
31-03-2009, 14:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.09
הודעות: 5,552
|
|
|
אני מבקש להתפרץ לדלת פתוחה וללא כל קשר לאורן זריף
מזה זמן רב אני מתרעם (בעיקר ביני לבין עצמי) על השימוש שעושים בשמות, שמות תואר ושאר מיני ירקות בפרסומות שלנו. ובעיקר, על ידי הכוהנת הגדולה של הפרסומת בארץ ג. יפית לדורותיה.
כמה דוגמאות לאותם סופרלטיבים.
1. שימוש בתואר "פרסום עולמי" - מדינת ישראל הקטנה היא נותנת הבון טון בעולם וכל פרסומת של זב חוטם מוגדרת כפרסום עולמי.
2. שימוש בפרחים, כל תגרן בנווה שאנן שהפך לקבלן בניין מכיר את המושג "סביוני" , סביוני רמלה, סביוני הכרם , סביוני הגבעה וכו'.
3. "בכורה עולמית" - כל תקליט של זמר קסטות בפינת הרחוב בתחנה מרכזית, או כל שדרן רדיו בתחנות משמיע שיר ב"בכורה עולמית" - נו באמת, בארה'ב , באנגליה ובשאר ארצות העולם מצפים לכך בכליון עיניים.
ןעוד ועוד.
גם עם זה נשמע משעשע , האיש לא רוצה שיקראו לניירות טואלט "אורן"
כמו שאותה בחורה לא רוצה שמגבוני נייר יקראו "לילי".
|