
02-07-2009, 12:25
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
לתופעה הזו שאתה מתאר, שאנטישמים משתכנעים באגדות על יהודים ומחלפים רק את הקוטביות, אני קורא אנטישמיות הפוכה.
דוגמא: בזמן מלחה"ע השניה, גרמניה הנאצית שטפה את יפאן במיצגי תעמולה אנטישמים. דוברים, ספרים, סרטים, פסלים וקאריקטורות. אולם היפאנים לא ראו יהודי בחייהם... אבל הם עשו חישוב יפאני פשוט. לפי הגרמנים: יש יהודים באמריקה והם שעושים את האמריקאים לחזקים ומסוכנים. יש יהודים גם בבריה"מ שמנהלים אותה. אם יפאן רוצה להיות חזקה כמו ארה"ב ובריה"מ עליה לבנות קהילה יהודית גדולה!!!! כך יצאה תוכנית שנחאי, ולפי תיאוריות היסטוריות מסויימות, לפיה פעל חסיד אומות העולם סגוהארה, שגריר יפאן (לכל) מזרח אירופה. היפאנים היו לאנטישמים הפוכים. יש רבים מאוד כאלה. ויבוא יום, והערבים יהיו לאנטישמים הפוכים.
הדבר שמחזק את האנטישמים ההפוכים הכי הרבה, הם השיגים ישראלים, בייחוד בשלושה תחומים: פיננסים, צבא ומדע, ולאחרונה גם ספורט.
דוגמא: הטורקים לא יכולים להכחיש את יהדותו או ישראליותו של "שולטן" רביבו, או הפופולריות של שלישית "ספרד" (השרה בלאדינו) או התרומה של איל ההון הברון הירש לתשתית הרכבות בארצם.
אגדה על מוצאו היהודי של מוצטפא קאמל אטא טרוק הופצה לראשונה בידי אויביו והיום בידי ערבים. היום, האגדה מופצת בגאווה כלשהי על ידי חלק ממעריציו הפרו-מערביים.
הניצחון של ששת הימים בעל התרומה הגדולה ביותר לישראל מהבחינה הזו, ותהליכים מדיניים בעייתיים המוצגים ככניעה או התרפסות מתפרשים רע בעיני האנטישמים ההפוכים שמחזירה אותם שוב למצב הרגיל.
דוגמא: ז'אן מארי לפן, הוא אנטישמי צרפתי ממוצע, שהיה מעריץ את צה"ל וישראל מאז צנח בסיני. זאת, פחות או יותר... עד 1993. כאשר חזר להיות עוד אנטישמי רגיל מהשורה.
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
|