[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://grm.m.walla.co.il/w/18-200/48641-18.jpg]

בן אליעזר כשר הביטחון. הביע עניין לחזור ולבקר במולדתו (צילום: רויטרס)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://grm.m.walla.co.il/w/18-200/51342-18.jpg]

בן אליעזר בכנסת. מועד כניסתו לתפקיד לא ברור (צילום: אוסף התצלומים הלאומי)

שר התשתיות, שנולד בעיראק, קיבל ההצעה משר החוץ שלום לשמש בעתיד כשגריר ישראל בבגדד, והשיב בחיוב

השר בנימין בן אליעזר יהיה שגרירה הראשון של ישראל בעיראק, עם הקמת הממשלה החדשה במדינה וכינון הדמוקרטיה, כך מגלים מקורות במשרד החוץ. על פי הדיווח, שר החוץ - סילבן שלום, הציע לבן אליעזר - יליד עיראק, את התפקיד וזה נענה בשמחה. מועד כניסתו לתפקיד עדיין לא ברור.

בעקבות הבחירות הדמוקרטיות בעיראק מופיעים במדינה סימנים ראשונים של התייצבות מדינית וביטחונית, ולאחרונה נוצרו מגעים חשאיים בין ירושלים לבגדד, במטרה לכונן נורמליזציה בין המדינות. שר החוץ רמז לאחרונה שכמה מדינות מעוניינות לכונן קשרים דיפלומטיים עם ישראל, בעקבות קידום תוכנית ההתנתקות והרגיעה היחסית בשטחים.

בנימין בן אליעזר, דמות בולטת בפוליטיקה הישראלית כבר יותר מ-20 שנה, כיהן בממשלות ישראל כשר הביטחון, הבינוי והשיכון, וכיום מאייש תפקיד שר התשתיות. בן אליעזר שירת בצה"ל 28 שנים, ובין היתר בתפקיד מפקד סיירת שקד, מפקד אזור דרום לבנון ולבסוף כמפקד יהודה ושומרון.

בן אליעזר נולד ב-1936 בעיר הדרומית בצרה שבעיראק, למשפחה יהודית מבוססת, שבבעלותה היו חנויות רבות בעיר. ב-1950, עם התגברות ההתנכלויות ליהודים בעיראק, החליט אביו לנסות להבריחו לארץ ישראל הצעירה כדי להבטיח את שימור שם המשפחה. הילד בן ה-14 עזב את משפחתו עם קבוצת יהודים, ובגיל 15 הגיע ארצה לבד. רק כעבור כמה שנים הצטרפה אליו משפחתו.

בן אליעזר התבטא לאחרונה בחיוב לגבי ההתפתחויות האחרונות בעיראק, ואמר כי "אם תהיה פתיחת שערים, אשמח לקחת את ילדי לבקר במקומות בהם נולדתי".

מלשכתו של שר התשתיות, בן אליעזר, סירבו להגיב לידיעה

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

שימון פרס לפולין. ויפה שעה אחת קודם...

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”