"הר השטן" השוכן ביער גרונוולד ליד ברלין היה בסיס הריגול וההאזנה החשוב ביותר של המערב בתקופת המלחמה הקרה • המידע על המערכות שהופעלו בו עדיין מסווג, אך סביר להניח ששימש משכן למערכת הריגול האמריקנית-בריטית האולטרה-מתוחכמת "אשלון,"שיעילותה ביירוט אותות משודרים היתה קרובה לשלמות • כל זה, עד שסוכן ק.ג.ב בשם סרגיי גריגורייב החליט לערוק - ואנחנו החלטנו להתגנב לתוכו


יובל בן-עמי

כמו הרבה סיפורים שעוסקים בריגול גם הסיפור הזה מתחיל בקולנוע. אבל לא בקפסולת ציאניד שנתחבה לכיסי בתור לכרטיסים ולא באדם זר שהתיישב לידי בשורת המושבים והזהיר אותי שעלי לנוס מן העיר מיד. לא הוא התחיל בסרט עצמו. "להתראות" של הבמאי הצרפתי כריסטיאן קריון משחזר סיפור אמיתי: כך הוכרעה המלחמה הקרה. במציאות פקיד בשגרירות צרפת נכנס לרכבו בלילה מוסקבאי קר בשנת ;1981בתוך הרכב ממתין לו איש מודיעין רוסי שהחליט להעביר סודות למערב. הרוסי מעביר לצרפתי פתק שבו שמותיהם של 15 מרגלים רוסים. מאותו מפגש הציף סרגיי גריגורייב בכיר בק.ג.ב את נציגי ארמון האליזה במוסקבה באינפורמציה. הוא היה עושה זאת בדרכים הפשוטות ביותר. היה קובע פגישה לאור יום על ספסל בפארק ומגיע אליה עם שני תיקים מסווגים שבמסווגים. המניע לדבריו היה אותו מניע שבגללו התגייס לק.ג.ב מלכתחילה: פטריוטיזם. הוא אהב את ארצו ורצה לראות אותה מתנערת ממשטר מדכא. גריגורייב לא ביקש כסף עבור עבודתו רק קצת ברנדי צרפתי קלטת של השאנסונייר לאו פרה שאותו אהב ואם אפשר גם קלטת של להקת "קווין" עבור בנו המתבגר האפקט של המידע שהעביר היה עצום. דימוי העוצמה המפחיד של בריה"מ שהטיל צל כבד על המערב נקרע לגזרים. המערב ידע בביטחון רב שידו על העליונה ושאפשר ללחוץ את הגוש הסובייטי לפינה כלכלית טכנולוגית וצבאית. עשרות שנים של פיתוחים טכנולוגיים בתחום המודיעין החווירו מול נכונותו של אדם אחד לסכן את עצמו.

האדם שבלאדה ניצח
אמיר קוסטוריצה הנפלא מגלם בסרט את גריגורייב בשיא אנושיותו: ברגשנותו הכבושה ובמלנכוליה הרוסית המשועשעת המלווה את מעשיו. המלנכוליה הזאת שינתה את העולם; האדם שבלאדה ניצח אבל מה עלה בגורלם של הכלים המתוחכמים שאמורים היו לחולל את אותה תפנית ונכשלו? מסוף שנות ה40-התחולל במערב ובמזרח מירוץ חימוש נבדל לחלוטין מזה הגרעיני. זה היה מירוץ לפיתוח מהיר של אביזרי צילום זעירים של מכשירי ציתות מתוחכמים וכמובן של לווייני ריגול. גריגורייב עצמו קיבל מן הצרפתים מצלמה זעירה כדי להנציח באמצעותה את המסמכים פרי פיתוח של הסי.איי.אי. על פי הסרט "להתראות" דווקא השימוש בה כמעט חשף אותו. הסמל המושלם לכישלונו של מירוץ הביון הטכנולוגי ניצב עד היום בפאתי העיר ברלין. זהו בסיס איסוף המודיעין שכינויו העממי הוא "הר השטן" .(Teufelsberg)הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב (NSA)הקימה אותו בתקווה לנצל את מיקומה של מערב ברלין בין זרועותיה של ברית ורשה ולהטמין בתוכה אוזן קשבת. אני יוצא לשם בלוויית אנה ברלינאית שגדלה במזרח דווקא כדי לגלות מה נותר מן התקווה הזאת. אנחנו יוצאים בדיוק בכיוון ההפוך מזה של "להתראות" אל שרידיה המסתוריים של שאפתנות גדולה. המלחמה הקרה התחוללה גם במקומות חמים למשל וייטנאם למשל קובה למשל תעלת סואץ. זאת היתה בעצם מלחמה די מיוזעת. ובכל זאת אנחנו קושרים את הדרמות של הימים ההם בעיקר לשלג רוסי ולמרגלים שחזרו מן הכפור אולי זו הסיבה שאני מטפס עכשיו בקור של מינוס שתי מעלות במעלה גבעה תלולה בשביל בוצי ואפוף ערפל ביער לח חורפי ואפור ומחפש מתקני ביון. זה לא בהכרח רעיון טוב במיוחד. אנה עצמה לא ביקרה שם מעולם. בימים כתיקונם היינו לכל הפחות אמורים להיות מסוגלים לאתר אותו בקלות ביער בזכות מגדלי ענק עטויים בחופות לבנות שהסתירו בעבר מתקני ציתות מתוחכמים. אבל היום הערפל סמיך כל כך שאפילו נקודת ציון באופק אין לנו.

להמשך הכתבה:
http://digital-edition.israelhayom....F2010%2F01%2F08

ישראל שישישבת -> מצבה למלחמה הקרה ומצבה למלחמה הקרה המשך

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

חבל שהעיתונאי שאתה מצטט לא טרח לבדוק כמה עובדות.
ולדימיר וטרוב (שבסרט משום מה קוראים לו סרגי גריגורייב) היה קולונל KGB, שניהל יחידה שעסקה בריגול טכנולוגי, כלכלי ותעשייתי מול המערב.
האיש התנדב לשירות הביטחון הצרפתי בשנת 1980, לאחר שהבין, כי המעקב שניהל ארגונו אחר הצרפתים היה קל לעומת זה שנוהל מול האמריקאים. אפשר כי גם העובדה ששמש מספר שנים בשגרירות בריה"מ בפריס במסווה של נספח מסחרי סייעה לכך.
אגב, העובדה שהשירות הצרפתי ניהל מבצע של הפעלת סוכן מחוץ לגבולות צרפת העלתה את חמת בכירי ארגון ביון החוץ הצרפתי וגרם בהמשך למיטראן לבצע ארגון מחדש של קהילת המודיעין הצרפתית.
וטרוב העביר לצרפתים במשך כשנתיים אלפי מסמכים מסווגים וחשף עשרות סוכנים שפעלו למען ארגונו.
הצרפתים שיתפו במידע של וטרוב (שכונה על ידם "להתראות") את גורמי המודיעין האמריקאיים, כחלק משיתוף הפעולה בין הממשל של מיטראן לממשל רייגן.
המידע סייע בשני תחומים עיקריים:
- הבנה, כי בריה"מ מצויה בפיגור טכנולוגי עמוק לעומת המערב, דבר שהאיץ את מיזם "מלחמת הכוכבים", סחרר את הכלכלה הסובייטית והחיש את התמוטטות בריה"מ.
- ניצול ערוצי הרכש "עוקפי האמברגו הטכנולוגי" שניהלה בריה"מ במטרה להכניס מערכות נגועות לתשתית צינור הגז הסיבירי, באמצעותו תכננו הסובייטים למכור גז למדינות אירופה, ויצירת הפיצוץ הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה בפיגוע לוחמת המידע הראשון המוכר בספרות, בשנת 1982. אירוע זה גרם לנזקים של מיליארדי רובלים לכלכלה הסובייטית, ומשום מה אינו מוזכר בסרט.
בכל מקרה, זוהי אחת מפרשות הריגול המעניינות של המלחמה הקרה, שנחשפו.

ציטוט:

- ניצול ערוצי הרכש "עוקפי האמברגו הטכנולוגי" שניהלה בריה"מ במטרה להכניס מערכות נגועות לתשתית צינור הגז הסיבירי, באמצעותו תכננו הסובייטים למכור גז למדינות אירופה, ויצירת הפיצוץ הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה בפיגוע לוחמת המידע הראשון המוכר בספרות, בשנת 1982. אירוע זה גרם לנזקים של מיליארדי רובלים לכלכלה הסובייטית, ומשום מה אינו מוזכר בסרט.

אתה יכול להרחיב? נשמע שאתה מתאר מערכת בקרת תהליך ממוחשבת (פגומה/ עם דלת אחורית?)- משהו שאני סבור שהיה זמין בשוק החופשי לבריה"מ.

המערכות עליהן מדובר לא היו מותרות לרכישה ע"י הרוסים והאמריקאים ניצלו זאת במטרה להחדיר מערכות נגועות. מדובר אכן על מערכת שליטה ובקרה (סקאדה) שתוכנתה לשנות את מהירויות זרימת הגז ונפחו תוך נטרול החיישנים שהיו אמורים להתריע על כך. כתוצאה מהאצת הזרימה ובעיקר - עליית הנפח, התרחש מעין ביקוע.
על מנת להבין סדרי גודל של אירועים מסוג זה, ראה המקרה של העיירה סן ג'ניחו במכסיקו, שנחרבה כמעט לחלוטין עם הרבה מאוד נפגעים בשנת 1984, כתוצאה מחוסר תחזוקה של מערכת שו"ב במפעל ליצור גפ"מ.