הם ידעו בדיוק מי אני", מספר ל-ynet גדעון קוץ, שהיה באיראן בזמן הבחירות וראה את ההמונים מתפכחים מאשליית הדמוקרטיה. "אנשיו של אחמדי-נג'אד הסתובבו רכובים על אופנועים ותקפו אותנו. המתנגדים נאבקו בידיים ריקות, זרקו אבנים. זה הזכיר לי מחאה בזמן הקומוניזם"


הוא כבר היה שם בעבר, אבל הפעם זה היה משהו אחר. ניצנים של שינוי הורגשו באוויר, סיפר היום (ב') ל-ynet גדעון קוץ, עיתונאי ישראלי שראה מקרוב את הבחירות באיראן - והבין ממה השלטון כל-כך מפחד. ביום שבו ההמונים שוב יצאו למחאה ברחובות - קוץ חזר עם תיק מלא בדיווחים: על התקווה הגדולה לשינוי, והדיכוי האלים.



"כולם משוכנעים שהיה זיוף, או לפחות שהתוצאות הוטו. הרחוב מתוסכל, ולא מתכוון לוותר. אנשים כל כך מאוכזבים עד שהם מחפשים להוציא את התסכול בכל דרך. התארגנות שלהם ספונטנית - לא מאורגנת ולא מזוינת", אומר קוץ על הצד שהובס לכאורה, האופוזיציה הרפורמיסטית בראשות מיר-חוסיין מוסווי.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3731749,00.html

מה זאת אומרת לא ייעצר? למשמרות המהפכה יש נשק ולמפגינים כמה אבנים. זה יעצר כמו כלום. זה יעצר יחד עם ספירת הגופות, גם אם אלה יגיעו למאה או אלף .

בלי להביע עמדה פוליטית רציתי להזכיר לך שגם הפלסטינים באינתיפדה הראשונה התחילו עם אבנים ובקבוקי תבערה,ועד היום אנו לא מצליחים כל כך עם כל הטכנולגיה הצבאית המתקדמת שלנו לדכא אותם.
.

אם אתה מתכוון לרקטות קיימים טילים שיכולים ליירט אותם אבל הם יותר מדיי יקרים

אם אתה מתכוון לערבים עצמם, גם אפשר לדכא אותם אבל יש עלינו לחץ מבחוץ

הפרעה במצרים מדכא את האוכלוסייה שלו עם רבע מהטכנולוגיה שלנו

ואני יכול לאמר באופן קטגורי אין לכל המהומה הזאת שמץ של סיכוי.