31-03-2005, 16:52
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.10.03
הודעות: 93
|
|
|
מה כל כך נורא בזה.... אממממ
מעבר להשפלות מהתלמידים, ההורים והחברה הבזה למקצוע....
אתה עובד קשה, מתכנן שיעור ועוד שיעור ועוד שיעור, ובכל אחד ואחד מהם אתה משקיע מחשבה, זמן ואנרגיה על מנת שהתלמיד שלך ילמד בדרך מהנה ולאחר הרבה הרבה שיעורים אתה מבין שלרוב התלמידים זה בכלל לא אכפת.
התלמידים מתנהגים בצורה מחפירה ומקבלים גיבוי מלא מהוריהם. המורה למעשה נלחם בתחנות רוח. אין תמיכה לא מהחברה ולא מהמערכת שבה הוא עובד.
וכל הקשקוש על כך שמדובר במקצוע מספק- זה בכלל בולשיט. הכנסו לחדרי מורים בבתי ספר ותראו את הבעת הדיכאון על פניהם, שאלו מורים שעובדים כ-10 שנים במערכת והם יאמרו לכם שאם היו יכולים להזיז את הגלגל לאחור ולעסוק במקצוע אחר הם היו עושים זאת מיד. לא נעים לומר אבל רובם חשים שבזבזו את חייהם.
דרך אגב דברים אלו אינם רלוונטים לגבי החינוך המיוחד (פיגור, אוטיזם, לקוי שמיעה וכד'). שם אתה קורע את עצמך ומקבל הרבה סיפוק ואהבה מהתלמידים. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
