25-09-2009, 13:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 31.10.03
הודעות: 778
|
|
אמל"ח חדש בחיל ההנדסה - 'שביל הזהב' ומטען כיפתי לחפירת שוחות
http://mazi.idf.il/5914-8464-HE/IGF.aspx
שביל רועם
כבל של טיפוס הרים ושלושה פתילים רועמים בתיק מתקפל. מערכת “שביל הזהב” מפנה את הדרך בסמטאות חשודות
הלחימה בשטח אורבני הובילה את כוחות צה"ל בעבר ובעיקר במבצע "עופרת יצוקה" לפעילויות בסמטאות רוויות במטענים שמגבילות את חופש התמרון. כבר אחרי מבצע "חומת מגן” בשנת 2002 עלה הצורך המבצעי באמצעי נישא זול וקל משקל שיאפשר ללוחמי החי"ר או ההנדסה הקרבית לנקות את השטח העירוני ממלכודים, תיל ממעיד או איומים אחרים במעברים מסוכנים.
כמו במקרים רבים בעבר גם הפעם יפת"ח (יחידת הפיתוח והניסויים - של החט”ל) היתה הראשונה שהרימה את הכפפה והציגה את הפתרון, בלו"ז קצרצר ובתוך חודשיים בלבד מאז שעלתה הדרישה. פשטות התפעול של האמל"ח החדש זכתה לשבחי הלוחמים.
מערכת "שביל זהב" היא מערכת נפיצה של שלושה פתילים רועמים המחוברים יחדיו בכבל מיוחד. את הפתילים משגרים על ידי רימון–רובה אינרטי שאורכו כ–35 ס"מ ומשקלו חצי ק"ג. המערכת מורכבת על רובה M–16 ואינה זקוקה לפלטפורמת שיגור נוספת או החלפה למחסנית. כל כדור 5.56 מ"מ יכול להפעילה.
הכבל מגיע במעופו עד למרחק 22 מטרים ולגובה מירבי של שלושה מטרים. לאחר הירי, הלוחמים מחברים את צמת הפתילים לנפץ חשמלי, ומפוצצים את השביל כדי לנקות אותו מסיכונים אפשריים. הנזק, כמובן, ממוקד ומדויק.
אתגר מהיר
מי שעמד בראש הפיתוח המהיר של המערכת הוא אע"צ אלכס, מוקד הידע בתחום נפיצים ביפת"ח. "זה האמצעי הנוח ביותר לפילוס דרך בסמטה ממולכדת או במצב בו אויב אורב מאחורי מסתור", הוא אומר. "הלוחם יורה רימון לוכד–קליע לכיוון הדרך שהוא רוצה לפלס. כדור ה–5.56 הרגיל נתקע ברימון האינרטי וביחד הם עפים, ומשגרים איתם את הפתילים".
פיתוח המערכת הציב אתגרים רבים. לדברי אלכס אורך הפתיל וגובה המעוף נקבע בהתחשב ברתע ובמרחק פריסה. "כיום הרתע שהלוחם סופג בזמן הירי הוא המקסימאלי המותר. אחד האתגרים העיקריים היה למצוא איזון בין דחף הראש המועף לכוח המתיחה שנוצר בפתיל. אחרי ניסויים רבים וחישובי מעוף הגענו לאיזון הנכון.
"אתגרים אחרים בפיתוח היו באיזה חוט להשתמש ובאיזה פתיל. במערכות דומות וישנות יותר החוט היה נקרע בעת הירי, אבל ב'שביל זהב' השתמשנו בכבל בליסטי מיוחד שמשמש ככבל לטיפוס הרים. הוא יכול להימתח בצורה קיצונית ולהחזיק את משקל הפתילים במעופם".
נייד וזול
המערכת מגיעה בתיק נישא, שמשקלו הכללי הוא 3.2 ק"ג, 800 גרם הוא משקל החנ"מ. התיק מזכיר להורים צעירים ערכת החתלה ניידת. מדובר ביריעת בד מתקפלת באורך 45 ס"מ, נפתחת ונפרסת על הקרקע. בתוך התיק מונח חבל עגינה, המחזיק את הקצה האחורי של התיק בזמן הירי ומונע ממנו לעוף עם הרימון, וצמת הפתילים הרועמים, שפרוסים על הקרקע. מחכים להיות משוגרים ולהימתח באוויר ע"י רימון הרובה. מחיר הערכה נמוך בשל התבססות על אמצעים סטנדרטיים.
"מדובר בכלי עזר אופטימלי מבחינת הביצועים והנוחות שלו", אומר רמ"ד מטענים ביפת"ח, רס"ן שמעון שמולמן. "הוא קל משקל, לא מסורבל, פשוט ביותר להרכבה ולתפעול ומעניק מענה מיידי למעבר מהיר של הכוחות".
הכשרה מהירה
ההכשרה ל”שביל הזהב” מהירה ופשוטה. מפקדת חיל ההנדסה הקרבית הגדירה כי כל לוחם הנדסה שעבר קורס פלס 5 והדרכה על המערכת רשאי לתפעלה. לוחמי החי"ר, בפלחה"ן ובמחלקות חבלה, יעברו קורס חבלן 4 כדי לרכוש את ההכשרה הבסיסית להפעלת האמצעי.
רס"פ בפלגת סילוק פצצות ביהל"ם סמ"ר אבשלום אנטס ירה באמצעי פעם אחת בלבד וכבר יתלהב. "האמצעי הזה פותר לנו בעיות מיקוש ומטענים, שהאויב מניח. זה מנטרל אותם או את היכולת שלהם לפגוע בנו. הוא מאד פשוט לתפעול ותורם בהתאם".
לדבריו, בפעם הראשונה שירה הופתע מהרתע. "צריך להתרגל. כמעט נקעתי את היד אבל אם הייתי יורה באמצעי הזה שוב לא הייתי מופתע. במשימת איכות - משימה מיוחדת שיש בה סיכון למטענים או הפתעות מצד האויב - בוודאי שהייתי משתמש בו שוב".
רס"ן שמולמן מדווח כי ב”עופרת יצוקה” צוותו הכשיר כוח של שלדג בשעתיים בלבד לפני כניסתם למבצע. "והם מאד הודו לנו על האמצעי ששיפר להם משמעותית את המעבר בשטח מסוכן או חשוד".
הך בכיפה
פיצוץ מחילה צרה בקרקע בשילוב אצבעות חבלה קלות משקל. מטען כיפתי קומפקטי יחפור שוחה ללוחמים בתוך זמן קצר
כל לוחם חי”ר מכיר את הרגע הזה בו הוא צריך להתחפר ולמצוא מחסה מפני תקיפת האויב. באין נקודות מסתור זקוק הלוחם להקים עמדת רובאי או עמדת מרגמה ולהתחפר בקרקע נוחה.
כבר לפני שנים רבות היה ברור כי אי אפשר להסתמך על שוחות עבודת יד ולפיכך פותח מתקן כיתוש - מתקן נפץ ליצירת חושות. מתקן הכיתוש הוא בעצם צינור מחודד במשקל 20 ק”ג. מכות פטיש על הצינור אפשרו יצירת חלל להטמנת חומר נפץ כדי ליצור שוחה לכוחות.
בימים אלה מפתחים יפת”ח וענף ביצורים במקהנ”ר פתרון חדש להתחפרות מהירה - מתקן נפץ כיפתי ליצירת חור בקרקע הסלעית. הצורך במטען עלה אחרי מלחמת לבנון השנייה ומבצע “עופרת יצוקה”.
המטען הכיפתי החדש הוא מטען קומפקטי בגודל אגרוף, עם כיפת חומר נפץ עשויה נחושת וצינור פנימי. הלוחמים יתקינו את המטען על הקרקע ובעזרת נפץ 8, חומר הנפץ הסטנדרטי בצה”ל, יפוצצו חור בקוטר ס”מ אחד ובעומק 35 ס”מ. לתוך החלל יכניסו הלוחמים אצבעות חבלה או חומרי נפץ אחרים שהפעלתם תכתוש את עומק הבור בהתאם לטיב קרקע.
“המטען שוקל חצי ק”ג בלבד וההפעלה שלו תימשך הרבה פחות זמן ממתקן הכיתוש המיושן”, אומר רמ”ד חבלה ביפת”ח, סגן אסף. “הוא יעיל במיוחד בקרקע סלעית ובכל סוגי קרקע קשה”.
עד כה הצליח המטען לחדור אלומיניום, בטון, ואף שכבת פלדה בעובי 170 מ”מ. בימים אלה החלו הניסויים הנוספים לקראת התאמה לסוגי הקרקע השונים.
הפיתוח צפוי להסתיים במהלך השנה הקרובה ונראה כי הראשונים ליהנות ממנו יהיו הגדודים הסדירים של חיל ההנדסה הקרבית. |
ראשי
צ'אט
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
.
מצב כלאיים
