בני בגין, מגדולי התומכים במפעל ההתנחלות, נאלץ להגן על הצבעתו בעד ההחלטה להקפיא את הבנייה בהן לעשרה חודשים. בשיחה עם כתבים הערב (יום ד'), לאחר ישיבת הקבינט בהשתתפותו, שבה אושרה ההחלטה ברוב גדול, ביקש השר ללא תיק להבהיר: "ועדת השרים לביטחון לאומי לא קיבלה החלטה על הקפאת הבנייה ביו"ש, אפילו לא לעשרת החודשים הבאים. מוטלות הגבלות על אישורי בנייה חדשים".

לדבריו, "בעשרת החודשים האלה ייבנו כמה אלפי דירות בשומרון וביהודה, וייבנו מבני ציבור חשובים, הנוגעים לרקמת החיים ומאפשרים חיים נורמליים - ועם תום עשרת החדשים האלה, ממשלת ישראל, על-פי הודעתה המובהקת, תחדש את הבנייה ביו"ש על פי המדיניות שהייתה נקוטה על-ידי הממשלות הקודמות".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3810848,00.html

טוב. נראה שידידינו אורי ישמח על העניין הזה, כנראה שאחרי הכל אין חדש תחת השמש.

ישמח?! אני לא רואה פה משהו שיכול לעודד אותו. להיפך, אני רואה פה את כבוד השר בגין, שאומר X, את כבוד השר ברק שאומר Y וההבדל בין השניים הוא שתפקידו של בני בגין, כשר ללא תיק נגמר בשלב ההצבעה - כשלעומתו שר הביטחון, ברק, הוא האיש שהולך לפקח על כל זה...

אכן, כפי שטענתי, אין פה החלטה שמשנה סדרי עולם - אבל גם החלטה זו מהווה חיזוק לעמדות קיצוניות
מהצד השני, מתוך תקוות-שווא שזה יגרום להם להתרצות באיזושהי דרך, כאשר הניסיון מלמד שותרנות
רק מחזקת את עמדות הסרבנות בצד השני.

אבל בעצם לא עושים פה כלום, זה מס שפתיים לאובמה, עיכוב של עשרה חודשים במתן אישורים ישנה רק לאנשים שמחכים לאישור בנייה ולא לאף אחד אחר.לא לאמריקאים, לא לשמאל, לא לימין, ובטח שלא לפלסטינים.

ולהיות בסיס לתביעות נוספות. לישראל אין מה להפסיד מעימות עימו, כיוון שבכל מקרה הוא מחפש ללחוץ
עליה - והמנופים שיש לו ללחץ עלינו, מוגבלים למדי.

אחרי שכתבתי את כל הדברים האלה, אני מסייג את דבריי בנושא בגלל סיבה אחת: איראן. אין לי מושג
אם הנושא הזה לא שורבב לעיסקה אפשרית עם ארה"ב, ואם הדבר כך, ודאי שהמצב שונה לחלוטין.
כל זמן שלא ידוע לי אחרת, עם זאת, אני סבור שמס שפתיים לאובמה הוא טעות.

לאמריקאים אין מנופים עלינו? סיוע צבאי? וטו באו"ם? סנקציות על איראן? מה כל אלה?

1. הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל הוא סבסוד לתעשיית הנשק האמריקנית. בעידן של מיתון, אפילו רצה
אובמה ללחוץ עלינו בהקשר זה - היה חוטף צרחות היסטריות מחברי קונגרס דמוקרטיים, שבמחוזות
שלהם עלולים להיות פיטורים כתוצאה מצעד שכזה...
2. וטו באו"ם בימי אובמה הוא בכל מקרה סוג של עב"ם. לסמוך על וטו של סוזן רייס, זה כמו להתחיל
להשקיע את כספי הזכייה בלוטו לפני שקנית כרטיס...
3. סנקציות על איראן הן כמובן רעיון משעשע למדי, הן בגלל שלא ברור כיצד ארה"ב יכולה ליישם סנקציות
יעילות שכאלה, אפילו רצתה בכך, והן בגלל שלא ברור אם הממשל בכלל רוצה בכך...

בכל מקרה, סוגיית איראן היא הסייג היחיד שיש לי בכל הנוגע לתגובתי לרעיון של עצירת המכרזים
החדשים באיו"ש לעשרה חודשים.

לאובמה אין מנופים רבים עלינו, לא בשנת בחירות-אמצע (בשעה שהוא נלחם על תכנית בריאות מאוד
שנוייה במחלוקת, והאהדה כלפיו בצניחה תלולה, שעלולה לפגוע קשות במפלגתו בנובמבר הבא), ולא
בקדנציה ראשונה (אלא אם כן הוא החליט לעשות את הבלתי-צפוי ומראש לוותר על קדנציה שנייה...).
העניין היחיד הוא, כאמור, איראן - וממש לא בכיוון של "סיוע בארגון סנקציות". אולי שם קבור הכלב,
אבל לא אתה ולא אני יודעים זאת, וטוב שכך...

מענין מי ההוזה ומי הראלי - מי חי בחלומות שוא ומי מבין את המציאות.

עד כה כל ראשי הממשלות פעלו בניגוד להצהרותיהם ומעשיהם טרם בחירתם ואין כל סיבה שביבי יהיה שונה.

אבל, בינתיים הכל מילים מילים ומילים לכשיגיעו גם המעשים יש סיכוי (כמובן אין ודאות - כי ה"פרטנר" קנאי לא פחות מקנאינו), שמשהו יתקדם בכוון הסגת הסכם כל שהוא שיסדיר את היחסים ביניו לבין שכנינו, תוך שמירה על החיות והבטחון.