בתקופה האחרונה מתגברים המגעים והדיבורים על עסקה בין ישראל לחמאס, על החזרת החייל החטוף
גלעד שליט, בתמורה לשחרור מאות מחבלים, ביניהם גם כאלו המוגדרים "עם דם על הידיים". מהי
דעתכם לגבי העסקה הקרבה?

דיון פורה בתוך האשכול יתקבל בברכה.

נגד, אם ביבי וצמרת צה"ל רוצים לשחרר אותו, תהרסו את החמאס באותה הזדמנות בעזה, אפילו במידה ויפלו מאות חיילים של צה"ל, זה יחזיר לישראל את הביטחון שלה.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

ציטוט:

במקור נכתב על ידי linuxsboot ... אפילו במידה ויפלו מאות חיילים של צה"ל..., .

הכוונה פלישה מלאה לעזה בכל הכוח, מלחמה עם גיוס כללי של כולם, שבעקיפין תהרוס את החמאס ואירגוני טרור אחרים היטב, לעבור שכונה שכונה בעזה, עד שגלעד חוזר הביתה חיי או מת. לא נמצא גלעד? לחקור את כל השבויים ואם יש מידע לחפש את הגופה, לא נמצא? להכריז עליו חלל שמקום קבורתו לא נודע עד כמה שזה קשה.
נכון זה אומר, שהנזק של עופרת יצוקה לעזה יהיה קטן מאוד ביחס למלחמה בהיקף מלא בעזה, כולל הרס בתים ושכונות, אך אם זה יחזיר את הביטחון של ישראל ואולי את גלעד בחיים שווה את המחיר הקשה והיקר.
נראה את חיזבלה או אירגון טרור אחר בעתיד מנסה לקחת לנו חייל אחרי מלחמה מלאה בעזה. בכל הנוגע לאו"ם ולעולם, ממש לא איכפת לי מה הם יגידו ואם הם יגידו משהו רע מבעבר, תן לליברמן לדבר באופן חופשי עם הוכחות באו"ם עצמו, כמו שאבא אבן עשה בזמנו היטב.

לכן אמרתי: "אפילו במידה ויפלו מאות חיילים של צה"ל", עופרת יצוקה לא עשתה את העבודה שלה והטרור עדיין חיי בעזה ושולט בה.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

אני בנפש מאד חצויה. מצד אחד - רחמנות עליו ועל המשפחה שלו, ולדעתי קיימת החובה של המדינה להשיב
בנים לגבולם.
מצד שני - המחיר כ"כ גבוה, שהחובה ההיא מתנגשת עם החובה לשמירה על הביטחון.

אני מאד שמחה שלא אני צריכה לקבל את ההחלטה

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

כל עוד התנאים בכלא שלנו הם תנאי 5 כוכבים אין בעיה לחמאס לנפח מספרים תוך מחשבה שאנחנו נמצמץ ראשונים.
הרי בחמאס יודעים שלאסירים הכבדים עדיף להשאר כאן מאשר להשתחרר ולרדת למחתרת תוך פחד מחיסול ולכן כאמור הם לא ימהרו להתגמש כדי להראות נצחון ומקסימום השגים
מצד שני אני לא רואה אפשרות למבצע חילוץ צבאי
היו לכך שתי הזדמנויות: ביום החטיפה ובמבצע עופרת יצוקה
כעת אני חושב שזה מאוחר מידי ומסוכן מידי.
רק שבוע שעבר ראינו למה גרם מחבל אחד ששוחרר
אני בהחלט לא רוצה לדעת למה מסוגלים אלף

אכן, אבל לא בלב שלם, אלא בלב כבד ואבל.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

שבמצב הנתון לאחר שלוש שנים וחצי מבוזבזות אין מנוס מעסקה. חבל שאחרי העסקה הקודמת שחררנו כל כך הרבה בשביל גופות לא פעלנו כמו שצריך במהירות אחרי החטיפה., אני יודע שזה קשה לשמוע אבל לא מביאים את דיראני תמורת גופות .

היה צריך לפעול ככה:
1. ישר אחרי החטיפה היה צריך לצאת למצבע צבאי בעירוב יחידות העילית שלנו על מנת לחפש אותו
2. במקום להפגין מול הממשלה היה צריך להפגין מול שגרירויות אירופאיות למה למה לא לוחצים על החמאס לתת ביקורים קבועים של הצלב האדום אצל גלעד שליט. הרי אם אנחנו היינו מתנהגים אחרת לאסירים היו יוצאים עלינו שאנחנו לא הומנים.
3. במידה ואין ביקורים של הצלב האדום אצל גלעד , להרע את תנאי המאסר של אסירי החמאס בכלא אשר חיים חיי מכים שם ויכולים לעשות תואר בזמן שגלעד בתוך צאיזה בור בלי טיפת אור יום ומי יודע אם מטפלים בו, (פעולה שכזו הייתה מעוררת לחץ מצד משפחות האסירים פחות לדרוש ויותר להיכנע)

4. פעולות חטיפה של פעילים או אנשים מדרג גבוה בחמאס או כל ארגון על מנת ללחוץ את החמאס ( לא אכפת לי שיחטפו את חלאד משעל רק כדי להחזיר אותו יום אחרי תמורת גלעד שליט) לא נותנים אפשרות אחד שווה 1000 אפילו שמליון מחבלים מטונפים לא שווים אפילו שערה אחת מראשו חייל ישראלי .


לסיכום0 במצב של עכשיו צריכה להיות עסקה , אבל צריך למנוע את החטיפה הבאה גם זה אומר שלמוסד ולשב"כ תהייה עבודה קשה בלחסל אישית כל מחבל ובמיוחד עם דם על הידיים לא משנה איפה הוא יהייה בעולם.

זכרון קצר, אחרי החטיפה יצא צהל למבצע גשמי קיץ ובן היתר הרג כ300 מחבלים, לדעתי צריך לתת תג מחיר הרבה יותר גבוהה על כל נסיון חטיפה\פיגוע, בצורה כזאת זה לא "ישתלם" להם.

לדעתי עם כן ישוחררו מחבלים יש לפעול במישור הפסכולוגי על הפלסטנאים ולהראות להם שמאז החטיפה נהרגו להם הרבה יותר מחבלים מאשר ששחררו מהכלא.

המבצע הזה היה כדי סתם לפגוע בחמאס , לא היה בו שום נסיון לשחרר את גלעד שליט

לא אמרתי שהמבצע היה ניסיון לשחרר את גלעד, רוב הפעולות במבצע נועדו להפעיל לחץ על החמאס ועל החוטפים אם בהרס תשתיות, הריגת מחבלים או מעצר בכירים.

גם עם חמאס ישחרר 1000 אסירים כמו שהוא רוצה חשוב לזכור שבעקבות החטיפה הוא הפסיד הרבה יותר, נכון שהם מנסים להציג את זה כניצחון, אבל בתחלס הם הפסידו ובהרבה.
לדעתי צריך להציג להם את "ההשגים" האמיתים שלהם בנסיונות שחרור האסירים ( 1000 ומשהו הרוגים, אבל מי סופר )

מבלי מידע השאלה איננה רלוונטית.

אם הכוונה למה שהתפרסם בעיתון - מטעם מי ?

עקרונית אני בעד השחרור - תמורת מחבלים אפילו כאלו שיש להם דם על הידיים ולבטח של כאלו שאין מסוגלים להוכיח אשמתם ולהביאם לדין.

אם אכן מדובר על הגליית ה"כבדים" - אני מקבל את העסקה בשתי ידיים.

אם אין מדובר בהגליה ובמיוחד לגבי אלו שישוחררו לשטחים, כל עוד הם כבושים, אני מקבל זאת כסכון מחושב וסומך עך כוחות הבטחון, שיוכלו לשלוט במצב. לא רק באלו המשוחררים אלא באלפים המצויים בשטח ועדין לא נתפסו.

תכנון וביצוע פיגועים בחו"ל נגד ישראלים באין מפריע

האם אתה זוכר את התקופה שכל שני וחמישי התפוצצו אוטובוסים, בתי קפה, או סתם אנשים שחצו את מעבר החציה?
האם ה"סיכון מחושב" שלך לוקח בחשבון חזרה, אפילו "זמנית" (וזמנית, במקרים כאלו עלול לקחת גם מספר שנים) למצב כזה?

חברי כנסת ישרים

אם משהו מקבל סיכון מחושב. היא ממשלת ישראל לאחר שבחנה את כל המרכיבים ואת כל הסיכונים.

גם המשך הכיבוש וההתנחלוית הוא סיכון מחושב, שממשלות ישראל לקחו על עצמן.
אני מסכים שגם כל הסדר הוא סיכון מחושב. מה לעשות שאנו חיים בתוך תוכם של סיכונים ויש לבחור את אלו הפחותים ביותר. אם לא נסמוך על כוחות הבטחון שלנו - אנאאנו באים או חס וחלילה הולכים ?.

"סיכונים מחושבים".

בכל החלטה יש "סיכון מחושב", יציאה למלחמה, ביצוע פעולה צבאית, כמו כן נסיון הגעה להסדר שלום, ויתורים וכל מה שמשתמע מכך.

המטרה היא קיום מדינת ישראל תוך כדי מתן בטחון מקסימלי לתושביה, וכפי שבוודאי לא היית מחשיב "מלחמה" כיעד, כך גם "שלום" אינו יעד אלא אמצעי.

כדי לדעת אם שווה לבצע פעולה זו או אחרת יש לבחון אותה מכל האספקטים האפשריים, לבחון עלות מול תועלת והשלכות פעולה זו בטווח הקרוב והרחוק, חבל שמתוך אינסטינקט הדומה לאמונה דתית אתה מתעלם מקריטריון העלות בפעולות הקשורות לתהליך השלום והופך אותן לדבר אידאי שחייבים לבצע ולקבל.

חברי כנסת ישרים

במידה ועסקה כזאת תצא לפועל בתקופה הקרובה, בישראל ובחמאס יודעים בערך מה יהיה התוואי שלה - יודעים
שישוחררו מאות מחבלים פלסטינים בסבב הראשון ולאחריו עוד כמה מאות, וידוע שישוחררו מחבלים המוגדרים
"עם דם על הידיים". השמות פחות חשובים - רוב רובו של העם לא באמת מכיר את השמות הללו.

לגבי הגליה - אז נגלה חלק מחו"ל - הם לא יכולים לחזור? יכולים ועוד איך יכולים - או דרך ירדן או דרך סיני - ישראל
היא לא הגבול היחידי של הפלסטינים.

בעסקת שליט ישוחררו אלפי רוצחים מהסוג שרצח את הרב חי בשבוע שעבר. (שניים מהם שוחררו בעסקת עבר, השלישי כנראה מיועד לסבב הבא..)
ליבי ליבי למשפחת שליט המסכנה, אבל באחריותה של ממשלת ישראל לדאוג לכל האזרחים ולא לשחרר חייל אחד על חשבון עשרות ואולי מאות הקורבנות שבדרך, גם אם אין להם עדיין שם ונוכחות תקשורתית.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

לאחר העיסקה יש לטפל בהם ביד קשה. כל מחבל מתאבד שנתפס מישרים רחוב (בתים) אחד בכפר/עיר שממנו יצא המחבל/מתאבד.

רק אם בזמן קצר מאוד לאחר ביצוע העיסקה וקבלת שליט חי ונושם, צה"ל יכנס ויבצע פעולת טיהור רצינית ברצועת עזה הכוללת:
א) כל המחבלים ה"כבדים" ששוחררו ע"י העיסקה.
ב) פגיעה קשה בארגון הצבאי של החמאס
ג) פגיעה כואבת בצמרת הנהגת החמאס.

המסר שאמור להיות מועבר למנהיגי ארגוני הטרור למינהם הוא חד משמעי - אם אישרתם, עודדתם או לא מנעתם פעולות חטיפה של חיילים או אזרחים ישראלים - דמכם בראשכם.

חברי כנסת ישרים

מי שישוחרר ליו"ש כחלק מהמו"מ יחוסל שם ומי שיגורש לחו"ל יחוסל על-ידי המוסד שם.
המחבלים האלה נכלאו במקום שיחוסלו, ואם החמאס לא מוכן שיהיו כלואים צריך להחיל עליהם את החלופה השנייה.

אתה בעצם מציע שאנחנו נשחרר חייל אחד תמורת מאות מחבלים שילחמו אחרי זה נגד החיילים שיכנסו לעזה ל"מבצע הטיהור" הזה. כלומר בפועל אתה מפסיד הרבה יותר במהלך הזה.

אין שום סיבה בעולם שמחבל יצא לחופשי בשום מצב והמדינה צריכה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה, גם אם המשמעות היא גזר דין מוות למחבלים.

ובכל פעולה שכזו יש סיכוי לפגיעה או למוות, חס וחלילה, בקרב חיילנו.

במידה והפעולה תבוצע קרוב מספיק לשחרור המחבלים, לא יהיה להם זמן מספיק על מנת להתארגן ולנצל את תוספת "כוח האדם" שקיבלו כתוצאה משחרור גלעד שליט, ואם המבצע יתוכנן וינוהל כראוי, מלכתחילה אחוז הפגיעות מצידנו יהיה נמוך ככל שניתן.

המטרה כאן היא מרובה:
א) חיסול טרוריסטים שאלמלא כן היו חיים ב"בית ההבראה הממלכתי על חשבון אזרחי ישראל" ומנהלים את הטרור בשלט רחוק, תוך כדי הגשת אינספור בג"צים על כך שיש יותר מדי/אין מספיק חורים בגבינה הצהובה שהם מקבלים.
ב) חיסול הזרוע המדינית של החמאס מבלי לחשוש שהדבר יוביל להוצאה להורג של חייל ישראלי חטוף.
ג) יצירת התניה פאבלובית בין חטיפת חייל ישראלי ומוות כלפי אלו הרואים את עצמם במנהיגים המדיניים של ארגוני הטרור, אשר כיום רואים עצמם חסיני פגיעה כתגובה לפיגועי חטיפה.

חברי כנסת ישרים

עבור חייל אחד אנחנו זורקים לפח את עקרונות הצדק הבסיסיים, עושים דמורליזציה לכוחות הבטחון שלנו ומוותרים על ההרתעה מול השכנים שלנו, שאתם אנחנו אמורים לחיות(או למות) גם אחרי העסקה.

1. זלזול בכל קרבנות הטרור שהטרוריסטים האלה השמידו, לא לפני 30 שנה אלא לפני שנים בודדות. הדם שלהם זועק מהאדמה, וגם של האלמנות, היתומים, ההורים השכולים, האחים השכולים שמבינים עתה שהקרבן שלהם לא רק שהיה לשווא, אלא שהמדינה גם משחררת את הרוצחים בלי הניד עפעף.

2. דמורליזציה לצבא וכוחות הבטחון - האם באמת ימשיכו חיילינו לרדוף את הטרוריסטים ולסכן את חייהם רק כדי שאלו ישתחררו כעבור מספר שנים בעסקה מפוקפקת כזאת או אחרת?

3. הרתעה - ידע כל מחבל שגם אם ישימו עליו כוחות הבטחון שלנו את ידם, הרי שאחרי בילוי של מספר שנים במתכני הכליאה הישראלים המכונים משום מה בתי כלא, הוא צפוי לשחרור הירואי כגיבור.

יש לפעול להחזרת גלעד שליט בכל הדרכים שאינן כוללות עסקאות של שחרור מחבלים. אסור למנות "מתווך" ולהחפיף את מדיניות החוץ והבטחון לנושא הזה. יש למנות, בצורה חשאית, אדם שירכז את המאמצים הצבאיים והמודיעינים למצוא אותו ולחלץ אותו מהשבי. המדיניות הזאת לא יכולה להתחיל אחרי עסקת שליט, זאת זריית חול בעיניים.

מאחר והשחרור נוגע לכל אחד מאתנו וייתכן ואנו עלולים לשלם את המחיר הכבד, שחרור שליט כבר חצה את הקו האדום של החלטת ממשלה.

מאחר ומעורבים בו גם גורמים מכל רחבי העולם וכאמור, הנושא כבר אינו בשליטת הממשלה.

הסקר הוא מאוד בעייתי.
הסקר הנכון,צריך להיות ככה:

1. בעד שחרור שליט ,ולא משנה מה המחיר.
2. בעד שחרור שליט גם אם ישחררו מחבלים עם דם על הידיים ,שברור שירצחו אזרחים בעתיד.
3. בעד שחרור שליט ,רק אם ישוחררו מעט אסירים"בינוניים" (שמקסימום רצחו1 או 2)
4. בעד שחרור שליט רק אם ישחררו אסירים "קלים" (לא רצחו).
5. בעד שחרור שליט רק אם ישחררו עד 100 אסירים מקסימום.
6. בעד שחרור שליט רק אם יהיה יחס של 1 מול 1
7.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ננס לבן הסקר הוא מאוד בעייתי. הסקר הנכון,צריך להיות ככה: 1. בעד שחרור שליט ,ולא משנה מה המחיר. 2. בעד שחרור שליט גם אם ישחררו מחבלים עם דם על הידיים ,שברור שירצחו אזרחים בעתיד. 3. בעד שחרור שליט ,רק אם ישוחררו מעט אסירים"בינוניים" (שמקסימום רצחו1 או 2) 4. בעד שחרור שליט רק אם ישחררו אסירים "קלים" (לא רצחו). 5. בעד שחרור שליט רק אם ישחררו עד 100 אסירים מקסימום. 6. בעד שחרור שליט רק אם יהיה יחס של 1 מול 1 7.

האם בסעיף מספר שבע התכוונת "נגד שחרור שליט מה שלא יהיה"?

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

באופן כללי בכיוון מעניין :-))

ואם מכנים את ה'עיסקה' 'בשמו' זה רק כדי להשכיח את השמות האחרים הקשורים במהלך. רשימה ארוכה מאוד של מורשעים ברצח, בנסיון לרצח או בסיוע לרצח ורשימה נטולת שמות של אלה להם מכוונים אותם מורשעים שרק יהדותם היא הפרט הידוע בזהות רובם.

נניח בצד את שאלת הנקם, הענישה ומושגים 'ערטילאיים' במזה"ת כמו הרתעה או מוסר.

השאלה הבסיסית היא האם יעלה שחרור המחבלים השפוטים תמורת שליט בחיי אדם אחרים אם לאו.

התשובה הבסיסית לעניות דעתי היא 'כן' וזאת ממספר סיבות:

[1] נסיון העבר מעסקת ג'יבריל ועד לרצח הרב חי מוכיח כי מי שהיה מוכן להקריב את חייו כדי להרוג יהודים סתם כך יהיה מוכן להקריבם פעם שניה אם תנתן לו שוב ההזדמנות.

[2] לרוצחי יהודים על רקע לאומני מעמד נכבד ברחוב הפלשתינאי אשר בחר ביודעין בחמאס. הם נתפסים כראויים לחקוי וברור מה יהיה הקול שישאו ברמה עם שחרורם. חלקם ינצלו את הקרדיט שיש להם בארגוניהם וימשיכו וישאו בתפקידי פיקוד בארגוני הטרור גם עם שחרורם. לשדרת פיקוד חדשה תהיה מוטיבציה ויהיה גם מחיר.

[3] ניתן להניח כי קיימים בין מחבלי השטח כאלה החוששים ממאסר ממושך כמחיר אותו יאלצו לשלם על מעשיהם. המסר של שחרור המוני בטרם עת - יהיה בגדר הפחתת המחיר, הורדת ההרתעה והגדלת שיעור הנכונים לפגע.

[4] מיטוט כל משמעות להליך המשפטי של הרשעת מאות רוצחים וסייענים לרצח וכליאתם עקב חטיפת אדם אחד - תיצור מוטיבציה תמידית לחטיפה אצל האויב. האויב יפנה משאבים לנקודה שיזהה כנקודת חולשה. חטיפה היא לא דבר שניתן למנוע, כלואים ערבים בעוון רצח יהודים יהיו גם בעתיד והחטיפה הבאה תהפוך לענין של זמן.

[5] האמירה: 'הכל תמורת החטוף' היא הפיכת נשק החטיפה לכלי אסטרטגי בידי האויב. לא רק לשחרור רוצחים אלא גם להשגים מדיניים, להגנה על מחבלים מפני סיכולים ממוקדים, מאבקי יוקרה בין ארגונים וכו'.

המשמעות: שחרור רוצחים, מתכנני רצח וסייענים יגבה חיי אדם. נרצחים, פצועים וחטופים וישבש את המשך המלחמה בטרור. אין הצדקה להצלת אדם אחד במחיר האחר ובודאי שלא במחיר רבים אחרים

אציין בכל זאת מספר הבטים 'מוסריים' / 'עקרוניים':

[1] האמירה 'בפעם הבאה ננהג אחרת' היא חסרת כל תוקף מוסרי. חיי החטוף הבא אינם חשובים פחות במאומה מחיי החטוף הנוכחי. כשם שננהג עתה, כך נצטרך לנהוג בעתיד.

[2] לא ניתן לאחוז את המקל בשתי קצותיו ולאמר: אין להרוג מחבלים אם נכנעו אלא יש לשופטם ומנגד לבטל את כל מהות ההליך השיפוטי דווקא מול הקשים שבפושעים מול אקט חבלני לא חד פעמי כחטיפה.

משמעות המשוואה הינה = מחבלים לא נענשים

[3] אין בסיס להשוואת הליך חילופי שבויים למתרחש לנגד עיננו. רוצחי אזרחים מורשעים אינם שבויים ואינם ברי השוואה לחייל שנחטף משטח מדינתו . החלת אמנת ז'נבה על מחבלים הינה אקט חד צדדי שביצעה ישראל. כשם שבוצע הוא ניתן לביטול גם אם ידרש לשם כך הליך חקיקה או הליך חקיקה ברוב מיוחס מחשש בג"צ. חילופי שבויים מתרחשים בסיומה של המלחמה עם חתימת הסכמי הפסקת אש או שביתת נשק וזאת בין היתר בכדי למנוע מהמשוחררים להיות מוחזרים למעגל הלחימה [ללא קשר לכלל המתיר הריגת שבוי הנתפס שנית שכמובן לא ייושם במקומותינו]. הלחימה ביננו לבין הפלשתינאים לא הסתיימה ולא נראה סיומה לעין.

[4] טרם יושמו אמצעים פשוטים כיצירת הדדיות מינמלית בין תנאי גלעד לתנאי הרוצחים הערבים. איסור ביקורים, בידוד, מניעת טיולי חצר ואפילו מניעת לימודים. שלוש שנים הם די והותר זמן לחקיקה שתגבה מהלך כזה. שלא לדבר כמובן על התנקשות במנהיגי ארגון החמאס אשר במקום שיהפך החייל החטוף לעול על צווארם ושירצו בשחרורו מהר ככל האפשר הפכנוהו לשכפ"צ עבורם.

[5] ישראלים נחטפו גם בעבר ויחטפו גם בעתיד. זו צריכה להיות נקודת המוצא החשיבתית

קשה לקבוע עמדה חד-משמעית לגבי הנושא הגם שטיעוניך צודקים ואתה בעצם אומר כי "הכתובת על הקיר".
יחד עם זאת, עם שלם חצוי בשאלה זאת כאשר יש המצדדים בעד ויש נגד וכל אחד ונימוקיו הצודקים עמו.

משפט שלמה על שום מה:
אם נכריע בשאלה שיש לבתר את התינוק כדי שאף אחד לא ירוויח מהעסקה הזאת, הרי שגזרנו גזר דין מוות על שליט שסופו יהיה להימוג, כמו אותה פרסומת חוצות ענקים שתלויה בעניין.

מצד שני אם נחליט למסור אותו לאחד הצדדים, הרי שתמיד יהיה צד אחד שיפגע מהעניין ואולי נגיע למסקנה שבסופו של דבר צדקנו כי עשינו מעשה ערכי מאין כמוהו.

אני חוזר על הצעתי שוב. צריך לתת לעם להחליט עם מצפונו בשאלה זאת על ידי משאל עם פשוט: כן או לא בעד עסקה.
הממשלה תוכל להודיע כי "ידה לא שפכה את הדם הזה" וכי עם בוגר החליט החלטה גורלית בעניין.

דף מז,א פרק ח הלכה ד גמרא תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך פגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגים את כולכם אפי' כולן נהרגים לא ימסרו נפש אחת מישראל ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי ימסרו אותו ואל ייהרגו

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

ולא בידי הממשלה.
כל החלטה שתתקבל בממשלה לכאן או לכאן , תמיד יהיו מקטרגים לה ועל כן העם צריך לקבל את האחריות על ההסכמה הזאת.

המצב לא היה כך, אילו הטיפול בבעייה היה שונה מראשיתו.

אני עדיין לא הצבעתי כי אני נקרע בין שתי האפשרויות..
אני חושב שהמצב יכול היה להפתר לו למנהיגים(עאלק מנהיגים)שלנו היה זוג ביצים במקום כסא בין רגליהם.
אם בעופרת יצוקה היינו ממשיכים עוד כמה מאות מטרים לביה''ח שיפא ואוספים משם את הנהגת חמאס אז אולי היינו בעמדה שונה היום ואולי הילד היה בבית.
לצערי אין היום להנהגת חמאס שום אינטרס לשחרר את הילד כי לדעתי הוא מהווה סוג של תעודת ביטוח מפני סיכולים.
בקיצור מה שאני רוצה לאמר הוא שאנחנו שכחנו מזמן איך מתנהגת מדינה ריבונית .
מדינה ריבונית היתה מפרקת את עזה לגורמים מיד אחרי לקיחתו בשבי של גלעד ולא ממתינה כמעט 4 שנים.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

מלחמת לבנון השנייה התחילה בדיוק באותה צורה ובגלל זה היא נגמרה כמו שהיא נגמרה.
ישראל צריכה להשקיע במודיעין ולצאת למתקפה מחושבת וממוקדת - כמו שעשתה במבצע אנטבה.

לדעתי אסור לשחרר מחבלים כלל בתמורה לחטופים. מדינות צריכות להחליף שבויים לאחר
מלחמות או פעולות צבאיות. מחבלים כלואים אינם שבויים וחטופים על-ידי ארגוני טרור אינם
שבויים גם. לא צריך להיות שום משא ומתן עם גורמי טרור. החל מהסכם אוסלו, דרך כל
פעימה ופעימה ושחרור סיטוני של מחבלים, וכלה בעצם המחשב על הצעותיהם. מקבלי
ההחלטות אפילו לא צריכים להקשיב לטענותיהם של המחבלים, לקלטות שהם מפרסמים
או להודעות שלהם לתקשורת. גורמי המודיעין צריכים להשתמש בהם כחלק מהמידע שהם
משקללים, אבל מקבלי ההחלטות לא צריכים אפילו לחשוב על זה.

עם זאת, אסור שחוק יכול טרטרואקטיבית, ולכן מרגע שהתקבלה הגישה הזו, אם לא ניתן
לשחרר את שליט בדרך אחרת (לדוגמה, אין מודיעין על מיקומו, והההערכה היא שלחץ
צבאי או כלכלי לא יביא לשחרורו) יש לשלם את המחיר תמורת שליט, כפי ששילמו עבור
גופות החיילים שנחטפו או נהרגו כמעט באותו זמן.
מי שחלילה ייחטף אחרי שתתקבל ההחלטה ידע שעבורו לא ישחררו מחבלים כלואים, ואני
מקווה שיוכל לדעת - ולא יטעה בכך - שהמדינה כן תילחם עבורו בדרכים אחרות.

מעבר לזה ראוי לעשות כל מאמץ לנהל מעקב פרטני אחרי המשוחררים הטריים, וברגע
ששליט יהיה בידיים ישראליות לחסל אותם, כאות ראשונה שהיא חלק מאמירה רחבה
יותר לארגוני הטרור אודות היעילות של חטיפות ככלי מיקוח.

איננו יודעים מי ישוחררו, והאם הנבלות היותר גדולות ומסוכנות יגורשו לצמיתות. לכן לא ברור לי אייך אפשר להצביע כאן באופן חד משמעי.
מה שבטוח-
שיחרור רוצחים ורוצחים בפוטנציה (קרי-מחבלים בגיל הרלבנטי ששפוטים למאסרים ארוכים על מעורבות רצינית בפעילויות חבלניות) לתחומי הגדה המערבית משמעו שפיכת דם רב בעתיד, ואין לחסוך דם אדם אחד היום על חשבון דמם של רבים אחרים מחר.

עם זאת, אני סבור שהיה רצוי להשאיר את הסקר ללא האופציה של "נמנע/לא
יודע", שכן כל העניין הוא שאלה מה א-ת-ה הייתה עושה במקום האנשים
שצריכים להכריע, ולהם אין את הריווילגיה להימנע...
הימנעות היא האופציה הקלה ביותר בהקשר כזה שבו מתחמקים מבחירה באופן מובהק בעמדה שבהכרח מבטיחה נזק לאנשים חפים מפשע - ואני
סבור שהאופציה של "נמנע", היא אמנם נוחה מאוד - אבל השאלה צריכה
להיות מנוסחת בבוטות בסגנון "לו היית ח-י-י-ב להחליט על אישור העיסקה
בתוואי המדובר כרגע (שחרור שליט בתמורה לשחרור 450 מחבלים כבדים
ועוד 500 מחבלים פחות כבדים), האם היית מצביע בעד או נגד".
זו השאלה שראוי לבחון, ויש רק שתי תשובות לשאלה כזו בעולם האמיתי.

כנראה שגם אני הייתי מצביע נגד אבל אם גלעד היה נרצח, אני לא יודע איך הייתי לוקח את זה.
מצד שני כשאתה רוה''מ אתה לוקח בחשבון שתצטרך לקחת החלטות מעין אלו ואם רוה''מ לא מספיק חזק אז הוא צריך לשבת בבית.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ראשי ממשלה ומנהיגים שולחים מדינות למלחמות - כאשר יודעים בוודאות שיהיו הרוגים. יש אפילו מקרים
ששולחים חיילים לקרב ידוע מראש כדי להשיג הישג במקום אחר.

הקרב על החווה הסינית, אמנם היו וישנם המון חילוקי דעות על מה שהלך שם, אבל קיימת אפשרות מאוד
גדולה שהחיילים נשלחו לשם (ואף לא יודעו לגבי מה הולך בפנים) כדי להסיח את דעתם של המצרים וכך
לסייע בחציית התעלה.

עם רגשות לא מנצחים מלחמות.

אף אחד פה לא ממש יודע מה היא "עסקת שליט" משום שאין עסקה כזו. יש רצונות של חמאס, יש רצונות של מדינת ישראל והפערים עדיין גדולים.

על סמך הדיווחים בתקשורת, אני מתנגד לעסקה המתגבשת, משום שהיא חלק מדפוס התנהגות פסול שבו ישראל נכנעת לטרור, פועלת לפי הרגש ולא לפי השכל. הסיכון בשחרור המחבלים גדול בהרבה מהסיכון של חייו של גלעד שליט. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לשנות דפוס התנהגות לפי הכללים הבאים:

1. לא תהיה כניעה לטרור.
2. ישראל תתגבר את מערך המודיעין לחילוץ שבויים, עם כל הסיכון הכרוך בכך.
3. ישראל תפעיל מנגנון עונש מוות למחבלים על מנת שלא לעמוד במצבים מהסוג הזה.

כל עסקה אחרת יכולה לשנות את דפוס מחשבתי. אם נאמר שיתברר שבסופו של דבר ישנה עסקה ללא 7 המחבלים הגדולים וארה"ב תסכים להוסיף את פולארד למשוואה - יהיה לי הרבה יותר קשה להתנגד ולכן, אני חושב שלדבר על "עסקת שליט" לפני שיש עסקה גמורה, זה יותר מדי מוקדם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי BigSmoke כל עסקה אחרת יכולה לשנות את דפוס מחשבתי. אם נאמר שיתברר שבסופו של דבר ישנה עסקה ללא 7 המחבלים הגדולים וארה"ב תסכים להוסיף את פולארד למשוואה - יהיה לי הרבה יותר קשה להתנגד ולכן, אני חושב שלדבר על "עסקת שליט" לפני שיש עסקה גמורה, זה יותר מדי מוקדם.

אחת לכמה זמן בעסקאות כאלו או אחרות עולה עניין פולארד. אישית אני חושב שהאמריקאים הגזימו לגמרי איתו וגם תקינות כל ההליך ניראת לי מפוקפת משהו אבל ישנה גם האפשרות שהם יודעים משהו שאנחנו לא. מכל מקום זהו פשע שבוצע כנגדם ופולארד נשפט לפי החוקים שלהם.

לבקש שפולארד ישוחרר כמחווה בין מדינות זה סביר בהחלט בעיני אבל לכרוך אותו בעיסקת שליט ניראה לי מופרך לחלוטין. למה שארה"ב תפצה את ישראל במסגרת עיסקה שלא קשורה לאמריקאים וגם נולדה מנסיבות שלא באשמתם? אם יש מי שעשוי להיות מעורב אם כבר אלו הצרפתים שהרי לגלעד שליט אזרחות צרפתית.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

"האחד" מחוייב עד עמקי נשמתו להגשמת מאוויים של כל מיני גורמים מזה"תיים למיניהם, מסיבות השמורות
עימו ועם מקורביו ומקורבותיו.
אין טבעי מכך שכדי לעודד הסמכמה ישראלית לעוד עיסקה מסוכנת עם הפלסטינים, הוא יציע את שחרורו
של פולארד, שמאוד אהוד בישראל, בעיקר בגלל הרדיפה חסרת הפרופורציה שלו, בהשוואה ליחס העדין
כלפי מרגלים מזיקים ממנו בהרבה. למרבה הצער, פולארד הוא בדיוק הקלף שבו משתמש "האחד" כדי
לשדר לממסד הבטחוני בארה"ב שהוא דווקא כן פטריוט (נכון שהוא מתנגד להפעלת אמצעי אבטחה
יעילים בשדות תעופה - אבל תראו איך הוא מכניס לבוגד הזה פולארד...).

בכל מקרה, מבחינתי האישית גם הכללת פולארד בעיסקה לא הופכת אותה לסבירה. שחרור רוצחים הוא
דבר אסור, נקודה.