רשות העתיקות יוצאת במבצע ראשון- רישום אוספי העתיקות המוחזקים בידי הציבור בישראל. מטרת הרישום- תיעוד אוצרות המדינה. מי שיירשמו במאגר המדינה, יוכרו ע"י המדינה כ"אספן עתיקות".

סיון כהן

בשנת 2002 הוסדר בחקיקה מעמדם החוקי של אספני העתיקות בישראל. ההגדרה בחוק לאוסף עתיקות הינה: "מצבור עתיקות של חמש עשרה עתיקות ומעלה".
העתיקות יירשמו כרכושו של האספן, ומי שירצה למכור את האוסף שברשותו, יוכל לקבל לכך אישור באמצעות רשות העתיקות. כך, מחד, יוכל האספן לממש את העתיקה שברשותו, ומאידך, תדע המדינה לאן מועבר החפץ.

מבצע הרישום יחולק לשני שלבים. בשלב הראשון, שימשך עד 31.12.2009, תקלוט רשות העתיקות את דיווחי הציבור על היות אדם אספן עתיקות. בשלב השני, תפנה רשות העתיקות לאספן הרשום ותבקש מהאספן לקטלג את תכולת האוסף. האספן יוכל לפנות לרשות בבקשת סיוע בקטלוג האוסף שברשותו.

רשות העתיקות מעמידה לרשות הציבור אפשרות להירשם באמצעות טופס הניתן למילוי באתר, או להורדה ומשלוח באתר האינטרנט של רשות העתיקות, בכתובת www.antiquities.org.il וכן באמצעות טפסים שימצאו במשרדי רשות העתיקות ברחבי הארץ. את הטפסים המלאים יש למלא ולשלוח באמצעות דואר רשום לכתובת: רשות העתיקות, מוזיאון רוקפלר ת.ד. 586 ירושלים 91004.

חוק טוב, מה לגבי מי שרוצה לתת למוזיאון לשמור על האוסף שלו ועם השנים זה מוסיף לערך של האוסף/הפריט?
(דבר שקיים בארה"ב ואירופה)

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

ציטוט:

במקור נכתב על ידי linuxsboot חוק טוב, מה לגבי מי שרוצה לתת למוזיאון לשמור על האוסף שלו ועם השנים זה מוסיף לערך של האוסף/הפריט? (דבר שקיים בארה"ב ואירופה)

מוזיאון לא "שומר" על אוסף. אפשרות (תיאורטית) א' היא למכור את האוסף למוזיאון ובכך הבעלים לשעבר מאבד כל זכות לגבי האוסף או חלקים ממנו.
אפשרות ב' היא לתרום עם או בלי תנאים מגבילים. מוזיאונים מאד לא אוהבים תנאים, למעט אם זה משרת את האינטרסים של שני הצדדים. השיקולים של מוזיאון לא תמיד זהים לשיקולי האספן ובגלל זה אוספים שלמים מהווים לפעמים בעיה גדולה.
אפשרות ג', להשאיל את האוסף/מוצג. מתי משאילים? כשמוזיאון פלוני מודיע על רצונו להפיק תערוכה בנושא X ופונה לקהילת האספנים, בדיוק כפי שקורה כעת עם המוזיאון לארכיאולוגיה ים-תיכונית שמרים כמו כל שנה תערוכת זכרון בחג סוכות, שמתבססת על אוספים פרטיים (ללא קשר לנושא העיקרי של מוזיאון זה). יש בהחלט מוזיאונים בארץ ששאלו מוצגים מאספנים פרטיים, בכל מיני נושאים. עצם העובדה שפריט זה או אחר הוצג בתערוכה במוזיאון ובמיוחד אם הוא צולם ומופיע בקטלוג, יש בה לפעמים כדי להעלות את העניין הציבורי ולעיתים גם את הביקוש לפריט (המילה האחרונה נאמרת בבית המכירות הפומביות).