|
יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010
פורסם ב - 00:52 01/01/09עדכון אחרון - 12:10 16/10/09
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
מאת עמוס הראל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
כשברקע הספקולציות על תקיפה ישראלית באיראן הולכות ומתגברות, יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, לא רוצה להבהיל, אבל בכל זאת: ערכות מגן צריך לחלק, ממ"דים צריך לבנות, מתנדבים לחירום צריך לגייס. בשקט, אבל ביעילות ובמעורבות של כל הרשויות, קורמת עור וגידים תוכנית מיגון רחבת היקף שנועדה להגן על העורף - היעד הוודאי למטחי טילים בכל עימות עתידי. הספירה לאחור לקראת שנת המבחן והאתגר מתנהלת בקצב מואץ
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
תגיות: פיקוד העורף, ערכות מגן, האיום האיראני, יאיר גולן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/twitt_katava.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/printed/P161009/a.a.1610.10.1.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
יאיר גולן. אני ממש לא חושב שאנחנו מבלבלים לאזרחים את המוח. אם כבר, אנחנו עושים פחות מדי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
צילום: רלי אברהמי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
הקצינים בפיקוד העורף כבר התרגלו לחיבתו של אלוף הפיקוד, יאיר גולן, להיסטוריה הבריטית במלחמת העולם השנייה. מעטים הדיונים או ההרצאות שבמהלכם גולן אינו נדרש להתמודדותם ההירואית של האנגלים, תושבי לונדון בראשם, עם ה"בליץ" האווירי הגרמני. לישראלים, סבור גולן, יש הרבה מה ללמוד מהנחישות ומהעוצמה שבהן עמדה בריטניה במתקפה הגרמנית הנוראה, ויכלה לה.
"יש ספר נפלא, שנקרא 'Living Through the Blitz'", הוא ממליץ בחום. "כתב אותו טום הריסון, שעמד באותה תקופה בראש ארגון שניהל סקרי דעת קהל בקרב הציבור הבריטי. עולה ממנו שאנשים צריכים להשתחרר מעולם הדימויים ולעבור לעולם הפרקטי. דווקא בהתמודדות מול חברה קנאית, דיקטטורית, החברה החופשית והדמוקרטית - כמו בריטניה אז, כמו ישראל כיום - היא החזקה יותר. התדמית שנשענת על חיי היומיום יוצרת עיוות: התקשורת, מטבעה, מבליטה בדיווחיה את השלילי, החריג, החלש, המדכא. זה בסדר, זו דרכה של תקשורת בחברה דמוקרטית. אבל אסור להשליך מכך על כושר העמידה של העורף בזמן חירום".
אבל יש משהו מטעה בגזירה השווה שאתה גוזר בין הבריטים לבינינו. האנגלים התגאו ב"Stiff Upper Lip" (שפה עליונה נוקשה, מתוחה). זה היה סמל לאיפוק, לשקט. הסגנון הישראלי שונה מאוד, מהנטייה היהודית לקטר על כל דבר ועד הסביבה המזרח-תיכונית חמת המזג.
"ועדיין, אסור לשכוח שהחברה הישראלית עמדה היטב במלחמת השחרור, בטרור הקשה במרכזי הערים באינתיפאדה השנייה, בירי הרקטות לעורף מלבנון ובאחרונה מעזה. לכן, אין סיבה בעולם שהאזרחים לא יגלו חוסן אזרחי בתרחיש עתידי. אני נפגש המון עם ראשי רשויות. ההתרשמות שלי מאוד חיובית. יש רוח איתנה של עשייה, של 'בוא נתמודד'. אין לי ספק שמבחן עתידי לעורף עלול להיות הרבה יותר מסיבי, אבל כשהאתגר הוא של כולם, הם יירתמו להתמודד. יהיו תופעות שליליות, אך היו כאלה גם אצל הבריטים בבליץ. לאורך המלחמה היו בעורף שלהם הרבה סבל ואומללות ואפילו עיתונות צהובה שלא עשתה חיים קלים לשלטון. בסוף, אין לי שום ספק שכושר העמידה של חברה חופשית יהיה גבוה יותר".
2010 מסתמנת כשנת העורף. הלקח שהפיקו איראן, סוריה, חיזבאללה וחמאס מאירועי השנים האחרונות - האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה - ברור: בזמן שקשה מאוד לגבור על היכולת הטכנולוגית העדיפה של צה"ל, העורף הישראלי חשוף יחסית למתקפות טילים ורקטות. כל עימות עתידי, בין אם יפרוץ בגלל מתיחות מקומית (גבול הצפון, עזה) או רחוקה (תוכנית הגרעין האיראנית) צפוי לכלול מטחים כבדים וממושכים של טילים על האוכלוסייה האזרחית בישראל. כשהרמטכ"ל, גבי אשכנזי, מדבר עם קצינים, הוא מבליט את העדיפות העליונה שיהיה צורך לתת לטיפול בעורף ולקיצור המערכה באופן שיצמצם את הפגיעה באזרחים.
האלוף גולן אומר, בראיון ל"הארץ", שמדובר ב"איום הולך ומתעצם, שפועלים עליו לא מעט מרסנים, אך גם גורמים שיכולים להוציא את האזור מאיזון. מולנו נבנה מערך של אלפי רקטות. לא רק ראשי נפץ של עשרים קילוגרמים, גם ראשי נפץ במשקל 45, 90, 150, 180 קילוגרמים, חצי טון. אלה לא 42 טילי הסקאד שירה סדאם חוסיין במלחמת המפרץ, חלקם עם ראש בטון. זו כמות גדולה בהרבה".
בניגוד לעבר, בצה"ל מדברים היום פחות על איום הנשק הכימי. גולן מאשר ש"לא מדברים על כך בפומבי, אבל עדיין עוסקים גם בזה. אנחנו מבינים שלא יהיה תרחיש שיכלול רק ירי אב"כ. במלחמת המפרץ ב-91' נערכנו כאילו יש פוטנציאל של ראש קרב כימי. היום ידוע שבכל מקרה תהיה מסה עצומה של רקטות וטילים בטווח בינוני. לכן אתה חייב מענה מקיף: ערכות, תשתית מיגון, בטון. האחד לא מבטל את הצורך באחר".
מול האיום האפשרי הזה, שבכיר איראני - שר ההגנה לשעבר, עלי שמחאני - תיאר פעם כ"מרחוק (טילי השיהאב האיראניים) ומקרוב (הקטיושות והקסאמים)", נדרשת ישראל להיערך. לדברי גולן, "האיום האיראני לא חדש. מגמות ומשמעויותיהן ברורות לעין לעתים. ההבדל הוא ברמת הקשב וברמת האינטנסיביות של העיסוק. בפיקוד קבענו כבר ב-2008 ש-2010 תהיה שנת המוכנות. אמרנו שברור שב-2009 לא יהיה מהפך מהקצה לקצה במזרח התיכון, למרות שעימות כלשהו בעזה היה צפוי ואכן התממש. לוח הזמנים שקבענו להיערכות לא התבסס על מודיעין, אלא על מידע שקיים ברשות כל קורא עיתונים משכיל", הוא רומז להבשלת תוכנית הגרעין האיראנית ולתהליכים אחרים באזור.
"רצינו לקבוע תאריך יעד הגיוני להיערכות. אחרת, אתה חושב רק במונחי החודשים הקרובים. הבנו שב-2010 נוכל להגיע ליכולות שלא היו לנו, גם אם זה לא יהיה מושלם ויישארו פערים.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/printed/P161009/a.a.1610.10.2.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
מרכז חלוקת ערכות מגן בתל אביב. תאריך יעד הגיוני להיערכות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
צילום: אוריאל סיניהמגמות האסטרטגיות ברורות לנו וכך גם הפרקטיקה של החיים. מאז, כבר חלף יותר ממחצית הזמן שהצבנו לעצמנו להתארגנות".
ליאיר גולן יש תוכניות בשבילכם. בחזונו, הוא רואה כנראה מערכת מתורגלת, מיומנת ומתוקצבת, שיודעת לספק הגנה משופרת לאזרח, גם תחת מתקפת טילים. גולן אינו מסוג אנשי המודיעין שנוטים להטיל אימה מופרזת על הציבור. הוא מדבר מתוך הערכה מפוכחת. זו גישה צבאית אופיינית: התכוננות לתרחיש הגרוע-הסביר (אך לא לתרחיש הרע ביותר האפשרי). קצינים מאומנים להעריך שדברים רעים יקרו, ולהיערך להתמודדות עמם, על סמך הנחת העבודה הזאת.
בשקט יחסי, מתנהלת בשלוש השנים האחרונות היערכות בהיקף גדול לאפשרות של עימות בשנים הקרובות. פיקוד העורף כבר מזמן אינו מזכיר את פקחי הג"א, שווידאו כי ההאפלה נשמרת ברחובות במלחמת ששת הימים. מי שיבחן קצת את הנעשה ברשות המקומית באזור מגוריו יגלה פעלתנות חריגה בתחומי ההתגוננות. גולן, בליווי צמוד של הרמטכ"ל ושל סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, מרכז את המאמץ העצום הזה.
גורם ביטחוני בכיר, העוקב במשך שנים אחר פעילות העורף, אומר ש"בפיקוד נעשית עכשיו עבודה טובה מאוד. בוטלה הגישה המצמצמת שהונהגה בתקופה שקדמה למלחמה בלבנון. פיקוד העורף פועל שוב עם הפנים לאזרח, כמו שצריך להיות. הצד השני של המטבע הוא שהצבא נכנס לחללים העצומים שמשאירים הגופים הממשלתיים והאזרחיים. גולן מנהל למעשה את העורף, כמו שאגף התכנון במטכ"ל לוקח לעצמו סמכויות ואחריות שהמועצה לביטחון לאומי לא מסוגלת לקחת".
חמישה שכנים
יאיר גולן, בן 47, נולד בראשון לציון. אביו, גרשון גולן, שירת שנים ארוכות בצבא הקבע, מ-48', והיה בתפקידו האחרון סגן קצין קשר ראשי, בדרגת אל"מ. גולן נשוי לרותי ואב לחמישה. בנו הבכור יתגייס בקרוב לקורס חובלים בחיל הים. הוא עצמו התגייס לצה"ל ב-80', לחטיבת הצנחנים. עמיתים לקורס הקצינים, שנתיים מאוחר יותר, זוכרים שדובר בו כבר אז כ"חומר של רמטכ"ל לעתיד".
יחד עם קבוצת קצינים, גולן אכן סומן בשלב מוקדם כמי שצפוי להגיע רחוק. השמות האחרים ברשימה כללו את אביב כוכבי, משה (צ'יקו) תמיר וגל הירש, שלושתם צעירים ממנו בשנתיים. כמוהו, גם הם התקדמו במהירות יחסית והשפיעו מאוד על פני פיקוד השדה של צה"ל בעשור האחרון. אבל בינתיים, גולן הוא היחיד מביניהם שהגיע לשולחן המטה הכללי. הירש פרש מצה"ל אחרי מלחמת לבנון השנייה, שבה שימש כמפקד אוגדה 91 (ומהגזרה שבפיקודו נחטפו שני חיילי המילואים, אלדד רגב ואודי גולדווסר ז"ל, בידי חיזבאללה); תמיר ממתין בימים אלה להכרעה המשפטית בערעורו על גזר הדין, שקבע כי יורד בדרגה אחת לאלוף-משנה בשל תאונת הטרקטורון הצבאי שגרם בנו הקטין. כוכבי צפוי להתמנות, כנראה כבר בשנה הקרובה, לאלוף.
בהמשך דרכו הצבאית היה גולן מפקד פלוגת הנ"ט של הצנחנים, מפקד גדוד 890 בחטיבה, מפקד החטיבה המזרחית בדרום לבנון (תפקיד שבמהלכו נפצע ב-97' בהיתקלות עם חוליית חיזבאללה) וראש מחלקת המבצעים במטכ"ל. ב-2000 מונה למפקד חטיבת הנח"ל. יחד עם מח"ט גולני תמיר ומח"ט הצנחנים כוכבי (ובמקביל למפקדי החטיבות המרחביות בגדה, בני דורו, הירש ונועם תיבון) הוביל את המבצעים הצבאיים הראשונים של צה"ל בגדה המערבית ובהמשך את מבצע "חומת מגן", כיבוש ערי הגדה, באפריל 2002.
הצלחת "חומת מגן", השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים.
מהנח"ל עבר גולן לפקד על גבול לבנון, בגזרה השקטה יחסית באותה עת, של אוגדה 91. ב-2005 החליפו גל הירש בצפון וגולן נשלח לפקד על אוגדת יהודה ושומרון. זה היה עיתוי מוצלח עבורו: לא רק שגולן הוביל בהצלחה את המאמץ להורדת היקף הטרור הפלסטיני, אלא שנחסכה ממנו המעורבות במלחמת לבנון השנייה, זו שקטעה את הקריירה המבטיחה של יורשו באוגדה, הירש.
כמו הירש, גולן ידע שהאמצעים העומדים לרשות האוגדה ופיקוד צפון לא יספיקו בעת מלחמה. ב-2004, בעיצומו של תרגיל מטכ"לי גדול, הזהיר את הרמטכ"ל אז, משה (בוגי) יעלון, שהתוכנית המבצעית של צה"ל לעימות מול חיזבאללה, "מגן הארץ", אינה רצינית משום שלא הוקצבו די כוחות לצורך ביצועה. בהעדר כוחות מספיקים, טען אז, "מגן הארץ" נעדרת אחיזה במציאות ואינה יותר ממס שפתיים שמשלם צה"ל. דברים דומים אמר גולן גם לרמטכ"ל המלחמה, דן חלוץ, בטרם פרצה.
בעת המלחמה עלה גולן פעם אחת לביקור בחזית. זה היה למחרת הקרב בבינת-ג'בייל, שבו נהרגו שמונה לוחמי גולני. גולן בא לעודד את רוחו של פקודו לשעבר, מח"ט גולני במלחמה, תמיר ידעי. ידעי שירטט לו תרשים של הקרב בעיירה. "אבל איזו מטרה אמור המהלך לשרת?" תהה גולן. "מה הרעיון המערכתי?" המח"ט השיב שאינו יודע. גולן ההמום מצא תמונה דומה גם במפקדת חטיבת הצנחנים, שלחמה בכפר עיטא א-שעב. בשובו למרכז חיבר מכתב לחלוץ ובו הצעה לצאת למבצע קרקעי נרחב, עד לליטני. הצעתו נדחתה.
גם בלי שהסתבך בלבנון, כמעט נבלמה דרכו של גולן לדרגת האלוף. בשלהי כהונתו בגדה מעד קשות בפרשה שאינה אופיינית לו. כוח מגדוד "חרוב" צולם בשכם כשאנשיו מבצעים "נוהל שכן", שימוש באזרחים פלסטינים כמגן אנושי, בעת מעצר מבוקשים. נפתחה חקירה, שבה התברר שגולן אישר למפקדים בחמש הזדמנויות נוספות לנקוט הליך כזה, אף שהדבר נאסר במפורש בידי בג"ץ כשנה וחצי קודם לכן. גולן, שהיה מודע לפסיקה, התעלם ממנה ביודעין, בנימוק שבמקרים חריגים מוטב להפעיל את הנוהל, בהשוואה לאלטרנטיבה - הריסת בית דירות גדול ואף פגיעה באזרחים פלסטינים, רק משום שאולי מסתתר בבית מבוקש חמוש. הנימוק לא עמד בבחינה המשפטית.
הרמטכ"ל אשכנזי, גולנצ'יק שלא מחבב במיוחד צנחנים בכלל ואת גולן בפרט (הוא עדיין זוכר לו לרעה תקרית בעת שגולן שירת כמג"ד בלבנון בתחילת שנות התשעים), נקלע לדילמה. מצד אחד, גולן הסתבך עם מי שאסור להרגיזם בשום מחיר, שופטי בג"ץ. מצד שני, מי אם לא אשכנזי מודע להיצע הפושר של מועמדים למטה הכללי, כשברור שגולן עולה באופן מובהק בכישוריו על רוב המועמדים האחרים. לבסוף, נרקח פתרון ביוזמת הפרקליטות הצבאית: גולן ננזף וקידומו עוכב בתשעה חודשים. זה מנע ממנו להתמנות למזכירו הצבאי של ראש הממשלה (ולנוכח ההשפלות שספג באחרונה בלשכת נתניהו האלוף מאיר כליפי, שמונה במקומו, נראה ששוב שיחק לו המזל), אבל סלל את דרכו לפיקוד העורף.
האלוף (מיל') גיורא איילנד אומר שהפרשה היא דוגמה טובה לכך שלא כל תקלה מחייבת הדחת קצינים בכירים. המהלך הפשוט, מבחינת אשכנזי, היה להקריב את גולן ולוותר על קידומו. אבל אלוף פיקוד העורף גולן הוא שניהל בהצלחה, במבצע "עופרת יצוקה", את הטיפול בישובי הדרום. סביר להניח שכמה החלטות נבונות שקיבל אז, באשר למועד פתיחת מוסדות החינוך, הצילו חיי אזרחים רבים. אילו מיהרו להדיחו בשל פרשת "נוהל שכן", אומר איילנד, יתכן מאוד שקצין פחות זהיר ומנוסה היה מופקד על העורף בעת מלחמת הקסאמים בדרום.
בינואר הקרוב יציין גולן שנתיים בפיקוד העורף. במטכ"ל האפרורי של אשכנזי הוא בולט כאחד הקצינים היעילים, המעמיקים ומרחיקי הראות. זה לא אומר בהכרח שכולם מחבבים אותו. פקודים לשעבר בנח"ל ובאוגדת איו"ש מדברים עליו בהערכה גדולה, אבל קצינים אחרים מתארים אותו כמרוחק ומסוגר ביחסי האנוש שלו (בתקופות מסוימות היו שהדביקו לו את הכינוי "יהיר גולן"). גם כך, הוא צפוי להתמנות בקיץ הבא לתפקיד בכיר. ראש אמ"ן או אלוף פיקוד הצפון נראים ככיוונים סבירים.
מרחיבים מרחבים
כשהגיע גולן לתפקידו הנוכחי, מצא שם פיקוד מוכה וחבול. כמו חלקים גדולים של צה"ל (ובניגוד גמור לפילטר הוורוד שמולבש כעת רטרואקטיבית על המלחמה בניתוחי התקשורת), פיקוד העורף תיפקד רע במלחמת לבנון השנייה. דו"ח קטלני של מבקר המדינה סתם את הגולל על שאיפות הקידום של אלוף פיקוד העורף במלחמה, יצחק (ג'רי) גרשון. גרשון עוד ניהל קרב מאסף נגד מסקנות המבקר ואף עתר, בצעד חריג, לבג"ץ נגד פרסומן המוקדם. המאבק של האלוף היוצא עזר מאוד לראש הממשלה אז, אהוד אולמרט, לקעקע את מעמד המבקר, אך לא הועיל לגרשון עצמו, שפרש מצה"ל בתחילת 2008. את השנה וחצי שבין המלחמה לפרישה, ייאמר לזכותו, ניצל גרשון כדי לפתוח בתנופת התיקונים שנדרשו לאור הכשל במלחמה. המשך המשימה כבר הוטל על גולן.
התוכניות של גולן מרחיקות לכת. בתרגיל העורף השנתי הגדול, ביוני האחרון, הוא מספר, זוהתה נקודת תורפה אפשרית בכל עימות עתידי. "הבנו שכל השאלה של מפונים ומתפנים תהווה מעמסה לא מבוטלת על המדינה ומוסדותיה. אנחנו בראשיתו של מהלך שאינו מורכב מדי. ביכולתנו לעמוד בכך וזה יהיה נושא מרכזי לטיפול במחצית הראשונה של 2010. אני מקווה שנגיע עד אז לתפיסה מסודרת ומתואמת, שתאפשר קליטת מפונים מאזורים שנפגעו מטילים. יש לכך כינוי לא יפה, 'פליטות פנים', אבל ברגע שיתממש איום של ירי טילים, כנראה שאנשים ינועו ממקום למקום.
"לחלקם לא תהיה ברירה. אם פוגע טיל שיהאב 3 ליד בית, הוא יהפוך ללא ראוי למגורים. די שיקרוס קיר חיצוני - ולא תוכל לישון בבית בחודש הקרוב. אנשים ייצאו לדרך, גם אם המדינה לא תעודד זאת. קשה לצפות למשהו אחר".
באמצע ינואר השנה, לאחר מחלוקת ממושכת, יחזור פיקוד העורף לחלק ערכות מגן לאזרחים, כארבע שנים אחרי שנאספו מידי רובנו. גולן מודה ש"המענה לא שווה ומספק לכולם. היינו רוצים לחלק במינימום זמן לכולם, אבל אין בידינו די ערכות. אנחנו הולכים על חלוקה של ארבעה מיליון וחצי ערכות תוך שלוש שנים. זה פשוט פער קיים, שאין כרגע תכנון תקציבי המאפשר לסגור אותו".
כדי להחליט מי בכל זאת יקבל ערכה, "לקחנו את האיומים כפי שאנו מבינים אותם וקבענו מה נראה לנו יותר מאיים. צפון הארץ ומרכזה נמצאים בעדיפות גבוהה יותר". גולן אומר ששיקולי זהות לאומית לא יילקחו כלל בחשבון בחלוקה. "אזרחים ערבים יקבלו בדיוק כמו יהודים. הכל ייעשה בהתאם לאזור המגורים. בעורף איננו עושים שום הבחנה כזו, ויעיד על כך התיאום היעיל והנרחב שהפיקוד מקיים עם עשרות רשויות מקומיות ערביות". גולן מאשר שאינו שבע רצון, לא ממספר הערכות העומד לרשותו ולא מקצב החלוקה המתוכנן, אך טוען שבמקרה חירום ניתן יהיה לחלק את כל הערכות גם בתוך כמה שבועות.
פיקוד העורף מוביל כיום מהלך שמטרתו הוספת ממ"דים (מרחב מיגון דירתי) גם לבתים ישנים. גולן רואה בתחום הזה "התקדמות יפה ומעודדת. הועברה תקנה שמעודדת קבלנים להוסיף פיר ממ"דים חיצוני למבנים קיימים. אנחנו רואים יותר ויותר בנייה כזו, לשמחתנו, גם באזורים הצפופים שהנדל"ן בהם יקר. כרגע נבנות מאות יחידות דיור בשנה, אבל זה ילך ויתפוס תאוצה". אולם, הבשורה האמיתית, הוא טוען, מצויה בפתרון אחר, "כי לא בכל מקום, ובמיוחד לא בחלק מהרחובות הצפופים של תל אביב, אתה יכול להרים פיר ממ"דים. גיבשנו מענה חליפי, שמדבר על חיזוק חדרי מדרגות בבתים קיימים, ישנים, שאין בהם ממ"דים או מקלטים. זה מענה זול וישים, שיכול לקדם מיגון לאלפי בתי אב, בתקציב קטן יחסית". התוכנית מתבססת על הפיכת חדרי המדרגות בבתים הישנים למרחבים מוגנים שיאכלסו את כל הדיירים בעתות חירום.
"כל הדלתות יוחלפו לפלדלת. הפתחים - חלונות, גג, דלת הבניין - יחוזקו כך שלא יחדרו דרכם רסיסים. בלאו הכי כל חדר מדרגות הוא יציקת בטון. זה יאפשר מענה טוב יותר, בתקציב לא גדול, בראייה לאומית. ב-100 מיליון שקל אפשר להערכתנו לתת בכך מענה שנתי לכ-10,000 בתי אב. זה בר מימוש. אנחנו כבר מגובשים עם התוכנית, אחרי ניסויי פיצוץ, אחרי שרטוטים. זו בשורה אמיתית, שמאפשרת לשפר את יכולת ההתמודדות בבתים שלא נבנו בהם מקלטים, כיוון שהחוק חייב בניית מקלטים רק משנות השישים ואילך".
ב-2011 תיכנס לתוקפה תקנה המחייבת התקנת מערכות סינון ואוורור בכל ממ"ד שנבנה בבית חדש. המשמעות: בבתים אלה, לא יהיה צורך לחבוש ערכת מגן בממ"ד בעת חשש להתקפה של נשק כימי. "זה ייקר את בניית הממ"ד, אבל לא באחוזים ניכרים", אומר גולן. "משרד החינוך מחייב כבר השנה התקנת מערכות כאלה בכל מוסדות החינוך החדשים שנבנים".
אלוף הפיקוד שואב עידוד גם מהתקדמותה של תוכנית אחרת, לאיתור מרחבים מוגנים ציבוריים, שמטרתם קליטת אזרחים בעת ירי טילים. הפיקוד, בסיוע הרשויות, כבר איתר והכשיר לייעודם עשרות מרחבים כאלה, כמו חניונים תת קרקעיים ותחנות רכבת, שניתן יהיה להפעילם במהירות בעת הצורך.
גולן מדבר על "קפיצת מדרגה משמעותית" בעבודת הפיקוד עם הרשויות המקומיות. "מבחינה זו, 'עופרת יצוקה' מאוד סייע לנו להבהיר לרשויות את המצב. המבצע נתן את מערך השיעור הכי טוב שאפשר: איך צריך להתנהג לפני ירי ותוך כדי לחימה. בתרגיל הלאומי האחרון, הרבה יותר רשויות תירגלו את עצמן מבלי שחייבנו אותן". הפיקוד מפעיל כעת תוכנית של חלוקת ישובים לרובעי חירום, שבכל אחד מהם מופעל מערך מתנדבים וממלאי תפקידים. "שמנו לעצמנו יעד להסדיר זאת ב-16 רשויות השנה. עד סוף ספטמבר הגענו כבר ל-59 רשויות. בין השאר, נישען על מאגר של יותר מ-50 אלף תלמידי תיכון שממילא עוסקים בפעילות התנדבותיות ויוכלו לעזור לנו בשעת חירום".
"עופרת יצוקה" חשף פער חמור במערך ההתרעה: בישובים רבים בדרום הארץ לא שמעו תושבים את האזעקות בעת ירי טילים. "התברר לנו שבחלק מהמקומות הרדיוס האפקטיבי של צופר הוא 500 עד 750 מטר, לא קילומטר. קיבלנו תקציב חיצוני של 80 מיליון שקל כדי להתגבר על הפער הזה. כל שבוע אנחנו עושים ניסויי צופרים בישובים שונים, כדי לוודא שהאזעקה נשמעת כמו שצריך". ב-2011 תופעל באופן נרחב גם ההתרעה הסלולרית, שתאפשר העברת אזעקה לכל האזרחים הנמצאים בשטח שלגביו יש התרעת טילים, באמצעות הטלפון הסלולרי שלהם.
החוסן הלאומי
בשבוע הבא יקיימו ישראל וארצות הברית את התרגיל השנתי רחב היקף להתגוננות מפני טילים, "ג'וניפר קוברה", שבמסגרתו יתמודדו כוחות נ"מ משתי המדינות עם תרחיש של ירי מסיבי על העורף הישראלי. ישראל תישען במסגרתו, בין היתר, על המכ"ם האמריקאי המתקדם, שנפרש בנגב לפני כשנה. גולן אומר שמערכות ההגנה מפני טילים שברשות ישראל הולכות ומשתפרות, אך יידרש להן גיבוי בדמות צעדי מיגון נוספים. "כיפת ברזל", התשובה שמפתחת רפא"ל לירי רקטות קצרות טווח, נמצאת בשלב מתקדם של ניסויים.
"הטענות שירי טיל יירוט יהיה הרבה יותר יקר מהקסאמים שנועד לפגוע בהם אינן לוקחות בחשבון את הנזק הפוטנציאלי, הכלכלי והמורלי, שגורם קסאם שפוגע במטרתו", הוא אומר. "הבעיה שלנו, בטווח הארוך יותר, אינה הקטיושות או הקסאמים. כל איום שכולל ראש נפץ במשקל של עד 30 קילוגרמים, קל יחסית לעמוד מולו. המקלט הפשוט נותן מענה. בדרך כלל אפילו די בכך שתהיה תחת קורת גג כלשהי. הסיפור המורכב יותר הוא הטילים הכבדים".
והציבור הישראלי מוכן לאתגר כזה? ראינו שבגליל ובנגב התושבים עמדו בכך. יש לך אותה מידה של אופטימיות באשר לתל-אביבים, שמתוארים כמפונקים?
"אני לא מזהה פער סוציולוגי בין תגובת המרכז לפריפריה. יש פער בתגובות בין התנסות ראשונה בירי טילים לבין מי שכבר הורגל בכך. בכך אין ספק: כושר ההתמודדות גבוה יותר כשהידע רחב יותר. אבל לא צריך להתרגש מגילויי פחד ובהלה של הפעם הראשונה. מי שראה פעם זירה של נפילת קטיושה - בטח שיהיו שם גילויי פאניקה, אבל זה לא מתפשט כאש בשדה קוצים. אנשים מהר מאוד נרגעים. אבל אני לא רוצה לצייר תמונה יפה מדי. ברור שאין מלחמות שמחות".
התוכניות שלכם לא באות בדרישות גבוהות מדי לאזרחים מהשורה?
"יש לנו ניסיון מצוין מ'עופרת יצוקה', שהיה מבחינתנו שדה ניסויים מעולה בהגנת העורף. האזרח הישראלי, זה שנדמה לנו שהוא ברדקיסט גדול, התגלה כממושמע להפליא. גם בטלוויזיה שודרו הרבה ראיונות עם אזרחים שאמרו: 'צייתתי להנחיות של פיקוד העורף וחיי ניצלו'. הרי האזרח הוא יצור תבוני, שרוצה להגן על חייו ועל חיי משפחתו. אנשים מגלים אחריות, יוזמה, יצירתיות במצבים כאלה. הם יודעים מה צריך לעשות. התפקיד שלנו יהיה יותר לסייע באופן מסודר לחלשים, למוגבלים, לחסרי האונים. במצב חירום ברמה הלאומית, כולם שותפים. זה לא רק סיפור של צה"ל. זה עניין של חוסן לאומי".
יש גבול עדין מאוד בין השגת רמת המוכנות הנדרשת לבין עודף בלבול מוח לאזרח.
"אני ממש לא חושב שאנחנו מבלבלים לאזרחים את המוח. אם כבר, אנחנו עושים פחות מדי. אזרח מתורגל הוא אזרח מוכן, שיידע להתמודד עם מוראות המלחמה בצורה טובה יותר".*
תופסים פיקוד
פיקוד העורף הוקם בראשית 92' על ידי שר הביטחון, משה ארנס. הוא נבנה במקור לספק פתרונות של חילוץ והצלה במקרה של נפילת טילים על העורף, ולקבוע סטנדרטים של מיגון מבנים. לאחר נפילת טילי הסקאד של סדאם חוסיין התברר שהמקלטים הציבוריים ומרתפי הבתים כבר לא מספקים מענה לאיום החדש - המקלטים היו אמורים לספק פתרון מפני הפצצות מטוסי אויב, שניתן להתריע מפניהן בזמן המאפשר ירידה מסודרת למקלט, בעוד שמעוף הטילים קיצר לעשרות שניות את טווח ההרתעה. הפיקוד קבע את הסטנדרטים החדשים לבניית מרחבים מוגנים בדירות ובבנייני משרדים.
בתחילה הסתמך הפיקוד בעיקר על קבוצה קטנה של מילואימניקים מיומנים שהקימו את היחידה הארצית לחילוץ והצלה. באין מלחמות, הם זכו לתהילה בפעם הראשונה כשהוטסו לסייע בפעולות ההצלה בעקבות רעידת האדמה הגדולה בטורקיה ב-99'. בשנתיים האחרונות, מרחיב הפיקוד את כמות הכוחות העומדים לרשותו עם הקמת שני גדודי חילוץ והצלה סדירים.
במקביל פיתח הפיקוד תורות לחימה לטיפול בתקיפה של נשק כימי ומ-98', כשהגיע מידע על ניסיונות של עיראק לפתח נשק ביולוגי, פותחו גם שיטות טיפול וסגירות שטח לאזורים נגועים. בנוגע למענה לתקיפה בנשק אטומי לא מוכנים בצה"ל להרחיב את הדיבור. צבירת הידע בתחומים האלה הפכה את פיקוד העורף גם לגוף המרכזי האמור לתת מענה מיידי במקרים של אסונות טבע רחבי היקף, התפרצות מגיפה המונית, וכדומה.
בצה"ל מדברים בשלוש השנים האחרונות על "לקחי מלחמת לבנון", אבל בעוד יחידות השדה נדרשו לשפר את האימונים ואת ציוד הלחימה שלהם, הובילה המלחמה לשינוי כולל בהגדרת התפקידים של פיקוד העורף. אל משימת "הצלת החיים" נוסף יעד חדש: תמיכה בהמשך החיים האזרחיים בעורף המותקף.
למרות שמבחינה חוקית לא מדובר באחריות הצבא, מראה הרשויות המקומיות המתמוטטות בצפון וקשישים ועולים חדשים שנותרו חסרי אונים בבתיהם, הניע את הפיקוד ליטול אחריות על הנושא. האלוף הנכנס יאיר גולן הוביל תהליך של למידת מקבילות היסטוריות להמשך החיים האזרחיים תחת מתקפה, והגביר את התיאום של קציני קישור ויועצים מומחים עם המועצות המקומיות. במהלך מבצע "עופרת יצוקה", ההשקעה בתיאום האזרחי הוכיחה את עצמה כשמאות מפעלים המשיכו לעבוד ובתי הספר חזרו לתפקד תחת ההפצצות.
כעת נערכים בפיקוד לקראת האיום הבא על העורף: ההתקפות על התשתית האלקטרונית והתקשורתית ולוחמת הסייבר.
אנשיל פפר
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
ראשי
צ'אט
17-10-2009, 06:06
מצב כלאיים
