|
11-06-2009, 17:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 10.08.06
הודעות: 1,368
|
|
מסוק הדיפנדר - תיקונים ותוספות
הוספתי ערך חדש על המסוק בוויקיפדיה העברית.
כרגיל, אשמח לתיקונים ותוספות.
הטקסט כפי שהוא עכשיו
MD500 דיפנדר
מסוק ה-MD500 דיפנדר הוא מסוק קרב קל דו מושבי, מתוצרת חברת היוז האמריקאית, ששירת בחיילות אוויר מערביים ובכללם חיל האוויר הישראלי בשנות השמונים והתשעים.כינויו בישראל היה להטוט.
מפרט טכני
- ארץ ייצור: ארה"ב
- ממדים: קוטר הרוטור הראשי - 8.05 מטר, אורך - 7.1 מטר, גובה - 2.7 מטר
- ביצועים: מהירות ירבית - 280 קמ"ש, מהירות שיוט - 250 קמ"ש, גובה ריחוף מרבי- 2,680 מטר, טווח מרבי - 425 ק"מ
- משקל: ריק - 585 ק"ג, מאוייש וחמוש - כ- 1,360 ק"ג
- מנוע: אליסון 250 בעל הספק של 420 כוחות סוס
- חימוש: ארבעה מתלים לטילי נ"ט מסוג טאו (עורב) או שתי כוורות של רקטות.
פיתוח המסוק
מסוק הדיפנדר עבר שינויים רבים עד אשר הפך למסוק קרב. האב-טיפוס הראשון פותח על ידי חברת היוז, היה מבוסס על מסוקי סיור קלים שנקראו OH-6A "קאיוס" שנכנסו בשנת 1961 לשימוש צבאי בארה"ב.לתא הטייס של מסוקים אלו, ושל הדגמים שפותחו מהם, צורה אופיינית של בועה והם בעלי זנב בעל תצורת T. המסוק שירת במלחמת וייטנאם כשהוא נושא 2 אנשי צוות, ו-5 לוחמים שנקשרו על ספסלים צדדיים. בשנת 1968 פותח גם דגם אזרחי, עם מנוע חזק יותר שסומל 500. מאותו המסוק פותח גם דגם סיור צבאי שנקרא M500. הדגם הצבאי כלל שריון קל לתא הצוות והמנוע, מכלי דלק נאטמים, וזרועות חיצוניות לתליית חימוש. כמו-כן הורכב במסוק רוטור בעל חמישה להבים, שהקטין את רעש המסוק. המסוק המריא לראשונה ב-1977. הדגם לא נרכש ע"י צבא ארה"ב, אך נמכר במדינות רבות בעולם, תודות למחירו הנמוך. המסוק יוצר בארבעה דגמים: דגם צבאי בסיסי, דגם נגד צוללות, דגם נגד טנקים ודגם תצפית. בשנת 1984 נרכשה חברת היוז על ידי חברת מקדונל דאגלס ושם המסוק נקבע כ-MD500.
מסוק הדיפנדר בחיל האוויר הישראלי
המסוק, בגרסת הנ"ט, נקלט ב חיל האוויר הישראלי בשנת 1979 וכונה "להטוט". יתרונותיו היו זריזותו, מחירו הנמוך (כ40% ממחיר [[מסוק [קוברה (מסוק)|קוברה]]) והיותו שקט. בישראל בוצעו מספר שינויים במסוק: הורכבה מערכת תצפית בחרטום ופתח פליטת הגזים הוסט כדי להקשות מעט על זיהוי המסוק על ידי טילים מונחי חום. עד שנת 1980 צורפו המסוקים לטייסות 160 ו-161 שהטיסו מסוקי קוברה, מאוחר יותר הוקמה טייסת דיפנדרים ייעודית וניתן לה המספר 190. מספר מסוקים מצומצם, בגירסא לא חמושה, המשיך לשרת בטייסות הקוברה כמסוקי סיור. בשיאם שירתו בחיל האוויר כארבעים מסוקי דיפנדר.
- ביולי 1980 בוצעה התקיפה הראשונה של מסוקי הלהטוט בבקעת הלבנון.
- באוקטובר 1980 התרסק מסוק דיפנדר כתוצאה מהתנגשות בכבל חשמלי
- החל ב- 6 במאי 1982, יומה הראשון של מלחמת לבנון הראשונה, תקפה טייסת מסוקי הדיפנדר עמדות וחוליות מחבלים. ב8 ביוני, תקפו הדיפנדרים עמדת מכ"ם ליד דאמור כהכנה למבצע ערצב-19. מה- 9 ביוני , 1982 יומה השלישי של המלחמה, תקפו המסוקים גם כוחות שריון סוריים בבקעת הלבנון, ובכך היו למסוקים הראשונים בהיסטוריה שהשתתפו בקרב מול טנקים. במפתיע, אחוז הפגיעות של מסוקי הדיפנדר היה גבוה משל מסוקי הקוברה, המתוחכמים יותר, שטסו במקביל להם. ב11 ביוני, סייעו הדיפנדרים לטנקים שעמדו לפרוץ לכביש ביירות-דמשק. באזור אום ספא, כאשר תקפו המסוקים 15 טנקי T62, נפגע אחד המסוקים בזנבו כתוצאה מפיצוץ קרוב של פגז טנק, ונחת נחיתת התרסקות. הטייסים נפגעו, והטייס שנפצע קל יותר הצליח לחלץ את חברו, שני הטייסים נאספו על ידי מסוק בל 206 (סייפן).
- באוגוסט 1984 תקפו מסוקי דיפנדר בהצלחה מסיפונה של ספינת סער בסיס מחבלים ימי ב נהאר אל-בארד במרחק 170 ק"מ מגבול ישראל.
- השימוש המבצעי הנרחב האחרון של מסוקי הדיפנדר היה במבצע דין וחשבון בשנת 1993. המסוקים תקפו 20 יעדי מחבלים, בעיקר במרכז לבנון, כולל מחסן תחמושת של החיזבאללה, כמו כן הותקפו טנקים באזור חריס. במבצע זה השתמש צה"ל לראשונה בטילים לסיכול ממוקד של יעדים מודיעיניים.
למרות זריזותו התקשה המסוק להשתלב בפעילות המבצעית של חיל האוויר בהמשך שנות התשעים. כשהוא עמוס בטילים התקשה המסוק לתפקד בגובה רב ובמזג אוויר חם, וטווח הטיסה שלו הפך מגבלה חמורה. באמצע שנות התשעים, כאשר חיל האוויר הישראלי רכש עוד מסוקי קוברה, והחליט לרכוש מסוקי אפאצ'י, נדחק הדיפנדר ממקומו. הטייסת שהפעילה אותו קלטה מסוקי אפאצ'י ואילו המסוקים הוסבו לאימון מתקדם של טייסי תקיפה או נמכרו.
קישורים חיצוניים לקריאה נוספת
דני שלום, חמישים שנות עליונות אווירית, הוצאת כנרת
_____________________________________
אז מה
|
|