|
מאמר - גיבוש צוללות
אז כמו שהבטחתי לעצמי לפני הגיבוש, הינה אני כותב מאמר על הגיבוש שנערך ב10.5.09.
מאמרים קודמים עזרו לי מאוד לפני הגיבוש, ומכיוון שהאחרון משנת 2007 החלטתי להכין אחד עדכני יותר...
יום ראשון-
איכשהו הגעתי לתחנת הרכבת בת גלים ב8 בבוקר (אני גר בירושלים), שם פוגשים לראשונה את כל המתגבשים. לאחר 5-10 דקות כמה חיילים על מדי א' (הבאג') קוראים לנו לבוא אחריהם לכיוון הבסיס,
ההליכה קצרה בערך 5-6 דקות. כשמגיעים לשם צריכים להציג את הטפסים הרפואיים זימונים, ולאחר מכן למדוד אצל רופא את הדופק. החלק הזה די מתסכל, הוא לוקח הרבה מאוד זמן, בערך שעתיים שבהם לא עושים כלום. לאחר מכן מחלקים אקראית את כולם לקבוצות של עשרה אנשים, מצמידים לכל קבוצה מדריך ועולים על אוטובוסים לכיוון סיור בצוללות. כמה שציפיתי שהצוללת תיהיה צפופה וקטנה מבפנים, היא עדיין הפתיעה אותי ואיכזבה אותי מאוד, צפיפות שאי אפשר לתאר פשוט...
לאחר מכן חוזרים לבסיס, צוללן מעביר לנו הרצאה קצרה בקשר לכמה כדאי לנו לשרת בצוללות ומאחל בהצלחה, אחר כך מחלקים לכל אחד 4 מספרים (מצמידים 2 לכובע ו2 לכתפיות) שיהיה מעכשיו השם שלכם לארבעת הימים הקרובים, מימיה, כובע, ובית מימיה. החלק הזה גם מתסכל ולוקח עוד שעה. אחר כך נכנסים כל המפקדים של הגיבוש, ואחד מהם מדבר איתנו ומסביר לנו שקודם כל מה שחשוב בגיבוש זה הבריאות שלנו ועוד ועוד...
עד השלב הזה השעה בערך 3, וכולם כבר מתים מעייפות, החלק הראשון של היום הזה מאוד מתסכל כי בעצם לא עושים כלום... מהשלב הזה למעשה מתחיל הגיבוש, נכנס צוללן שמעביר לנו הרצאה על המערכת ההידוראלית של הצוללת, מחלקים דפים ועפרונות לכל אחד, וצריכים לנסות לזכור ולרשום כמה שיותר חומר, לא קל כי הוא מדבר מהר והחומר לא ממש קליט, אבל מסתדרים משלימים מחברים.
אחר כך מחלקים אותנו למחלקות, כל מחלקה בין 9-11 אנשים ומצמידים אליה מפקד, שמעכשיו הולך להרוג אותכם במהלך הגיבוש, היו בסך הכל 8 מחלקות.
כל מחלקה לוקחת תדל"ים, שקש"ים אלונקה ודמויי נשק לפי כמות הקבוצה שלה. עולים על מדים (שנמצאים בתוך התדל"ים) ואז מתחילים לתזז אותנו במשך שעתיים שלוש (שלוש דקות כולם ממלאים את המימיות את הג'ריקן וקשורים אותו למנשא) כמובן שלא עמדתם בזמנים, 50 שכיבות שמיכה...
אח"כ ארוחת ערב , מסדרים שמירות ללילה והולכים לישון.
יום שני -
מקפיצים אותנו בשעה 3 בבוקר, תוך 7 דקות כולם על מדים בחוץ בשלשות (כמובן שחלק לא מספיקים, אז עד שכולם מגיעים כל מי שמוכן כבר במצב 2). ארוחת בוקר ב3 וחצי ועולים על אוטובסים לכיוון הר הכרמל בערך ב4 ורבע. מגיעים לשם מתארגנים על תדל"ים עם שקי חול בתוכם לכל אחד, ויוצאים למסע.
בחצי שעה הראשונה היא הליכה מהירה עם טיפה ריצה, עד שמגיעים להר עצמו. יש הפסקה של 10 דקות למילוי מימיות, ויוצאים למסע האמיתי. מתחילים לעלות את ההר בהליכה מהירה, כאשר מפקד הגיבוש הולך ראשון, וכל מפקד הולך ליד המחלקה שלו. המפקדים של המחלקות מריצים אותנו הלוך ושוב בהר ("מה זה הרווחים האלה?!?! 30 שניות אתם מגיעים למפקד הגיבוש) כמובן שלא מספיקים, אז המפקד "מה זה?!?! לא עומדים בזמנים?! רוצו לסוף ותחזרו למפקד, דקה!!" החלק קשה מאוד, רצים הלוך חזור על ההר. החלק הזה בערך שעה. מגיעים לאמצע ההר עוצרים אותנו ומחלקים לכל 2 מחלקות אלונקה שעליה שמים 8 תדל"ים. בחלק הזה יש "תחרות" בין כל ארבעת הקבוצות (כל קבוצה היא 2 מחלקות). כל רגע יש 4 אנשים על האלונקה , וכשהם מבקשים מישהו צריך להחליף אותם, חלק לא כל קשה פיזית אבל דורש בעיקר עבודת צוות.
שמסיימים אותו חוזרים לאותה נקודה שהתחלנו באמצע ההר, וממשיכים עם אותה צורה שבה התחלנו את המסע, הולכים הליכה מהירה כולם ותוך כדי המפקד מריץ אותנו הלוך ושוב.
המסע לא קל בכלל פיזית, זה מסע שבוטל בגיבושים האחרונים, ורק בגיבוש שלנו החזירו אותו. אני אישית הרגשתי לקראת הסוף שהשרירים שלי עומדים להתפס, ולא יודע עוד כמה זמן הייתי יכול להמשיך, וככה הבנתי היו רבים. בסך הכל פרשו בערך 10-12 במסע.
המסע מסתיים בערך ב10 בבוקר, משם נוסעים לחורשה שבה נותנים לנו לבצע כל מיני משימות קבוצתיות, כמה שזה נשמע קלישאה תיהיו עצמכם שם, תעשו מה שנראה לכם לנכון.
בשעה 1 בערך מסיימים את המשימות הקבוצתיות ואוכלים ארוחת צהריים. בערך בשעה 4 (אחרי שמעמיסים את כל הציוד ומחכים עוד קצת) יוצאים מכיוון החורשה חזרה לבסיס.
מגיעים לבסיס בערך ב5, שם מחכים קצת ואז מכניסים אותנו לראות סרט (???) אנחנו לא מבינים מה הקשר, לפני הסרט הרס"ר אומר שמי שנרדם במהלך הסרט מעיפים אותו מהגיבוש, הסרט מתחיל, והסרט בלי קול, בלי כתוביות ובעצם אי אפשר להבין מה קורה בסרט... זה היה קטע קצת מוזר כי באמת אף אחד לא בדק אותנו (ולא, לא היו מצלמות).אבל היה קשה מאוד לא להרדם אחרי יום ארוך וקשה. מה גם שלא לכל המחלקות הביאו לראות את הסרט, הערכה שלי שפשוט לא היה להם מה לעשות איתנו ותקעו אותו שם שעה וחצי עד הארוחת ערב... (ביום השלישי התברר שהסרט כן היה אמור להיות עם קול אחרי שבירת הדיסטנס, וירדנו על הרס"ר =]).
אחרי הסרט לקחו לכולם את השעונים, משם לארוחת ערב , פיפי ולישון (בערך 8) בלילה הזה לא שומרים.
במהלך הלילה מעירים אותנו למקום שאני לא יכול לפרט עליו, אבל חבר'ה, אל תפרשו, דברתי עם אנשים שפרשו שם והם הצטערו על זה מאוד אחר כך, אפשר לסיים את זה.
יום שלישי -
היום השלישי כבר באווירת סוף גיבוש אחרי שמסיימים את הקטעים הקשים של הגיבוש.
בבוקר נתנו לנו 40 (!!!) דקות להתארגן. בשעה 7:10 ארוחת בוקר, משם הולכים לעשות מבחן על החומר שהסבירו לנו ביום הראשון, ולאחריו מחזירים לנו את השעונים. משם הולכים לחדר שם מסבירים לנו איך מפרקים ומרכביבים מא"ג, כמו כן נותנים לנו עליו עוד מידע. כל אחד עולה אח"כ בתורו למפקד המחלקה שלו, שם אתה צריך לפרק ולהרכיב את המא"ג תוך כדי צעקות של המפקד ושאלות על דברים שהסבירו קודם (מרחק ירייה של המא"ג, מה הם ראשי התיבות וכדומה).
אח"כ כל מחלקה הולכת עם המפקד שלה, ואותו תהליך של המא"ג עושים עם M16, רק הפעם כל מחלקה לכוד.
בשעה 1 בערך לוקחים אותנו לשבת באיזה מדשאה, ולכל אחד בתורו קוראים לראיון אישי עם המפקד שלוקח בערך חצי שעה. לחלק קראו גם לפסיכולוג (כנראה למי שהתלבטו לגביהם), לי קראו לפסיכולוג.
לאחר ששרירי הישיבה שלנו התאמצו מאוד, בשעה 7 ( כן כן ישבנו שם 6 שעות) לקחו אותנו לשיחה עם הרס"ר ששם כבר ממש היה שכונה, שאלנו אותו מה כל מה שרצינו על היחידה ומשם לחדר אוכל. אפשרו לנו להתקלח סוף סוף, ואמרו לנו שמחר אפשר כבר ללכת על אזרחי. רק שצריך לחלק שמירות ללילה.
יום רביעי -
ביום הרביעי קמים בערך ב6 וחצי, חצי שעה מתארגנים, משם לחדר אוכל ומשעה 8 מסנג'רים אותנו לסדר את כל החולצות , מימיות, כובעים וכל שאר הדברים שהתשמשנו בהם בגיבוש.
בערך שעתיים כל התהליך, משם לוקחים אותנו לאותה מדשאה של אתמול, לשבת בה עוד קצת עד קבלת התשובות, כאשר בבניין לידו מתקיימת ועדה שבה דנים על מי הולכים להעביר ומי לא).
לאחר שעה וחצי, בערך ב11 וחצי מסדרים אותנו בשלשות בקומה התחתונה בבניין, ואומרים לנו שכל מספר שקוראים לו עולה למעלה ונכנס לועדה ( כל אחד לכוד), הוא נמצא בפנים 3 דקות בערך, חוזר וקורא למספר הבא. מתחילים לקרוא מספר מספר, ובאיזשהו שלב מבינים שכל מי שקוראים לו עבר. לי קראו אחד לפני האחרון, עולה למעלה ונכנס לועדה. חטפתי קצת שוק חחח , מולי מפקד השייטת בדרגת סגן אלוף, וחוץ ממנו שולחן ענק (כמו של הממשלה) מפוצץ בערך ב40 אנשים על מדים. מפקד השייטת שואל כמה שאלות, עונה לו עם קול קצת לחוץ, ובסופו של דבר הוא אומר שעברתי וכל הכבוד. יוצאים לבחוץ לחגוג עם כל מי שעבר ומנחמים את אלה שלא עברו.
שיחה עם המפקד, שאומר לך כל הכבוד והיה גיבוש מצויין, מביא לך זימון לבדיקות רפואיות מר"י וזהו זה. נגמר הגיבוש, לוקחים תחפצים וטסים הביתה.
מספרים:
את הגיבוש -
התחילו : 85
סיימו : 55
עברו : 18
טיפים והמלצות:
-לאחר שבירת הדיסטנס המפקד אמר לנו שהגיבוש בכלל לא בא לבדוק כושר גופני, שאם למישהו היה קשה ולא הלך טוב במסע זה בכלל לא פאקטור, יותר מסתכלים על עבודת הצוות וכיצד עוזרים אחד לשני
- תביאו פנס! אחד הדברים החשובים, לא יודע איך הייתי מסתדר בלי פנס בלילות.
- באמת שאין צורך להביא הרבה דברים, חוץ מ5-6 חולצות, אותו מספר של בוקסרים וגרביים לא צריך עוד דברים.
- אמינות, כדאי להיות אמינים, למרות שהיו הרבה מצבים שלא באמת עשיתי כמה שאמרו, ולא בגלל שלא רציתי אלה בגלל שלא הייתי מסוגל, למרות זאת, עברתי.
זהו זה, הקטע הרציני בגיבוש בסך הכל זה היום השני,אם התעוררתם אל היום השלישי, סיימתם את הגיבוש. מקווה שעזרתי למתגבשים הבאים =] שיהיה בהצלחה
פה לשאלות
נערך לאחרונה ע"י nitz2005 בתאריך 15-05-2009 בשעה 13:01.
|
ראשי
צ'אט
15-05-2009, 12:41
מצב כלאיים
