01-08-2009, 10:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.11.07
הודעות: 1,688
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי rubber_duck שמתחילה ב "נתניהו החליט לדחות את גירוש ילדי העובדים הזרים בשלושה חודשים"
הסוגייה של העובדים הזרים היא מאוד רגישה וכואבת
כשדיברתי עם חייל שנמצא המון זמן על הגבול עם מצריים הוא סיפר לי איך המיצרים פשוט מוציאים אותם להורג ביריה לראש, הוא סיפר לי איך הם מצלמים כל הזמן ומביאים לאו"ם, והם (האו"ם) לא עושים שום מעשה
אנחנו בתור עם יהודי, עם מוסרי, שעברנו דברים קשים צריכים להיות המגדלור בשביל אותם אנשים והם לא סתם בורחים דווקא לפה תוך כדי סיכון חייהם
הם בורחים לפה כי מכל מדינות העולם, פה הם בטוחים
אני לא יודע כמה אחוזים מהם מתגייסים לצבא, או כמה אחוזים מהם יתגייסו לצבא אם המדינה תרשה להם להישאר, אבל אני מניח שכאות הוקרת תודה זה יהיה רוב
מצד שני כמו שאמרו פה, אנחנו לא מדינת סעד, וזה נטל כבד לקלוט את כל אותם אנשים כשיש לנו פה כבר אוכלוסייה שלמה שהיא נטל + עויינת
אבל אם נקלוט אותם הבטחנו לעצמנו בני ברית
אנשים שילכו איתנו באש ובמים
במהלך מלחמת העולם השניה יהודים ברחו כדי לבקש מקלט במדינות אחרות, כי הם רצו להימלט מהשמדה, בתמורה הם קיבלו כרטיס בכיוון אחד בחזרה והם מצאו את מותם
האם אנחנו רוצים להיות אחראים לזה כלפי עם אחר?
סוגייה מאוד קשה
_____________________________________
לא די שיידע מפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו את מסירות-הנפש שתלכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם-אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/bdqhi0.jpg]
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
