http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3685911,00.html

הגיוני וסביר.
קדימה רצתה לראות אם הליכוד הליכוד בראשות נתניהו מצליח להקים ממשלה.
ישבו בצד והמתינו. אם לא היה מצליח - ומחזיר המנדט לנשיא -היו מציעים את עצמם ומבקשים לנסות.
היות שהליכוד הצליח פחות או יותר לסגור דילים עם השותפות הטבעיות -אנשי קדימה לא כ"כ מעונינים להשאר בחוץ. הרבה יותר נעים על כסא עור צבי ולנסוע באודי עם יכולת השפעה מאשר לצרוח מהספסלים האחוריים.
יסתדר- הם ישמחו מאד להכנס פנימה -למרות הפוזות מלפני שבועים שהיו חלק מהמשחק הפוליטי.
ויתכן שאם בעלת העקרונות לבני תתנגד היא תיאלץ להביט על חצי סיעת קדימה מתפיידת לה מול העינים פנימה.

אין לך אדם שאין לו שעה.

אבל מה שאתה כותב לא מסתדר.
בשביל מה צריך הליכוד את קדימה אם יש לו את כל המרכיבים הטבעיים של הקואליציה?
אלא אם כן, לליכוד יש בעיות מבית יותר ממה שמתפרסם בעתונות.
ברור שבליכוד, ובראשם סילבן שלום, התמרמרות עזה על נתנינו ועל הדרך בה מכר את הליכוד לשותפות הזוטרות.
מה שאומר שעדיין אף אחד לא בכיס שלו , גם לא ליברמן, למרות כל הפרסומים על סגירת הדילים.

שטויות. מדובר בסך הכל בספין שנועד ללחוץ על סיעות הימין לחתום עם הליכוד ומהר - מדברים בפרסומים האחרוני םעל ממשלת רוטציה של ביבי ולבני יחד עם ברק כגלגל חמישי לעגלה - ממשלה בלי ליברמן, החרדים, הבית היהודי והאיחוד הלאומי... יש ספינים יותר ברורים מזה?

יכול להיות שזה באמת ספין, אני לא שולל את זה.
אבל לך תסביר את המגעים שניהל השבוע ביבי עם ברק ועם ליבני.
אני לא בטוח שחיבוק הדוב של ליברמן כל כך אהוב על ביבי.
ביבי כבר למד על בשרו מה זה ליברמן ואולי מתחיל להתעשת.
אם אתה שואל אותי, קואליציה עם קדימה ועבודה הרבה יותר נוחים לפרזנטציה של ביבי, במדיניות פנים ובטח חוץ.
עד שלא נראה ממשלה קמה - לא צריך לפסול דבר.

גורמים בליכוד מעריכים: הידיעות על מגעים חשאיים לצירוף קדימה והעבודה הם ספין כדי ללחוץ על ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי והבית היהודי למתן עמדותיהם

▪ ▪ ▪

נשיא המדינה שמעון פרס נכשל שוב בניסיון לשכנע את ראשי קדימה והעבודה להצטרף לממשלת אחדות בראשות המיועד לראשות הממשלה, בנימין נתניהו. בעקבות זאת הפסיק פרס את המגעים שקיים להשגת מטרה זו.

נודע, כי בשבוע שעבר שוחח פרס בטלפון עם אהוד ברק ועם ציפי לבני, אך ניסיונו להביא לצירופם לא צלח. הסיבה המרכזית לכך: דרישתה של לבני לרוטציה בתפקיד ראש הממשלה. פרס קיבל את הסירוב וחדל, כאמור, מניהול מגעים כל-שהם בכיוון זה נוכח הערכתו: אין עכשיו סיכוי להקמת ממשלת אחדות.

ביום-יומיים האחרונים שוב פורסמו ידיעות, לפיהן מתקיימים מגעים חשאיים להקמת ממשלת אחדות, אליה יחברו הליכוד, קדימה והעבודה. הופצו ספקולציות לפיהן מדובר במגעים לרוטציה, במסגרתה יכהן נתניהו שלוש שנים כראש ממשלה, ואילו לבני תכהן למעלה משנה.

נודע, כי גם לזאת מתנגד נתניהו בתוקף. נתניהו מתכוון להקים ממשלה צרה בראשותו, ומאוחר יותר לנסות שוב לצרף את קדימה ו/או העבודה ו/או פלגים מהן לממשלה בראשותו. לזאת מתנגד נתניהו בתוקף. גם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, מתנגד בתוקף לרוטציה.

כך או כך, בכירים בליכוד "אינם קונים" את הדיבורים על מגעים חשאיים לממשלת אחדות. ל-News1 נמסר, כי הידיעות נראות מגמתיות ויזומות כדי ללחוץ על השותפות של הליכוד, ובראשן ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי והבית היהודי, למתן עמדותיהן ולחתום כבר בתחילת השבוע על הסכם קואליציוני להקמת ממשלה צרה.

נתניהו מתכוון להציג את ממשלתו כבר ביום רביעי הקרוב, ואין בכוונתו לבקש מנשיא המדינה ארכה, גם אם יובטח לו מו"מ מואץ מצד לבני-ברק להקמת ממשלת אחדות שבה יהיו שותפות קדימה והעבודה.


http://www.news1.co.il/Archive/001-D-193807-00.html?tag=01-08-16

looopy

נתניהו מוכן להכניס אותם לממשלה, ובכך לנטרל אותם, אבל הם דורשים שנתניהו ינטרל את עצמו מהתמיכה שיש לו מהדתיים והחרדים, שיסתכסך איתם, ורק אז הם מוכנים להודנה קצרה שבתוך הזמן שהם יהיו בממשלה הם יגרמו רק נזקים קלים למדינה ולא נזקים יותר מדי קשים.

זוהי תמונת המצב כיום. בואו נחשוב מה אמור נתניהו לעשות במצב ביש הזה?

לפי דעתי עוד לפני שתהיה ממשלה שלימה, לעשות בלוק טכני עם כל המפלגות הדתיות והחרדיות ואביגדור ליברמן.

על איזה בסיס יהיה הבלוק הטכני?

בסיס פשוט מאוד: מדובר על מפלגות אחראיות שאינם מוכנים להקים קואליציה עם מפלגות המקבלות פקדות מדמשק ואיראן, כמו שעשו שמעון פרס ויצחק רבין בשעתו. זה ורק זה יהיה הבסיס לבלוק הטכני. ומשם כבר הדרך תהיה הרבה יותר קלה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אין דבר שהימין מפחד ממנו יותר מאשר להיות בשלטון.

העובדה שאחיזה בשלטון מצריכה רפורמה אמיתית במוסדות הלא-נבחרים שמחזיקים בכוח האמיתי, והם
מחוייבים אידיאולוגית למנוע מצב שבו שלטון נבחר יוכל לנהל את המדינה, במידה והשלטון הנ"ל הוא
ימני...
הנהגת הימין סובלת מדה-לגיטימציה כרונית. מתי נאמר על ממשלת שמאל, שאם היא תיבחר, היא תהיה
לא לגיטימית? דבר זה נאמר על כ-ל ממשלה צרה שהקים הימין ב32 השנים האחרונות. כאשר הדבר
מלווה בהתקפות מצד התקשורת ובעיקר מצד גורמי שלטון לא נבחרים, אכן הימין מתקשה לשלוט, שכן כל
צעד שיעשה, יוגדר כ"פגיעה בשלטון החוק/דמוקרטיה/יחסי החוץ/המרקם הבחרתי בישראל/שקר
כלשהו". דבר זה הביא לסיטואציה ההזוייה שבמסגרתה ראשי הימין אכן עושים מאמצים מוגזמים לגמרי
לרתום לממשלתם מפלגות שמאל, בעוד שמנהיגי שמאל לעולם לא יעשו מאמץ מקביל, אם הם יזכו
בבחירות...
בכל מקרה, הכותרות הערב יכולות להיות ספין של הליכוד או של אט"ד, שכן לכל אחת משתי המפלגות
הללו יש אינטרס בפרסום שכזה: הליכוד רוצה להוריד את מחירן של שותפותיו לקואליציה באמצעות איום
בהליכה לקאוליציה עם אט"ד, ואט"ד רוצה לסכסך בין הליכוד לשותפותיו לקואליציה ולגרום להן לחשוב
שהוא הולך לתקוע להן סכין בגב ולהתעלם מהבטחתו להקים ממשלה עם שותפותיו הטבעיות שהמליצו
עליו לנשיא. העובדה שהכותרת המקורית היא של ווינט ושל כתבו שומפלבי, שמהווה מקור לספיני אט"דיים
כבר קרוב ל3 שנים, די מחזקת את הסברה שאין כאן משהו שהוא מעבר לספין

סתם לידע כללי, מה זה אט"ד? אני מניח שלא מתכוונים לעמותת "אדם טבע ודין"

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אבל נדמה לי שהימין גם איבד את אמונו בעצמו והשתכנע שזה לא אחראי להשאיר אותו לבד עם המפתחות.

כלומר-שטיפת מוח יכולה לגרום לאדם / גוף להתחיל להאמין לגבי עצמו במה שלא האמין לכתחילה???

אין לך אדם שאין לו שעה.

מה הטעם בלהצביע בכלל, אם אנשים מצביעים למדיניות א' והנבחרים שלהם דוחפים למדיניות ב',
דמוקרטיה מפוברקת שנותנת לאנשים תחושת חופש שקרית, תמיד תהיה מסוכנת יותר מכל דיקטטורה מוצהרת...

הדמוקרטיה המודרנית במדינות המערביות אינה דמוקרטיה כלשונה.
לדוגמא: ארה"ב ,ההבדלים כיום בין המפלגות מתבטאים בניואנסים . יש אנשי ימין במפלגה הדמוקרטית שהם יותר ימנים מאנשי שמאל ברפובליקנים להיפך.
המשמעות האמיתית של הבחירות בעידן התקשורתי מודרני היא אישית. העדפה של אדם שעובר יותר טוב מסך ומצליח מבחינת המראה החיצוני שלו להעביר מסר קצר וקליט . הכריזמה המנהיגותית באה לידי ביטוי במאפינים חיצוניים כמו מראה, גזרת גוף, חלקלקות לשון וכל מה שעובר דרך פרסומאים ויועצי תדמית.
האם בן גוריון או בגין היו מצליחים לעבור מסך כיום? אני כמעט בטוח שלא. גם לא צר'צ'ריל ולא רוזוולט.
הם היו נתפסים כזקנים, טרחנים ,עילגים ,אורך המשפטים שלהם אינו ס.מ.סי ולכן לא קליט.הנאומים שלהם ארוכים וחוצבי להבות ולבני אדם אין סבלנות לשמוע ועוד יותר להבין מה הם רוצים ממנו.
כשאתה בוחר בדיוק כמו שאתה קונה אבקת כביסה ,לפי האריזה או לפי מה שהשכנה המליצה לאשתך . זהו.
אם לא טוב, כעבור זמן לא רב אתה זורק האריזה קונה אחרת. כולה עוד 10 ש"ח הלכו לפח.

אין לך אדם שאין לו שעה.

ציטוט:

ארה"ב ,ההבדלים כיום בין המפלגות מתבטאים בניואנסים . יש אנשי ימין במפלגה הדמוקרטית שהם יותר ימנים מאנשי שמאל ברפובליקנים להיפך.

אבל אנחנו לא חיים בארה"ב, ולנו יש מפלגות בימין ובשמאל שמייצגות עמדות אידאולוגיות ברורות ולא בוגדות בבוחרים. בכנסת הנוכחית הן: האיחוד הלאומי, הבית היהודי, מר"צ וחד"ש.

כל מי שמצביע בעד הליכוד יודע היטב שהוא עלול לקבל את המדיניות של השמאל. אז בבקשה, די לז**ן את השכל עם הסיסמא "אין למי להצביע, כולם אותו דבר." זה שהעם בוחר פעם אחרי פעם את אותם האנשים מעיד על כך שהעם מרוצה מהשלטון של אנשי הליכוד-העבודה ולא מעוניין באלטרנטיבות.

לא חושב שזה מה שאנשים חושבים.
מאפיני ההצבעה של רוב האנשים מוורכבים יותר ממה שאתה מתאר.
אני חושב שהצבעה בישראל אצל רוב המצביעים מורכבת מהאלמנטים הבאים:
1.שיוך עדתי/משפחתי - מפלגתי היסטורי .
2.ראיה אישית של המוביל. (חיבה אישית אליו או רצון לתמוך בגישתו ובדברים שהוא אומר)
3.הרצון בהשפעה אפקטיבית . כשהצבעה למפלגה קטנה נתפסת כסוג של בזבוז קול.
בתחום זה חלו שינויים מאז שהתחילו לבחור ב2 פתקים ,ולמרות שחזרו לבחור למפלגה בפתק אחד -הזרע הוטמן וכאשר קדימה נפרדה מהליכוד (מה שרמון קרא המפץ הגדול) הענינים השתנו.

אין לך אדם שאין לו שעה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פשוט האם בן גוריון או בגין היו מצליחים לעבור מסך כיום? אני כמעט בטוח שלא. גם לא צר'צ'ריל ולא רוזוולט. הם היו נתפסים כזקנים, טרחנים ,עילגים ,אורך המשפטים שלהם אינו ס.מ.סי ולכן לא קליט.הנאומים שלהם ארוכים וחוצבי להבות ולבני אדם אין סבלנות לשמוע ועוד יותר להבין מה הם רוצים ממנו.

דוגמה מעניינת אבל אין דין הארבעה זהה.

לעניות דעתי דווקה בגין וצ'רצ'יל, שני נואמים בחסד (ודמגוגים לא קטנים בכלל) יכלו בהחלט להשתלב בהצלחה בפוליטיקה העכשוית. לא בטוח מה היה עולה בגורלו של פ.ד.ר שדבר נכותו לא בדיוק הוסתר מהציבור האמריקאי אבל בהחלט הוצנע. לבן גוריון, לדעתי עדיין גדול ראשי ממשלתנו, היתה יכולה להיות בעיה רצינית בימינו.

מעניין לציין ששני הנואמים המוכשרים, צ'רצ'יל ובגין, היו אנשי ימין בעוד ב.ג. ופ.ד.ר היו, בזמנם ובארצם, משויכים לצד השמאלי של המפה. איש מהארבע לא היה קיצוני (למרות שלפחות בגין וצ'רצ'יל הואשמו מפעם לפעם בקיצוניות).

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

אני זרקתי שמות שעלו לי באותו רגע אבל אני מוכן להתמודד גם עם הטענה שלך,
1.בגין היה אדם גוץ ,לא במיוחד נאה חיצונית בעל הבעות פנים שבטלוויזה עם כל האיפור לא היה עובר.
היה דבר רהוט, חכם, מנהיג ,כריזמטי וכמו שאמרת די דמגוגי. היה נואם נאומים ארוכים ומיגיעים למרות שהיה דמגוג. בטלוויזיה זה היה עובר בקושי רב אם בכלל.
2.צ'רצ'יל. היה נראה כמו חבית בירה מהלכת ומתנדנדת פרצוף בולדוג שלא היה עובר מסך בחיים.דיבר כ"כ יפה שתענוג לשמוע את נאומיו עד היום.הוא שם דבר בתורת הנאום, אבל תתפלאי אני חושב שביבי מדבר הרבה יותר יפה משניהם בעברית ובאנגלית. ביבי כיום הוא אחד הנואמים הטובים בעולם.(לא אומר שהוא המנהיג הטוב בעולם אבל לדבר הוא יודע - ובגדול) וגם אובמה וביל קלינטון למשל..

אין לך אדם שאין לו שעה.

האיש עמד בכיכרות והלהיב רבבות. להלהיב ולרתק רבבות אנשים דחוסים וצפופים זה קשה לאין שיעור
מאשר לתת כמה נקודות מסרים בנאום מול מצלמת טלוויזיה.
צ'רצ'יל היה איש כבד גוף, שידע לדבר היטב, והתמחה בטביעת מושגים קליטים - בדיוק מה שעובד
בעולם הטלוויזיה של ימינו. "מסך הברזל", "דם, יזע ודמעות", מעולם לא חבו כה רבים, כ"כ הרבה
למעטים כ"כ" אלה ביטויים שיחצ"נים בימינו משלמים כסף לקופירייטרים שיהגו אותם.

אנשים כבדי דיבור לאין שיעור מבגין וצ'רצ'יל הופיעו בעידן הטלוויזיה, אפילו כאן בארצנו הקטנה: ברק,
רבין, שרון וגם פרס. כולם מתקשים בדיבור הרבה יותר מכפי שבגין או צ'רצ'יל חלמו להתקשות בדיבור,
ואפילו המתקשים למדו להעביר מסר קצר כלשהו בטלוויזיה.

זה לא ענין של התלהבות.
בתשובתי העליתי את ענין הבחירה במנהיגים בימנו אלה בהקשר המדיה הטלווזיונית והעליתי שמות של מנהיגי עבר שלדעתי לא היו עוברים מסך .לא כתבתי רבע מילה על דעתי (החיובית מאד כשלעצמה) על מנחם בגין פעלו ומנהיגותו.
ואת דעתי על ברק רבין ופרס ועלגים אחרים בתחום המנהיגות הפוליטית עדיף שלא אכתוב כאן.
יש משבר מנהיגות אין ספק בכלל. אבל הנושא שהעליתי היה המנהיגות בראי ההופעה הטלווזיונית ויכולת העברת המסרים הסמ"סים.

אין לך אדם שאין לו שעה.

בנימין (שם כל כך יפה, למה לעשות ממנו "ביבי"?) נתניהו אכן עובר מסך מצויין ודובר רהוט הן בעיברית והן באנגלית. בשום פנים ואופן אין ביכולתו להתחרות בצ'רצ'יל שהיה פנומן גאון של מילים (ראה רק את הדוגמאות שאורי נותן פה).

אתה קצת מבלבל (לדעתי) בין אטרקטיביות של תחרויות כישרונות צעירים לבין כריזמה של מנהיגים, במיקרה הראשון לאטרקטביות פיסית יש אכן תפקיד מכריע, במיקרה השני הרבה פחות מכפי שאתה טוען (איך אחרת אפשר להסביר את ניצחונו של סרקוזי על סגולן רויאל וזה עוד בצרפת!). מבט אקראי על כינוסים של הG-7 או G-20 למשל מגלה שלא בדיוק מדובר בתחרויות יופי (גורדון בראון? אנג'לה מארקל??). נכון הוא שנתניהו גבר נאה מאוד (ידיד הודי בתקופת כהונת נתניהו הראשונה, כשהייתי בארה"ב, לא הפסיק להעריץ אותו ולציין את מראהו) וגם ברק אובאמה, למרות שכל כך אוהבים להשמיץ אותו בארץ, ניראה מצויין.

מנחם בגין היה הרבה יותר מנואם מחונן. הוא היה מנהיג אמיתי מלא כריזמה, השפיע השפעה של ממש על פני המדינה ונהג לאורך קריירה רבת שנים באומץ וביושר (ורק ע"מ להבהיר, מעולם לא הצבעתי ימינה מן העבודה לגלגולה השונים). אכן קריירה מפוארת הגיע לסיום עצוב ויש לאנשים נטייה לזכור רק את הסוף (צ'רצ'יל היה אדם רב מעללים עוד לפני מלה"ע השנייה ותתפלא (אלא אם אתה כבר יודע) למה ה"חבית עם פני הבולדוג שלא עובר מסך" היה מסוגל בנעוריו) אבל ראוי לזכור תמיד גם את ההתחלה והאמצע.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

1.את דעתי על בגין ציינתי בתגובתי לאורי.
2.לגבי התחרות בין סגולן רואיל לבין סרקוזי אני משווה לתחרות בין לבני לביבי.
כשהיא הדגישה את היותה אשה (וקבלה הרבה קולות נשים למרות שלא חשבו כמותה רק בשל הענין המגדרי )והוא העדיף לדבר באופן כללי ונתפס עפ"י הזכרון הקולקטיבי הצרפתי עפ"י מימדי טיפולו הישיר וחסר הפשרות במהומות המוסלמים בפרברי צרפת דאז. ואי אפשר לומר שהוא לא עובר מסך, הוא ישיר, אנרגטי, לא מכוער במיוחד ,רזה ואיניטלגנטי .יודע להעביר מסר קצר ולא נואם נאומם ארוכים.
3.גרמניה אני חושב -שוב תופעה אחרת. שם יודעים להעריך עומק. וגב' מרקל היא אישיות רצינית ואיניטליגנטית ביותר פני עצמה -וזה "עובר" במסך.

אין לך אדם שאין לו שעה.

צ'רצ'יל התחיל במפלגה השמרנית, עבר למפלגה הליברלית וחזר לשמרנים(בתקופה הרלוונטית הלייבור לא היו אחת משתי המפלגות הגדולות בבריטניה). אחרי עליית הנאצים לשלטון הוא ישב בבית והתנגד למדיניות הפייסנות של צ'מברליין, עמדה שהוכיחה את עצמה במבחן ההסטוריה.
בגין לעומת זאת היה איש ימין ונואם מוכשר, אבל נכשל לחלוטין כאיש ביצוע - גם מבחינה בטחונית, גם מבחינה כלכלית, ומבחינה מדינית - לא עמד היטב על עמדות ישראל במו"מ עם המצרים, ונתן להם את הכל.

אם לדקדק אז אתה צודק.

אבל...

ההגדרות של ימין ושמאל הן תמיד חמקמקות ובמיוחד כשמדובר באנשים יוצאי דופן ועצמאי חשיבה כצ'רצ'יל (קצת כמו שעל השאלה האם משה דיין היה בעצם איש ימין או איש שמאל ולמרות שקל מאוד להניח שהוא עצמו לעולם לא היה מגדיר את עצמו כימין הרי שהתשובה תלויה באיזו תקופה של חייו ומתוך איזו פרספקטיבה היסטורית, כשבמונחים עכשויים דיין של מפא"י ורפ"י התנהג במידה רבה כאיש ימין בעוד דיין בממשלת בגין התנהג כאיש שמאל...).

צ'רצ'יל ניסה, כמעט בכל מחיר, לשמר את האימפריה והרבה יותר מרוזוולט היה עוין וחשדן כלפי סטאלין ובריה"מ עד כדי דחיפת רעיונות כנחיתות צבאיות ביוון ובבלקן והתקדמות באיטליה על חשבון הפלישה לחופי צרפת ע"מ לחסום את ההתקדמות הרוסית אל תוך אירופה.

בסופו של דבר ולמרות פועלו המשמעותי הרבה לפני המילחמה הרי שמורשתו של צ'רצ'יל היא העמידה האיתנה במלה"ע השנייה וזו הפכה אותו כבר מזמן לאייקון של הימין האמריקאי העכשווי.

בנוגע לבגין אתה עושה בדיוק את הטעות עליה הצבעתי, מסכם את פועלו על פי דבר אחד שהיה בין האחרונים שעשה. למותר לציין שאנחנו גם חלוקים בדעותינו בדבר איכות ההחלטות של בגין בעניין הסכם השלום עם מצרים (כשממילא יש אנשים שטוענים שבגין בכלל נגרר לכל העניין ע"י ויצמן ודיין שהינדסו את הכול).

הערה נוספת בנוגע לבגין, ופה זהו שדה מוקשים אמיתי אבל, דעתי האישית בלבד, המדינה חייבת חוב עצום לבגין בשל החלטותיו בעיצומו של משבר האלטלנה! רבים בימין ראו בכך תבוסתנות. בשמאל ציינו לשבח את מנהיגותו, אכזריות הכרחית לדעתם, של דב"ג, לדעתי שני הצדדים פספסו. עמדנו אז על סיפה של מלחמת אזרחים ובמידה רבה בזכות תבונתו של בגין ניצלנו מאסון זה. לטעמי ההחלטות שלקח באותם הימים היו אמיצות (ונבונות) הרבה יותר מאשר אם היה הולך על מאבק אלים. הימין טועה בראותו בכך תבוסתנות, השמאל טועה בהתעלמו מהתרומה המכרעת של בגין ליציאה ממצב רע מאוד. למעשה, ולמרות ששניהם הפגינו אומץ ומנהיגות נזקק בגין לאומץ רב יותר מדב"ג באותו הרגע ההיסטורי.

בסופו של דבר, לדעתי, מורשתו האמיתית של בגין היא לא הסכם השלום עם מצרים (הישג חשוב ביותר לכשעצמו) אלא הממלכתיות ואת זאת קיבע בימים המרים של יוני 1948.

שוב, דעתי בלבד.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

בהשקפתו הבסיסית הוא לא היה איש ימין. יש לו אפילו מאפיינים של אופורטוניסט(די דומה לטענות לגבי בנימין נתניהו). כהסטוריון(הוא התחיל את הקריירה כסופר המתאר אירועים הסטורים) הוא היה בין הראשונים שהבין את התהליכים שעברו על גרמניה ולאן זה מוביל אבל זה לא הופך אותו לאיש ימין.
לגבי בגין - אני מסכים איתך שהוא גילה אומץ לב בלתי רגיל בכל המאבקים הפנימיים ביישוב, גם בתקופת הסזון וגם במהלך מלחמת העצמאות(השיא היה בפרשת אלטלנה). בכלל, הוא בחר לקדש את המסגרת המשותפת אל מול הרודנות של בן-גוריון ומאפ"י.
לעומת זאת, אני מחזיק בדעתי שכראש ממשלה הוא נכשל כשלון חרוץ והסיג את ישראל אחורה ברוב התחומים - כלכלית, בטחונית, למעשה הוא איבד למדינה עשור(שנות ה-80). לגבי השלום עם מצריים - למעשה, הוא לא הוביל לשיפור במצבנו הבטחוני(אפשר למדוד את זה בכסף, תקציב הבטחון רק גדל מאז), ובהסכם עצמו ויתרנו כמעט על כל הנכסים - קרקע, אנרגיה, תחבורה ימית וכו' שהסגנו בשתי מלחמות עקובות מדם.

הן פוליטית והן אישית/פסיכולוגית צ'רצ'יל היה אישיות מורכבת לא פחות משהיה מבריק.

אנשים כאלה לא מתמסרים בקלות להגדרות קונבנציונאליות ולתייג את צ'רצ'יל כליבראל יהיה לדעתי עוד פחות מדויק מאשר לתייגו כאיש ימין.

מכל מקום, לפחות בארה"ב, הוא נערץ על הימין ולא על הליברלים.

דווקה נתניהו הוא לא אופורטוניסט. מבחינה אידאולוגית הוא עיקבי, אם גם פרגמטיסט. שרון, פרס וגם דיין אותו הזכרתי קודם אופוטוניסטים הרבה יותר. אז נכון שנתניהו אינו נוקשה אידאולוגית כבנימין אחר, בגין, אבל באמת מי יכול לנצח את בני בגין בתחרות על עמוד השדרה האידאולוגי?

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

מסכים בהחלט.
אני כבר מזמן טענתי שצריכה להיות איזו שהיא אמנה בין הנבחר לבוחריו.
רק צורת ממשל מטופשת כמו שלנו מבטיחה שלמפלגות קיקיוניות יש מנדט להחליט עבור הרוב.
אין כאן שאלה של אחדות אלא דיקטטורה של המיעוט

YNET הורידו את הכתבה מהכותרות, כנראה שזה עוד ספין אייל-ערדי דרך הכתבלב הכרוני אטילה.

מאיפה זה? מ-YNET ARAB PRESS,אין פלא על "הידיעה" המרעישה הזאת.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

עד שמפרסמים אותם שוב ושוב שחור על גבי לבן ומצליח על גבי מרקע...


זה כל כך ברור שזו הדלפה מכוונת שנועדה לנפח שיחות גישוש שטרם התפתחו למשהו ממשי...
בטח ארד מדליף את זה