נראה כי רק בין כותבי הפורומים אפשר למצוא את המדינאים החושבים המסוגלים לפתור את בעיותיה של המדינה.
רק חבל חבל שכל הפורומסטים הידענים כבר עסוקים בדברים אחרים. כך, הם משאירים את גורל המדינה לחדלי האישים שהם מבקרים.

חבל
חבל
חבל

הייתה לו בכיס ממשלת ימין צרה כי תוצאות הבחירות האחרונות סללו את הדרך לכך
במקום זה הוא רודף אחרי ברק (ובגלל זה אחרי פרס שיתן לו ארכה)
רצון העם זאת ממשלת ימין צרה ושראש הממשלה המיועד מפנה עורף
אז מגיעה לו הביקורת ולא 100 ימי חסד

כשאלפי שליטים מכל המינים הצבעים והסוגים השתמשו בהם כדי להצדיק את המשטר שלהם, העדיף כמובן על דמוקרטיה שבה האזרחים מביעים את דעתם, מבקרים את השלטון ומפריעים לדיקטטור לקחת את משאבי המדינה לעצמו - הרי האזרח הפשוט ממילא לא יודע מה לעשות עם הכסף, חוץ מלקנות איתו אוכל.

(פרטים נוספים בפורום היסטוריה)

יהיה נפלא אם השלטון יקבע הכל, ולאיש לא תהיה זכות לפצות פה ולהביע דעתו, שהרי ידוע שמי שנמצא
בעמדת שררה אינו טועה לעולם (ולכן הדיקטטורות הן המדינות המשגשגוצ ביותר בעולם...).

הוא לא אמר שהוא נגד ביקורת אזרחית...
הוא די צודק אבל לגבי כמה מ"חכמי הפורום".

היה די מעניין לראות אותך מסביר על רצח העם ברואנדה לערביי הכנסת ולמרצ.

במקום זאת, אתה עושה זאת כאן כשזה מאוד קל ונוח.מכסא הגאונים(הכסא הקשה-כיסא בממשלה או בראשה.כסא החכמים-אופוזיציה.כסא הגאונים-מקום מושבך).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ducklock הוא לא אמר שהוא נגד ביקורת אזרחית... הוא די צודק אבל לגבי כמה מ"חכמי הפורום". היה די מעניין לראות אותך מסביר על רצח העם ברואנדה לערביי הכנסת ולמרצ. במקום זאת, אתה עושה זאת כאן כשזה מאוד קל ונוח.מכסא הגאונים(הכסא הקשה-כיסא בממשלה או בראשה.כסא החכמים-אופוזיציה.כסא הגאונים-מקום מושבך).

מדוע צריך להסביר לערביי הכנסת על רצח עם ברואנדה ?
שיכנסו לגוגל ויקראו בעצמם.

בסופו של דבר, בכל שיטות הממשל המודרניות (דמוקרטיות ולא דמוקרטיות) 99.99999% מהאנשים הם
במידה כזו או אחרת משתתפים מהצד. במשטרים שמאפשרים רמות שונות של חופש ביטוי, רוב הביקורת
או השבחים, הם של אנשים שיושבים מהצד ומחווים דעתם. ברגע שלא תושמע מאותם אנשים, זה יהיה
סימן רע מאוד בנוגע לכיוון שאליו צועד המשטר באותה מדינה.

האינטרנט, שאפשר את המצב שבו הקוראים הם גם מגיבים, נתן פתחון פה לכמויות אנשים שבמצב רגיל
לא היו יכולים לבטא דעתם מעבר להשלכת פתק אחת לכמה שנים. נכון שלא הדעות הנכתבות הן שיא
החוכמה, וכולם טועים פה ושם - אבל כל שיושמעו יותר דעות, כך גדל הסיכוי שיועלו רעיונות שאחרים
עדיין לא חשבו עליהם. חוק המספרים הגדולים עובד בכל הנוגע לשיח הציבורי. ככל שיתרחב השיח
הציבורי - כן ייטב. ביקורת היא לא דבר שכיף לקבל - אבל התועלת הפוטנציאלית שיש בה, הופכת אותה
לשווה זהב. מספיק רעיון טוב אחד שלא אתה חשבת עליו ושאתה עכשיו יכול לאמץ - וכבר היה שווה לך
להקשיב להמון רעיונות דביליים...

נתינת עצות חסרת אחריות.
מי שרואה בכך ביקורת, יבושם לו.
עבורי זו קיבצריות, וקיביצרים אף פעם לא הצליחו במשחק האמיתי.

ציפור סקרנית ורעשנית משמה נגזר הביטוי.

מעריצים של מנהיגים נוטים לחיות את חייהם דרך מנהיגיהם המופלאים. כמעט תמיד הם מגלים באיחור
איזו שגיאות נוראיות עשו גיבוריהם, ולכן מרגישים הרבה יותר גרוע מאלה שהיו מסוגלים להביט נכוחה
במציאות, ולהביע דעתם (אני, כמובן, נותן קרדיט לאלה מהמעריצים שמסוגלים בכלל שלמצוא שגיאות אצל
הגיבורים שלהם - יש גם כאלה שעד היום בטוחים שדיין וזעירא הוכיחו גאונות בהתנהלותם לפני מלחמת
יוה"כ...).
אגב, תנוח דעתך, איש לא רואה בטקסט שכתבת משום "ביקורת". ביקורת היא מסמך מנומק שמחווה
דיעה שאפשר להתווכח עימה. להגיד שהמנהיגים קדושים ושאסור לבקר אותם (כי מי שמעז לעשות כן,
ברור שחייו הם כשלון - ניסוח עדין מצידך, אגב, יכולת להציע ישר להוציא להורג את אותם כושלים...),
וכאן לא זכינו לחזות במסמך מנומק, אלא בפשקוויל של הערצה ל"גדויילים שם למעלה שיודעים מה הם
עושים"...