מחר אמורה להתפרסם כתבה מסקרנת העוסקת בפיתוח שעבורי לפחות כמי שמכיר מעט את התחום נשמע כגובל במדע בדיוני - פיתוח חיסון כנגד קרינה רדיואקטיבית.

הינה קטע מתוך הפרומו בYNET (כתבה של רונן ברגמן):

"כעת חושף "7 ימים" כי צוות מדענים אמריקאי-ישראלי הצליח לפתח לראשונה בעולם תרופה נגד הקרינה הרדיואקטיבית שיוצרת פצצת אטום. מדובר בתרופה שכבר הוכיחה את יכולתה בניסויים באלפי עכברים ובמאות קופים ונכנסה באחרונה לאישור בתהליך מזורז של מנהל התרופות האמריקאי. הממשל בארה"ב השקיע בה כבר 40 מיליון דולר, מערכת הביטחון בארץ מקבלת דיווחים שוטפים על התקדמות הפרויקט המהפכני."

אין לי פרטים ויהיה נחמד לקרוא את הידיעה ולקבל מידע לגבי החוקרים ושיטת הפעולה של התרופה. בעיקרון ולמרות שאינני ביולוג הנזק הנגרם לרקמות כתוצאה מקרינה הוא קשה ועד כה לא היו תרופות שיכלו לטפל בו כלל. הדבר תלוי ברמת הקרינה אבל בעיקרון חלק גדול מהנזק ארוך הטווח קשור בפגיעה בDNA ובהגברת הסיכוי למחלות דוגמת סרטן (כמויות גדולות יותר של קרינה יכולות לגרום לנזק קשה אף יותר). לי לא ברור כיצד לכאורה יכול החיסון הזה למנוע את הנזק (אחד המנגנונים עליהם דיברו עד היום קשור בשימוש בנונוטכנולוגיה לתיקון נזק קרינה אבל אנחנו שנים רבות מיכולת כזאת וסביר שלא על כך מדובר פה).

יש לנו כמה ביולוגים בפורום (אני מכיר אחד לפחות) יהיה נחמד לשמוע את דעתם בעניין.

תיקון עצמי: לפני שמישהו יקפוץ ישנם כדורי יוד שאמורים למנוע ספיגה של קרינה - נדמה לי שאפילו חולקו לתושבי דימונה (או שיש כמות מוכנה לחלוקה). אני מקווה שלא מדובר על משהו בסגנון הזה כי להבנתי זה רחוק מלהיות פיתרון רציני לנשורת.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

טוב נו הייתי סקרן אז הלכתי לחפש קצת מידע.

מסתבר שישנה חברה אמריקנית העובדת על הנושא כבר מספר שנים ונקראת CLEVELAND BIOLABS .

הם אכן ביצעו ניסויים בבעלי חיים כולל בקופים עם תוצאות רשמיות מעודדות מאד (70% שרידה לעומת 20% בתנאי מעבדה מסויימים בקופים - מידע).

קריאה קצת יותר מעמיקה מלמדת שכנראה מדובר במשהו רציני למדי. ב-2008 פורסם מחקר שלהם בNATURE (מידע). לא הצלחתי למצוא את המחקר בNATURE - אם למישהו יש קישור יהיה נחמד.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לפי דעתי זה טוב מאוד שיהיה לנו ת'תרופות האלה אבל זה לא פיתרון אם יזרקו עלינו פצצה אטומית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט 70% שרידה לעומת 20% בתנאי מעבדה מסויימים בקופים

האם הם מגדירים שרידות ? (קורטוב ציניות: גם המתאבדים שנשלחו לעטוף את צ'רנוביל שרדו, חלקם 24 שעות, וחלקם 24 ימים ...)

ומה זה "חיסון" ? הרי זה לא מפגע מיקרוביולוגי. בלוטת התריס למשל סופגת ונפגעת ראשונה.

היא מפחיתה "אפופטוזיס" - התאבדות של תאים שנחשפו לקרינה ולכן עשויה להפחית מוות כתוצא מהרעלת קרינה בשבועות המיידיים אחרי החשיפה. במאמר שצוטט למעלה עקבו אחרי העכברים 3 שבועות.
השאלה שלך במקום, כי יש סיבה לכך שתאים בוחרים להתאבד אחרי נזק קרינה.
הקרינה פוגעת ב-DNA ועשוייה לגרום לסרטן, כך שבהחלט ייתכן שמי שיקבל אותה אחרי פגיעת קרינה יסבול מיותר סרטנים בטווח הארוך.

אז מה

זאת נקודה מעניינת. היה לי דיון על כך בדיוק עכשיו. אפשר שהגוף שלא מורגל מבחינה אבולציונית לספוג כמויות גדולות של קרינה כולל מנגנון שהוא בעצם רגיש מידי למוות תאי במקרה של קרינה. הרי בטבע אין באופן טבעי קרינה חזקה. מסיבה זו יכול להיות ששיבוש מנגנון ההתאבדות התאי במקרה של פגיעת קרינה הוא לא דווקא דבר רע. כן התאים יספגו נזק ארוך טווח אבל אם הבנתי נכון מקריאת המאמר כולו יש גם יכולת תיקון מסויימת (אני לא הבנתי אם הן התכוונו ליכולת המובנית של התאים לתקן נזקי רדיקאלים חופשיים או משהו הנובע מהטיפול או מטיפול נוסף).

בכל מקרה אני מניח שעדיף לאפשר למישהו לחיות עוד כמה שנים בהם אולי יימצא טיפול לסרטן מאשר שימות בוודאות גבוהה עם ההיחשפות לקרינה.

אגב דובר במאמר על טווח של שנה לא רק שלושה שבועות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה עדיף תלוי באיך אתה מתמחר את זה.
פצוע בתאונת דרכים עולה למדינה הרבה יותר מהרוג.
בשיקול קר, אחוזי הישרדות גבוהים יותר, אך במצב שהופך את השורדים לנטל, הם לא תמיד אינטרס של המדינה.

כפי שנכתב, השיקול הוא הרבה יותר קר מזה. למדינה פגועה בצורה הזו יש אינטרס להגביר השרדות מהסיבה הפשוטה שיותר מדי הרוגים בזמן קצר יגרמו לקריסת המערכת.
מספיק שאחוז מספיק גבוה יצליח לפנות את עצמו לנקודות ריכוז ולא יתפגר ברחובות ותקטין תמותה בשלב השני (ופיזור קרינה ע"י מזיקים).
התשלום יהיה כבד בעיקר בשנים שלאחר מכן עם סרטן ובעיות פוריות, אבל בהנחה שהמדינה תעמוד בסכסוך הצבאי, הרי שזה "מחיר שניתן לעמוד בו".

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אמצעי מיגון כזה (בהנחה שהוא אכן פועל) יכול לאפשר לחיילים נפגעים להמשיך ולפעול עוד זמן מה לפני קריסתם מנזקי הקרינה. זה יכול להטות את כף המאזניים בשדה הקרב, אפילו במחיר שישולם לאחר מכן.
הערה אישית: מקריאת החומר, לא הצלחתי להתלהב במיוחד. ראיתי כבר עבודות אחרות, ולפחות לפי פרסומים גלויים לא יצא מזה הרבה. ישנו, למשל, מודל נסיוני סטנדרטי לבדיקת עמידות/נזק של קרינה. מדובר בשימוש בתרופות מקבוצת התרופות הרדיו-מימטיות (המחקות אפקטים של קרינה), כמו למשל ציטוקסן (CYCLOPHOSPHAMID), המשמש לטיפול בסוגים מסויימים של סרטן. תרופות אלה מקורן בחרדלים, כך שאם התרופה הנ"ל אכן יכולה לספק הגנה כלשהי בפני קרינה, אזי סביר שתת את אותה ההגנה בפני חרדל. לא ראיתי התייחסות למודל זה.
לפני שאני פורץ בשאגות התלהבות, אני בד"כ ממתין לדיווחים נוספים ואימות ממקורות אחרים. כבר ראיתי הרבה מחקרים מבטיחים שהתפוגגו בקול דממה דקה....

ואגב - נותנים יוד כטיפול מניעתי, על מנת להקטין ככל האפשר קליטת יוד רדיואקטיבי בבלוטת המגן. היוד עצמו לא מגן, אלא מרווה את הגוף כך שלא יקלוט יוד רדיואקטיבי. בין זה לבין הגנה טובה מקרינה - המרחק רב.

העניין הוא, ותקן אותי אם אני טועה, שלא היה ניסוי דומה באף חומר שבוצע על חיות ולא על מערכות או תרביות תאים. ז"א, לפרק טווח הזמן הקצר בו נעשה הניסוי - המודל אמור להיות די משקף - לא?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ישנה אמירה ישנה שהופיעה לפני שנים רבות ב- NEW SCIENTIST תחת קריקטורה שבה נראים שני חוקרים המחזיקים תרופה חדשה : IT CURES IT IN CHICKENS AND CAUSES IT IN RABBITS.
לא כל מודל של תרבית רקמה ולא כל מודל חיה תמיד מקבילים למציאות בבני אדם. המצב בעייתי במיוחד לגבי נזקי קרינה. ישנם בעלי חיים העמידים בצורה מאד שונה, וקשה לגזור מהם לאדם. בכל מקרה של ניסוי בתרופה, בסופו של דבר צריך להגיע לניסויי אדם על מנת לתת לתרופה תוקף סופי, וגם אז זה לא לגמרי סגור, ורא אסונות כגון הטלידומיד, או תרופות שהוסרו מן המדפים אחרי שהתגלה שהן מזיקות. לא ארחיב, כי זה לא הפורום המתאים.

תרחיב תרחיב זה מעניין.

אגב חיכיתי ששניכם תצטרפו לדיון.

אם למישהו יש את הכתבה ויוכל להעלות אותה לכאן (אולי ביום ראשון שלא יגידו שאנחנו מפירי זכויות יוצרים) יהיה נחמד - אני עדיין לא בטוח שעליתי בכלל על אותו מחקר (למרות שמה הסבירות שמדובר במשהו אחר?).

בקשר למידת העניין במחקר הספציפי - אני כאמור לא רופה או ביולוג אבל יצא לי לקרוא לא מעט מאמרים דומים והמאמר הנוכחי נראה לפחות על פניו כמשהו המצוי בשלב מתקדם יחסית (מה גם שמדובר במקום אחר על התקדמות מואצת במסלול אישור FDA מקוצר (ואולי אף ניסויים בבני אדם - שווה לבדוק את הנקודה הזאת).

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

המאמר המלא בתשלום (אני יכול לשלוח לך בפרטי).

זה התקציר:

An agonist of toll-like receptor 5 has radioprotective activity in mouse and primate models.

Burdelya LG, Krivokrysenko VI, Tallant TC, Strom E, Gleiberman AS, Gupta D, Kurnasov OV, Fort FL, Osterman AL, Didonato JA, Feinstein E, Gudkov AV.



Department of Cell Stress Biology, Roswell Park Cancer Institute, Buffalo, NY 14263, USA.


The toxicity of ionizing radiation is associated with massive apoptosis in radiosensitive organs. Here, we investigate whether a drug that activates a signaling mechanism used by tumor cells to suppress apoptosis can protect healthy cells from the harmful effects of radiation. We studied CBLB502, a polypeptide drug derived from Salmonella flagellin that binds to Toll-like receptor 5 (TLR5) and activates nuclear factor-kappaB signaling. A single injection of CBLB502 before lethal total-body irradiation protected mice from both gastrointestinal and hematopoietic acute radiation syndromes and resulted in improved survival. CBLB502 injected after irradiation also enhanced survival, but at lower radiation doses. It is noteworthy that the drug did not decrease tumor radiosensitivity in mouse models. CBLB502 also showed radioprotective activity in lethally irradiated rhesus monkeys. Thus, TLR5 agonists could potentially improve the therapeutic index of cancer radiotherapy and serve as biological protectants in radiation emergencies.

אז מה

הינה זה (יש לי נגישות).

תודה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

וואו רק מקריאת הABSTRACT אני מתרשם מאד.
הם פיתחו תרופה/חיסון שמבוסס על פוליפפטיד שמקורו בסלמונלה ושבעצם עושה שימוש במנגנון הדומה לזה של סרטן בכדי למנוע אפופטוזיס של תאים כתוצאה מקרינה.

מה שאני לא מבין זה מה קורה לתאים הרי קרינה אולי לא תהרוג אותם אבל היא פוגעת בDNA ויוצרת שלל בעיות אחרות (ובסופו של דבר תחלואה מוגברת בסרטן) לא ברור לי איך זה פותר את העניין.

אגב בעניין סרטן - לתרופה הזאת יש שימוש חשוב לצרכי הקרנות של חולי סרטן כי להבנתי מהABSTRACT הקרנות עדיין עובדות עם התרופה רק שהסרטן נפגע ולא רקמות רגילות (שאלה מעניינת למה זה קורה והאם זה אכן כך).

אני צריך לעבור על זה יותר לעומק אבל זה מעניין.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני לא רוצה ליהיות בור , אבל לא הבנתי כלום

אבל תחשבו שנייה , אם ישראל תתקוף את מתקני הגרעין של איראן ,
אז ישראל תצטרך להביא לאיראנים את החיסון הזה ?
או שדווקא נחכה ונראה טלוויזיה , עד שיבוא האטום האיראני ואז אנחנו נשתמש .

עדיף להקדים תרופה למכה , אבל השאלה למי מופנת המכה ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Xenir אני לא רוצה ליהיות בור , אבל לא הבנתי כלום אבל תחשבו שנייה , אם ישראל תתקוף את מתקני הגרעין של איראן , אז ישראל תצטרך להביא לאיראנים את החיסון הזה ?

גם אני לא הבנתי למה אתה מתכוון ב- "אז ישראל תצטרך להביא לאיראנים את החיסון הזה" -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Xenir אני לא רוצה ליהיות בור , אבל לא הבנתי כלום אבל תחשבו שנייה , אם ישראל תתקוף את מתקני הגרעין של איראן , אז ישראל תצטרך להביא לאיראנים את החיסון הזה ? או שדווקא נחכה ונראה טלוויזיה , עד שיבוא האטום האיראני ואז אנחנו נשתמש . עדיף להקדים תרופה למכה , אבל השאלה למי מופנת המכה ?

אני לא רוצה להיות בור, אבל לא הבנתי כלום

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

פגיעות ספציפיות בתאים סרטניים (ולא בתאים בריאים) מתבססות על מס' הבדלים שקיימים בין 2 סוגי התאים, לדוגמא:

תאים סרטניים מתחלקים בקצב מוגבר, הקרנות או טיפולים כימותרפיים מתבססים על פגיעה בחלבונים הלוקחים חלק בתהליכי חלוקת התא. גם התאים הבריאים וגם הסרטניים נפגעים מהטיפולים, אבל הסרטניים יותר.

השאלה כמובן מה היא יכולת התיקון של החלבונים הללו במקרה של נזק קרינה. כמובן סביר שהכל עניין של מידה - נזק מינורי אפשר ויתוקן לפני שיעשה שימוש בבמידע - פגיעה משמעותית יותר כבר עשויה להשפיע על פעולת התא.

אגב איזה סוגים של נזקים עשויות טעויות בDNA לגרום פרט לסרטן?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מוות תאי, יצירה של מוטציות שפוגעות בתפקוד התא או האיבר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

דבר ראשון יש שתי מערכות בתא שאחראיות על תיקון נזקים בדנא:

BER אחראית על תיקון נזקים ספונטנים כתוצאה מהכפלת הדנא ו\או שיעתוקו
NER אחראית על תיקון נזקים בדנ"א כתוצאה מנזקים חיצוניים.
מדובר ב16 חלבונים שסורקים את הגנום ותרים אחר אי סדרים

אולם במצב של חשיפה פתאומית וחריפה לקרינה המערכות הללו לא עומדות בעומס ולא מצליחות לתקן את הנזק ולכן התא מיועד למוות מושרה (אפופטוזיס).
התרופה אמורה לעקוף או לחסום את מעבר האותות בתא של פקודת האפופטוזיס אבל זה לא יעזור למערכת הNER להתגבר על העומס כך שהנזקים בדנא לא יתוקנו ברובם אם בכלל.
לדעתי, כמו שכתבו למעלה, המעלות שיכולות להיות לתרופה כזו הן: א.עמידות חיילים באזורים מוכי קרינה בטווח הקרוב.
ב. מניעת מוות של אוכלוסיה בכמויות גדולות שיכלו להטות את הכף מבחינה מורלית ו\או תודעתית.

ישנה תיזה, די מופרעת יש לומר, שגורסת שחשיפה למינונים קטנים של קרינה מייננת מחסנת מפני חשיפה חריפה מאחר שהיא גורמת למערכת הNER לפעול כל הזמן ברמה גבוהה וכך בעצם "מאמנים" את התא לתקן נזקי קרינה יות ביעילות.
אולם רוב העולם המדעי מסתייג מהתיזה הזו.

דבר שני, נזקים כתוצאה משינוי במידע הגנטי יכולים להתבטא לא רק ברקמה סרטנית אלא גם בהשתקה של גנים חיוניים כמו מנגנוני בקרה פנימיים, ספיגת מינרלים מהמזון, נשימה תאית ועוד ועוד
בהפעלה של גנים שהיו אמורים להיות מושתקים
בהגברה של ביטוי גנים
בקיצור לא חסר, מספיק לפעמים להחליף נוקלאוטיד אחד במיקום קריטי וזה יכול להיגמר רע.

מקווה שעזרתי.
אוריאל.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

בהחלט עזרת - תודה רבה.

לגבי התיאוריה על החשיפה לקרינה במינון נמוך - אני זוכר שקראתי מחקר הטוען שישנן עדויות לכך שקבוצות של אנשים (נדמה לי שזה היה ביפן או מקום אחר במזרח) אשר נחשפו שלא ביודעין לקרינה ממושכת בעוצמה נמוכה הפכו עמידים יותר (תחלואה נמוכה יותר בסרטן?) שמעתי על העניין מזמן אז האמת שאני לא זוכר את הפרטים במדויק אבל זה בהחלט היה מסקרן.

כיצד בעצם פועל הNER? אני יכול לחשוב על אנלוגיות למחשוב - השוואה של קוד לקוד מקור כלשהו - הבעיה היא שבחשיפה לקרינה אין קוד מקור שאתה יודע בוודאות שלא נפגע (אולי פה בעצם הבעיה). בעתיד הרחוק יותר אני מניח שאפשר יהיה לעשות עותק מDNA של אדם כשהוא צעיר ובריא שיסייע לננו רובוטים לתקן בחזרה את הDNA במקרה של פגיעה (גם קרינה). בכל מקרה עתיד כזה רחוק מאיתנו עוד לפחות כמה עשרות שנים אני מניח.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

המערכת מתקנת פגמים מושרים על ידי פגמים חיצוניים. קיימת גם בחיידקים וגם ביונקים, מורכבת ממערכת סריקה על הדנא, ואם המערכת מזהה דימרים בדנא (דימר הוא מצב בו 2 נוקלאוטידים התחברו ליצירת פולימר- דבר שלא אמור לקרות וקורה בהשפעת גורמים חיצוניים) או שינוי ביוכימי על אחד הבסיסים כתוצאה מקישור של חומר שנכנס לתא. המערכת מגייסת אנזימים שתפקידים להוציא את השינוי המסיבי שחל בדנא [השינויים בדרך כלל הם גדולים יותר מאשר אלו שמערכת הBER מטפלת בהם].

מגויס אנדונוקלאז, שהוא מבקע את הדנא משני צידי הדימר של הפרימידין, המרחק שונה בין יונקים לבין חיידקים.

יש עדיין קשר של קשרי מימן בין הנוקלאוטידים בין הגדיל הפגום לבין התבנית, ולכן הליקאז מגויס ושולף את הקטע הפגום החוצה.

ואז מגיע דנא פולימראז שמשלים את הגדיל החסר, ולאחר מכן ליגאז משלים את התהליך.

יש ארבע אנזימים סך הכל כאשר שני אנזימים משותפים גם למערכת [font='Times New Roman','serif']BER[/font], מערכת הסריקה ומערכת התיקון אלה הם מערכות ספציפיות, יש כ16 אנזימים שמשתתפים

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

הרי לפצצת אטום ישן עוד 2 מרכיבים הרסניים - הדף וחום. אז במקום פצצה של 100 קילוטון ייצרו
פצצה של 500 או 1000 קילוטון. ועדיין, זו תגלית מאוד חשובה.
בנוסף, אני מזכיר שיש צד שני לנושא הזה, ולפי פרסומים זרים גם בישראל יצרכו לעבוד יותר קשה
ע"מ לשמור על נשק עם אותו אפקט הרתעתי.
כמו כן, בכתבה ישנה התייחסות להגנה מפני קרינה מפיצוץ פצצת אטום "רגילה". אני לא ממומחה, אבל
מעניין האם זה תופס גם להגנה מפני פצצת נייטרון, שהרי לפצצת נייטרון אין נשורת רדיואקטיבית, אבל
האויב מת מסוג אחר של קרינה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הפוסל במומו הרי לפצצת אטום ישן עוד 2 מרכיבים הרסניים - הדף וחום. אז במקום פצצה של 100 קילוטון ייצרו פצצה של 500 או 1000 קילוטון.

אז כנראה שלא תהיה להם הרבה עבודה - יש כבר ממזמן פצצות כאלה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"