20-04-2009, 22:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
|
כפי שאמרה טלי - הישוב הותיק בארץ הדגיש בעשורים הראשונים למדינה
את ההבדל בין 'הלוחמים' [הפרטיזנים שם, אנחנו כאן] ואלו ש'הלכו כצאן לטבח'.
אפילו אני הספקתי לחוות מספר ימי שואה בית ספריים בהם היה הדגש על 'לא כצאן לטבח' ללא עודפי הערכה לגלויי קידוש השם שנראו זרים למערכת הצברית. גם הצמדת יום השואה לתאריך / לאחד מן התאריכים בהם ניתן לקבוע את פתיחת המרד הייתה לצורך הדגשת הגבורה שהרי מה לנו כי נזכור שואה שלכאורה אין גבורה שאנו מבינים בצידה?
'סבונים', 'המכה השמונים ואחת' - הינן מילים הפותחות עד היום פצעים ללא מעט ניצולים.
רק במחצית השניה של שנות השבעים התרככו הלבבות, זאת, לאחר מלחמת יום הכיפורים ולאחר שצברנו הקשוח ושתום העין נצפה ממלמל על חורבן בית שלישי בשעה שאנשים אשר איבדו לכאורה את עולמם וילדותם בגין השואה כפלד, יאנוש, דדו ואף בר לב ניהלו בקור רוח את המערכה איש איש בגזרתו לצד צברים פחות יהירים.
צדק אבא אבן באומרו כי כל חללי צה"ל במערכות ישראל מנינם כמנין נרצחי עיירה בינונית אחת וצודקים אלו הקושרים סרטים לפרטיזנים ולאנשי אנילביץ ולובוטקין. אבל אם כל הצער שבדבר - השואה לא סבבה סביב ארגון אי"ל ואנשי אנילביץ וגם לא סביב אצ"י או אפילו אדלמן שלא לדבר על גיזי פליישמן ווייסמנדל שגבורתם הושתקה שנים ארוכות על ידי הממסד.
השואה אינה אלפי הלוחמים והמורדים אלא מיליוני הנרצחים ושם יש לחפש את הגבורה. גיבור הוא לא רק מי ששרד כשנשק בידו אלא גם מי שחלק פרוסת לחם מבלי לדעת אם לא יעלה לו הדבר בחייו בתוך שעות. גיבור הוא מי שהתפלל בחשאי או צם באמצע הרעב מאחר ועל פי חישוביו חל יום הכיפורים. גיבור הוא מי שחבק ילד זר ועסק בלהרגיעו בהבינו כי לתאי גזים הגיעו ולא למקלחת. פנים רבות לה לגבורה.
טוביה ביילסקי אמר לאנשיו כי 'חשוב יותר להציל יהודים מאשר להרוג גרמנים' ובהחלט צדק. כמה אנשים הצילו את האיש שלידם בצעדת המוות וגבורתם [כגבורתו של ביילסקי] לא הוכרה שנים ארוכות?
אז כן. יום השואה נקבע ליום זה בכדי להדגיש את המתקומם הגאה יותר מאשר את הנרצח האלמוני. יום הקדיש הכללי ותשעה באב ולמעשה כל יום אחר יכלו להתאים לבחירת התאריך לזכרון קולקטיבי. לוח השנה מלא בימי אקציות...
ואסיים בספור קטן שנחרת בזכרוני אשר סיפרו ניצול מחנות: קצין נאצי במחנות היה פותח כל מסדר בוקר באמירה 'בוקר טוב חזירים יהודיים שאהותיהם זונות'. יום אחד, צעד קדימה אחד האסירים ואמר -"המפקד, אנו איננו חזירים ואמותינו אינן זונות". האיש כצפוי נרצח במקום. וסיכם ניצול השואה המספר כי בשבילו 'זו היא גבורה שבשואה'. גם בשבילי.
|
ראשי
צ'אט
) בדרך כלל ה20.4 יוצא בחג הפסח או בסמוך אליו
מצב כלאיים
