל נ י 51 !

לך אחרי החלום שלך, או לפחות תנסה. אחרת סתם תאכל את עצמך
ותתחבט בשאלת ה"מה היה קורה אילו..."
תעשה חושבים עם עצמך. תגיע למסקנה שזה מה שאתה רוצה וצא לקרב.

שיהיה רק בהצלחה בהמשך הדרך ושמור על עצמך.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם אתה רוצה קרבי, ומאשרים לך, והבעיה הרפואית לא עומדת בדרכך - לך על זה.

לך על קרבי. זה מה שאתה רוצה לא?

אחים שלי המון תודה..אני בדקתי עוד משהו לגביי יציאה לגיבוש מחוץ לחטיבה , ואמרו לי שבגלל שזה התנדבותי אני צריך לחתום ויתור פז"ם, האמת ,כמה שזה ישמע מטורף, אני חושב על זה ממש ברצינות.

שמעתי שמנהג משאית יצאו לטיס אז אני מאמין שכרגע אני יכול להגיע לאן שאני רוצה (מטכ"ל , שלדג...)יש לי נתונים לא רעים בכלל אז כבר בשבוע הקרוב אני יתחיל בכל התהליך הזה בצורה אינטנסיבית..

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות מחנך אנשים"

ג ו ל נ י 51 !

בהצלחה רבה אחייי!!!

בהצלחה!

המון תודה על התמיכה..
ועוד כמה שאלות, אני יכול להגיש טופס 55 לגיבוש מטכ"ל ובמקביל לבקש ראיון מח"ט ולהסביר לא את הסיפור שלי ועד כמה אני רוצה לצאת לגיבוש הזה? זה נראה לי יותר אפקטיבי לפעול ככה, לא?

ושוב תודה, עזרתם לי להחליט ולהתאפס על עצמי, אני ביום ראשון יוצא לקרב שלדעתי יהיה לא קל בכלל ,אבל אני מוכן לזה ויותר, יש לי מטרה מול העיניים שאני לא יוותר עליה...(גם אם זה אומר לוותר על הפז"ם שלי.)

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות מחנך אנשים"

ג ו ל נ י 51 !