היום מדינת ישראל מחזירה לרשות השופטת את תפקידה שהופקעה על ידי ערוצי הטלויזיה: הזכות לשפוט את הנשיא קצב.



אין בדברים שאני כותב, הבעת עמדה כלשהי אם אני חושב שקצב אשם או שהוא זכאי. זה פשוט לא רלונטי מה אני חושב. מה שחשוב הוא שהעקרון הבסיסי: "כל אדם חף מפשע עד שבית המשפט יפסוק אחרת", חוזר ליהיות ערך עליון, כיאה למדינה דמוקרטית.



ערוצי הטלויזיה, חטפו/לקחו/הפקיעו לעצמם כבר מזמן, את תפקידי התביעה, הסנגוריה, חבר המושבעים ואת תפקיד השופט. הם כבר פסקו את פסק-דינם שקצב אשם לפי מיטב המסורת והסגנון של השופט הידוע לשמצה Roland Freisler. (תחפשו בויקיפדיה מי היה הבן בליעל הזה!). כל מה שחסר, שיקימו בתוככי מרטפי האולפנים, מחנות מעצר לאלה שלדעתם סרחו ופשעו!



רובי

הנשיא קצב נשפט, הורשע ונגזר דינו בכיכר העיר. ההליך המשפטי הפך למיותר ובלתי רלוונטי, ובכל מקרה, כעת כבר לא ייתכן משפט צדק.

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

שיטת המשפט הפכה להיות כמו במשפט אזרחי שבו השופט יבחר את הגירסא היותר הגיונית או יותר עדיפה-ללא ראיות נוספות וללא התיחסות לספק הסביר כמו במשפט פלילי.
קצב יורשע במשפט ראווה כי זה מה שהעם רוצה ויצא זכאי רק בעליון ששם באמת יבחנו הראיות- כמו משפט דמיאניוק.