28-04-2009, 16:07
|
|
|
|
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
|
|
כך נכתוב בצורה חכמה יותר על נושאי צו"ב ובכלל
בדרך כלל בקריאה של מחקרים, מקורות וכו' נתקלים בטקסטים שלא תמיד אנחנו מסכימים איתם. זה כולל גם הודעות פורום. אז איך "לכסח" טקסט בלי לצאת חומוס?
יש 4 סוגי ביקורות על טקסטים (ומידע בכלל) שאפשר להעביר (שימו לב, זה שיעור חינם בכתיבה אקדמית, יש אנשים ששילמו המון כסף כדי לשמוע את זה!):
ביקורת לוגית: הקשר הסיבתי לוקה בחסר, לא מבוסס או לא קיים. לדוגמא: הבחורה שכתבה שחיילי צה"ל לא אונסים פלסטיניות בגלל שהם גזענים יוצרת קשר כוזב בטענה הזו, בין היתר בגלל התעלמות מאותם גורמים שחיילים בדרך כלל גם לא אונסים מתנחלות למשל, או אחד את השני, או את האמהות שלהם כשהם יוצאים הביתה.
ביקורת מתודולוגית: השיטה בה בוצע המחקר/עיבוד הנתונים/תהליך יצירת המידע לא היו יעילים. לדוגמא: המחקר על החיילים שלא אונסים מתבסס על ראיונות עם קבוצה קטנה ולא מייצגת של סטודנטים שחלקם הלא-מבוטל למדו עם מחברת המחקר. חייל-לשעבר בעל עמדות שמאליות שלומד סוציולוגיה ושומע תיאוריות סוציולוגיות שונות ומשונות יסביר את העובדה שהוא וחבריו לא אנסו פלסטיניות תוך שימוש בטענות ועמדות שיהיו כנראה שונות לגמרי מעמדותיו של חייל-לשעבר שהוא מתנחל דתי שלומד משפטים, או דרוזי מצביע קדימה שלומד גיאוגרפיה.
ביקורת אמפירית: הנתונים בהם משתמש המחקר פשוט אינם נכונים, לוקים בחסר או סתם לא מדוייקים. לדוגמא: למחברת המחקר לא היו כנראה נתונים על חיילים אנסים באופן כללי, כך שקשה לדעת אם אנסים הם פחות גזענים מסתם חיילים, או האם האנסים מאמינים בשוויון זכויות לכל באי העולם ובזכותם להאנס על ידם ללא הבדל דת, גזע ומין.
ביקורת נורמטיבית: זו הביקורת החמקמקה ביותר והסובייקטיבית ביותר. היא טוענת שגם אם הכל נכון, המחקר חוטא מבחינה ערכית. לדוגמא: המחקר על חיילי צה"ל שאינם אונסים נכתב למטרות השמצה וניגוח פוליטיים של צה"ל וכדי לשרת אינטרסים פלסטיניים. אפילו התנהגות מוסרית ומהוגנת של חיילי צה"ל מוצגת כחלק מעוולות הכיבוש וכמונעת מגזענות של דתיים, מתנחלים וסתם ישראלים.
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
