ציטוט:

ס', חייל בן 19 המשרת בחיל האוויר, יושב במחלקה הסגורה בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע, מסתכל על תקרת החדר ומתקשה לדבר. "אני לא נכנס למקלחת כדי להתקלח", הוא מבהיר בקול תקיף לרופאי המחלקה, "אני פוחד שיאנסו אותי, כמו שעשו לי החיילים בכלא 4. אני לא זז מפה". [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/1/081/597.jpg] כלא 4. למצולם אין קשר לפרשה. צילום ארכיון: נאור רהב סיפורו המחריד של ס' מבאר שבע מתחיל לפני כמה חודשים, עת התגייס לצה"ל. תחילה הוא שובץ כנהג תובלה, ולאחר שהתקשה להתאקלם ביחידה, הוא שובץ בבסיס נבטים. לפני כחודש נתפס ס' יחד עם כמה מחבריו כשעישן מריחואנה ושתה אלכוהול. החבורה נעצרה ונשלחה למעצר בכלא 4. את שעבר על ס' מאז, הוא לא ישכח עד יומו האחרון. "העצירים בתא שלי התעללו בי", סיפר ל-nrg מעריב באמצעות בני משפחתו. "הם נהגו כמעט כל ערב לכסות אותי בשמיכה ולהכות אותי באכזריות כי הייתי הכי חלש בתא והכי שקט. הם היו קופצים עליי, בועטים בי בנעליים צבאיות ונותנים לי אגרופים, בעיקר בלילות, כשהשוטרים בכלא בקושי עשו סיורים בתאים". ס' מיהר להתקשר לבני משפחתו והתחנן בפניהם: "בבקשה, תוציאו אותי מפה, אני לא יודע אם אשאר בחיים. הורגים אותי כל יום במכות". הוריו המודאגים פנו לקצינים בכלא וביקשו לדאוג לבנם, אולם לדבריהם, דבר לא נעשה, ומצבו הנפשי החמור של ס' רק הלך והידרדר. הסוהרים בכלא לא הבחינו בדבר על פי החשד, העצירים לא הסתפקו רק בהכאתו של ס', אלא גם התעללו בו מינית ונפשית. "כשנכנסתי לפני כשבועיים להתקלח, חמישה עצירים בריונים נכנסו פנימה, התנפלו עליי והחלו לגעת לי בגוף", סיפר. "ניסיתי להתנגד, אבל הם הכו אותי בכל הגוף ואנסו אותי כמה פעמים. צעקתי לעזרה, התחננתי שמישהו יעזור לי, אבל אף אחד לא שמע אותי. הם אנסו אותי אחד אחרי השני. הרגשתי שהם הרגו לי את הנשמה, שאין לי טעם לחיות. הם הזהירו אותי שלא אתלונן, אחרת ירצחו אותי". כמה ימים לאחר מכן, הארבעה אנסו שוב את ס'. "הם אנסו אותי חמש פעמים. הייתי יושב כל היום בתא, מכונס בתוך עצמי ומתפלל לאלוהים שלא יגיע הלילה". לטענת המשפחה, בכלא 4 לא הבחינו במצבו הנפשי הקשה של ס', והוא הועבר רק בשבוע שעבר לכלא 6, שם הורו לאשפזו בבית חולים פסיכיאטרי. בני משפחתו של ס', שנדהמו לשמוע ממנו כי נאנס בכלא, מיהרו להגיש תלונה בבסיס מצ"ח בדרום הארץ. הם זועמים על סוהרי הכלא שלא טרחו לברר את מצבו הנפשי. מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מיד כאשר אותרה המצוקה אצל הכלוא הוא הופנה לקבלת סיוע. הנושא נמצא בחקירת מצ"ח".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/943/691.html

רק שחקירת מצ"ח לא תהיה כמו של צ'יקו תמיר.

מוות למחבלים!

אולי זה יהיה שאלה תמוה אבל חיילי צה"ל עשו את זה

בהחלט שאלה תמוהה. אין עבריינים בצבא? אלימים? סדיסטים? משקלם כמשקלם בחברה, וכנ"ל בכלא.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני לא חושב שיש מקום בכלא צבאי לעברנים מהסוג הקשה

אני זוכר שמתישהו במהלך ההכשרה הצבאית שלי לקחו אותי לסיור בכלא 4.

גם אני חשבתי לעצמי, כמה נורא כבר יכול להיות, בסה"כ מדובר בחיילים. לא מתוך נאיביות, פשוט תיארתי לעצמי שמקרים ממש קשים הולכים לכלא אזרחי. זכרתי גם סיפורים של חברים שדוווקא יצא להם להיות בכלא 6, והרשמים שקיבלתי מהם היו ממש לא נוראיים, במיוחד כשמדובר בחבר'ה שעשו את השירות בתנאים לא קלים.

אבל כשהגעתי לכלא פשוט נדהמתי ממה שראיתי שם. אמנם, נכון, יש פלוגות קלות בכלא, חיילים שישנים באוהלים ומסתובבים רוב היום בצורה חופשית במתחם פתוח באופן יחסי, הרבה חבר'ה שעסוקים בעיקר במטלות שונות ומשונות שנועדו להעביר להם את הזמן. אבל אז כשהגענו לאגפים הקשים, פשוט נדהמתי מאיזה אוכלוסייה קשה מחזיקים שם. היו שם ממש חיות אדם. תאים עם שלושה ארבעה חיילים שקופצים וצעקים בתאים שלהם מאחורי הסורגים כמו קופים, ממש כמו חיות פרא, תאים גדולים עם עשרות חיילים שסגורים גם הם מאחורי סורגים, מהומות וקטטות בפנים ואף אחד מהמד"כים לא מעז להתערב.

התרשמתי שהמד"כים באמת מפתחים סוג של סדיסטיות, אבל הם מתעללים בעיקר בחיילים שבפלוגות הקלות, ודווקא היכן שיש את המקרים הקשים ביותר, את החיילים האלימים והמסוכנים באמת, הם מפחדים בכלל מלענות להם כשהם יורקים עליהם דרך הסורגים, מקללים אותם או מאיימים עליהם.

הסגל הפיקודי, מהיכרות עם כמה אנשים ששירותו במתקני כליאה של מ"צ גם הוא לא בדיוק מהאיכותיים ביותר, ומדובר בקצינים זוטרים יחסית שאין להם שום הכשרה אמיתי או יכולת או הכנה להתמודד עם תפקיד כזה. שלא לדבר על רצון להתמודד עם הבעיות האמיתיות או גיבוי לעשות את זה.

כלא 4 זה מקום בכלל לא קל, למי שחושב שכלא צבאי זה קייטנה עם חדרים סגורים. שמעתי על המון מקרים של התעללויות ואפילו על יותר ממקרה אחד של אונס כך שאין מה להידהם או לחשוב שזה בלתי סביר שיקרה. הבעיה היא שרוב המקרים לא מגיעים בכלל לתקשורת בגלל שהחיילים המפוחדים מאויימים ע"י הצבא שלא לצאת עם הסיפורים לתקשורת.

פלוגה ב זה כלא לכל דבר, עם סורגים, בול קליעה, ועברינים כבדים, אני מרחם על חייל עריק שמגיע למקום כזה.

רק אני רואה פה את הסתירה:

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מיד כאשר אותרה המצוקה אצל הכלוא הוא הופנה לקבלת סיוע. הנושא נמצא בחקירת מצ"ח".

ס' מיהר להתקשר לבני משפחתו והתחנן בפניהם: "בבקשה, תוציאו אותי מפה, אני לא יודע אם אשאר בחיים. הורגים אותי כל יום במכות". הוריו המודאגים פנו לקצינים בכלא וביקשו לדאוג לבנם, אולם לדבריהם, דבר לא נעשה, ומצבו הנפשי החמור של ס' רק הלך והידרדר.


עוד טיוח של צה"ל, פשוט בושה שלא שמים לב אפילו! מה, היה קשה להעביר אותו לתא אחר כשההורים שלו התלוננו? המינימום שבדבר!

שזה עוד ניפוח מעבר לפרופורציה למשהו פחות חמור בהרבה.

מאיפה בדיוק התחושה הזאת?

אני הייתי 35 יום בכלא באגף של החילים הטובים, הדברים ששמעתי מחברה שבקרו באגפים אחרים לא נעימים בכלל.