פזיזות של רופא בצוות מד"א כמעט שעלתה לקשיש בחייו: שוטר שהוזעק הלילה (ה') לזירת מקרה מוות בדירה ברמת גן נדהם לגלות שהקשיש שאת גופתו הוא בוחן מזיז את ידיו. וכך, במקום להגיע למכון לרפואה משפטית, הובהל הקשיש לבית החולים כשהוא בהכרה מלאה.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...oc=105&tmp=6884

מזלו של הקשיש.

מדא עושה עבודה חשובה, אולם ישנם גם טעויות, לפני שנים, לקחתי את אבי לתחנת מדא עקב כאבים בחזה, הרופא במקום ביצע בדיקת אקג, הודיע לאבי שהוא בריא ולא נראו סימנים להתקף לב בבדיקה.
הכאבים לא פסקו, למחרת ניגשנו לבדיקה במיון, הרופא במיון בדק את תוצאות האקג שבוצעו במדא ומייד ראה סימנים להתקף לב.

בקיצור, הרופא במדא כשל.

בשביל זה תמיד לפני שמכריזים על מוות צריך לעשות וידוי הריגה.

איתי.

לינק אדום לציטוטים!!!!!!!!!!

בחורף הזה הם לא פינו בצפון תל אביב הומלס שהיה ברחוב שרוע על המידרכה,
כל זאת בליל כפור, כל זאת למרות שהוזעקו על ידי שכנים.
ההומלס קפא למוות לאחר מספר שעות שלאחר שניטש על ידי מגן דויד.

כמו היום, הם המציאו תירוצים מהתחת לכך שלא
טיפלו כראוי במישהו שחייו בעליל בסכנה חמורה.
הסיבה האמיתית לאי פינויו של ההומלס הייתה שהוא היה מטונף ולכן
"בדקו" אותו כביכול על ידי כמה בעיטות להבטיח שהוא חי ולכן לא זקוק לפינוי.

הבעיה המרכזית של שירות מגן דויד שהוא לא מאוייש על ידי אנשי מקצוע
אלא על ידי מתנדבים, בדרך כלל נערים שעברו קורס מזורז ושבתור קטינים
אינם כשירים לטפל בעצמם (לכן הם כפופים לאפוטרופסות הוריהם).

מצחיק הוא שנערים שאינם כשירים להחליט החלטות חשובות לגבי עצמם
ימונו כאחראים לחיי אנשים אחרים.

מגן דויד, כמו המישטרה וכמו כיבוי אש צריך להיות מאוייש על ידי בעלי מקצוע,
כאילו שעברו הכשרה ממושכת , כאילו שהם בגירים ואחראים משפטית למעשיהם.
כאילו שפוטרו מעבודם אם הם מתרשלים.

אומנם אף פעם לא התנדבתי במד"א, אבל אני דיי בטוח שאין אמבולנס שיוצא רק עם בני נוער מתנדבים. הרי אם זה היה נכון מי היה נוהג באמבולנס כזה?

באמבולנס פשוט רק הנהג אינו מתנדב והוא בהכשרתו חובד או חובש בכיר או פאמדיק.

באמבולנס אט"ן יש פרמדיק אבל אין רופא.

רק בנט"ן יש פרמדיק רופא וציוד החיאה "יקר" כגון שוקר חשמלי להחיאת אירועי לב.

חובש וחובש בכיר הן הכשרות צבאיות שאינן מכסות חלק גדול או את רוב הצרכים
של רפואה אזרחית (שכוללת מלבד תאונות ופיגועים גם: זיהומים חריפים, אירועי לב ומוח,
בעיות מנטליות של הגיל המבוגר ושל נכי נפש ומוח).

מה שאני טוען הוא שמגן דויד צריך להיות מופעל ברובו המכריע על ידי עובדים
בשכר כאשר מתנדבים רק מסייעים להם. כך הדבר מנוהל במשטרה וכיבוי אש.
שם המשחק הוא "מקצוענות" (רצון טוב אינו חלופה למקצוענות).

חובשי מד"א אינם בהכרח חובשים צבאיים והכשרתם כוללת בהחלט טיפול ראשוני במצבים אזרחיים כארועים מוחיים ואוטמי לב או להבדיל לידות. רובם המכריע של הנהגים הם עובדי מד"א שזו דרך חייהם ופרנסתם באותה תקופה. חלקם מתנדבים שעברו את הקורס האזרחי ובכל אופן כולם בגירים. לצידם יסייע לעיתים קרובות מתנדב. לארוע משמעותי יצטרף במהרה הנט"ן ועימו נסיונן הפראמדיק וסמכות הרופא.

בנט"ן 3 אנשים רציניים לכל הפחות: רופא פראמדיק ונהג. קביעת המוות נעשית כמובן ע"י רופא ועליו גם האחריות ללא קשר ליושב בכסא המתנדב שבנט"ן.

מי שיכול להיות פראמדיק לא ירצה לעבוד בתור חובש ומי שמסלול חייו אפשר לו להיות פרופסור למדעי החלל לא ירצה לסחוב בגיל 50 אנשים ששוקלים 120 ק"ג מקומה 4 ללא מעלית.

הם עובדים קשה. עושים עבודתם נאמנה במסגרת מגבלות הארגון ולחלוטין לא מתייחסים ברובם לעבודה כאל שעשוע. לקביעת מוות יש כללים ברורים והם אינם קשורים למתנדב או לנהג.