מתוך הנחה שקוראים וכותבים כאן אנשים שהיה להם חלק בהכנת (או פיענוח) תצלומי אוויר שנעשו לפני (וגם אחרי) קרבות - במהלך המלחמות שהתנהלו כאן - וכן אנשים שמומחיותם גולשת גם לנושא הזה, ארשה לעצמי לשאול:

ראיתי כמה תצאו"ת מלפני (ואחרי) מלחמת ששת הימים, וכן ממלחמת יוהכ"פ, וכולם בשחור-לבן ולא בצבע, למרות שהאפשרות לצלם בצבע הייתה קיימת הרבה לפני 67'.

האם למפענחים היה קל יותר לעבוד עם תצ"אות בשחור-לבן? למה? אין לי הבנה/נסיון בפיענוח תצ"א, ואולי לכן נדמה לי שתצ"א צבעוני הוא הרבה יותר ברור, ולו רק מפני שקל להבחין בו מהי אדמה ומהו ריצוף, מהי צמחיה ומהו צל.

חשבתי שאולי צילמו בשחור-לבן מפני שפיתוח התמונות היה יותר מהיר, אך העובדה היא שעשו זאת גם כשלא היו צריכים בדחיפות את התמונות.

בקיצור, מה יש לכם לומר?

מחקר אמריקאי מ- 67':

ציטוט:

Abstract : The objectives of the program were to determine the relative usefulness of color photography in aerial reconnaissance as compared to panchromatic photography, and to make appropriate specific recommendations for application of color photography in aerial reconnaissance operations. No decisive advantages for either type of photography were found in the test program. Use of color imagery increased the speed of interpretation in both search and analysis tasks to a modest degree, and caused a small improvement in completeness in search tasks where hue was a factor differentiating target from background. However, accuracy of analysis of color photography tended to be lower than that for panchromatic when photo scale was small or marginal in relation to target size. Application of color photography is recommended in reconnaissance situations where color is expected to be a strong clue to desired information, small time savings are significant, and collection of medium to large scale imagery is feasible. Investigations of ways and means of increasing the modest advantages found for color films are also recommended.

http://oai.dtic.mil/oai/oai?verb=ge...ifier=AD0824036

האם ידוע לך האם - מאותה סיבה - גם היום התצ"אות מהסוג הזה נעשות בשחור-לבן?

שיש מה לדבר ולפרט על " איך נעשות היום תצ"אות ".

בלי להתייחס לצילום אוויר באופן כללי,
הרי שצה"ל משתמש גם בצילומי אוויר צבעוניים.




http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=297725

נראה לי בכלל שזו לא תצ"א אלא אורתופוטו.
יש כמה חברות מסחריות שמצלמות תצ"א צבעוני דיגיטלי ומפיקות את התוצרים האלו, ואפשר למצוא כאלו מוצרים בכל אתר שיש בו GIS (אתרי מפות, אתרי עיריות). אבל זה לא מבוצע בגבהים ובמאפיינים של גיח"צ צבאית מעל שטח אויב, ובטח לא בקבועי הזמן הנדרשים מגיחה לתוצר בזמן קרב.

מקובלים עליי דברי YHS למעלה (#4):

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YHS ממש לא נראה לי שיש מה לדבר ולפרט על "איך נעשות היום תצ"אות ".

שנכתבו, ככל הנראה, מפני שידוע לו שדיבור בענין זה איננו "בריא". שאלתי הייתה תמימה, אך ורק לגבי צילומי צבע (כן או לא), ותודה ל'קרן אור' על התשובה המלווה בצילום (+ קישור לאשכול עמוס בתמונות מעניינות, כולל התמונה הנ"ל ותמונות דומות לה). אין לי ענין באיך מצלמים היום, מה עוד שבויקי מפורט שכיום משתמשים במזל"טים, המצלמים מגובה נמוך.

לפיכך אחזור ואתמקד בנושא בו פתחתי, תצ"א מלפני מלחמת ששת הימים:

מצורף קטע מתצ"א אלכסוני - שכפי הנראה צולם מגובה לא רב, וזאת מפני שהמטוס המצלם לא טס מעל שטח שהיה בשעתו ברשות האוייב, אלא מעל שטח שלנו. אתם בוודאי מזהים את המקום. באותה תקופה כבר הייתה (כך נדמה לי) אפשרות לצלם בצבע. האם אתם יכולים להעלות הסבר מדוע לא עשו זאת? תודה.

ככל הנראה הסנסורים שהיו מותקנים על המטוס לא איפשרו זאת...
גם היום לא כל הסנסורים מצלמים בצבע מסיבות שונות...

לא יודע מה השיקולים הצבאיים, אבל בצילום אסטרונומי עד היום עושים שימוש בשחור-לבן משום האפשרות להגיע לרזולוציות גבוהות יותר על אותו סנסור. בצילום צבעוני כל פיקסל מורכב למעשה מתוצר של כמה יחידות סנסור שעל כל אחת מהן פילטר צבע. בצילום ש\ל אפשר לנצל כל יחידת סנסור לפיקסל משלה. כל צילומי הצבע המרשימים של ערפיליות וכו' בנויות למעשה ממספר חשיפות ש\ל שמתבצעות דרך פילטרים שונים (לאו דווקא של צבעים אלא של אורכי גל) ומולבשות זו על זו בתוכנה.
גם בימי הפילם עבדו כך בצילום אסטרונומי - פילם ש\ל עם גלגל פילטרים. אני מעריך שבפילם גם גרסאות צבעוניות היו יוצאות ברורות פחות.
אני מאמין שהשיקולים בצילום צבאי יכולים להיות דומים, יותר רזולוציה מאותו סנסור. במיוחד לאור המחקר שהציג בשרשור קרן-אור שמראה שלא הפסד גדול מדי לעבוד בש\ל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ בצילום צבעוני כל פיקסל מורכב למעשה מתוצר של כמה יחידות סנסור שעל כל אחת מהן פילטר צבע

הסבר כיצד נוצר הצבע על החיישן, שימו לב שיש 50% חיישנים ירוקים ורק 25% אדומים וכחולים:
Bayer filter

בעייה נוספת בצילום בצבע היא Chromatic aberration (נפיצה), כלומר שבירה שונה של כל אורך גל שגורמת לטשטוש בתמונה הסופית:
Chromatic aberration

יש גם שיטות אחרות של צילומי צבע דיגיטליים שבהן משתמשים למשל בשלושה חיישנים אחד מאחורי השני כדי לקבל רזולוציה גבוהה וצבע מדוייק יותר.

אם רוצים "רק" לשפר חדות של תמונה קיימת ניתן להמיר תמונה צבעונית לש"ל בכמה וכמה פילטרים שונים שכל אחד מהם ידגיש מהצבעים.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

וכהמשך למצלמות והסרטים שהיו פעם לדבר על מעבר מצילום שחור לבן לצבעוני.
אי אפשר להתעלם ממידע מודיעיני רב וחשוב שיכול להתקבל מ"צילום" בתחומי גם אחרים. אולי הברור יותר הוא תחום האינפרה אדום (IR) שיכול לספק מידע מעניין מאד על תשתיות ועל פעילות של שדה קרב, במיוחד אם הוא יכול להינתן בזמן אמת.
אם ניקח לדוגמה מל"ט מגביה טוס שמפקח באופן קבוע על מתחם אויב. מל"ט שכזה יכול להתריע, תוך שימוש במצלמות IR על תנועה חריגה של אנשים, על תחילת הנעת כלי רכב וטנקים. באזורי תשתיות הוא יכול, באמצעות המצלמה לבודד בין מרכיבים שונים על ידי ניתוח טמפרטורות.

אחת התמונות היפות יותר שזכורות לי היא, איך לא, מבטאון חיל האוויר, לפני שנים רבות. ראו שם צילום IR של קו מטוסי פאנטום אמריקאים. לא בכל נקודה היה מטוס, אבל היכן שלא היה - ניתן היה על פי "צבע" הקרקע לדעת מתי המטוס יצא משם. ליד המטוסים הקיימים ניתן היה לדעת איזה מטוס פעיל על פי הציוד הפעיל שלידו.

בגלל ההפרעות האטמוספריות (פיזור ריילי וכו') צילום מגובה רב על ידי סרט צבעוני לא יביא מספיק מידע. סרט ש/ל (בד"כ פנאכרומטי) פחות פגיע להפרעות אלו, מה עוד שכמעט תמיד נעשה שימוש במסנן צהוב על העדשה, אשר "חותך" אובך והפרעות בתחום ה- UV.

את התמונות הבאות קיבלתי לפני כמה שנים, הן מציגות בצורה מצויינת את ההבדלים עליהם הצבעת. לחצו על התמונות להגדלה.







הגדלה של החלק הרלוונטי להערתך על איתור מיקומם של מטוסים ע"י טמפרטורת הצל השיורית

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל