שלום לכולם..
אני חוזר לצבא מדח"ש בעקבות בעיה גופנית שהייתה לי,ומתגייס לחייל השריון כחייל קרבי. בעוד כיומיים..(בעקרון אני מתגייס עם כל המחזור בתאריך המקורי אבל אני אהיה עד אז עובד רס"ר)..
לפני שנתיים בערך הייתי אצל פסיכיאטרית והיא אבחנה אצלי דיכאון קליני חריף(מז'ורי אם אני לא טועה)..כתוצאה מכל מיני דברים שעברתי ופגעו לי בתפקוד היומי(אני מעדיף שלא לדבר עליהם)..זה היה מגיע למצבים שהייתי בוכה כל היום מהבוקר ועד הערב ולא הייתי מסוגל לתפקד בבית הספר ובכלל בכל מקום כמעט..כשסיפרתי לפסיכיאטרית שאני מיועד לשירות קרבי היא אמרה שזה ידפוק לי את החיים ושלפי המצב שלי לא יגייסו אותי כי אני לא מסוגל להחזיק בנשק ובטח שלא מסוגל לשלוט בעצמי(בלי קשר לבעיות כלכליות וסוציאליות שיש לי ובקלות יכלתי לקבל יומיות..)..ואם אני כן אתגייס אז לאחר הצבא יהיו לי בעיות חמורות שאני לא אהיה מסוגל להתמודד עמן..מאז העדפתי לנתק את השיחות בינינו ולא הלכתי לטיפולים יותר..בכל זאת..החלטתי שאני כן רוצה להיות לוחם..ולא כי אני מחפש להרגיש את ההילה ושאנשים יגידו לי כל הכבוד..כי אני לא מצפה לזה..אני רוצה להציב לעצמי אתגר ולדעת שהצלחתי לשם שינוי..
לפני יומיים נתנו לי למלא שאלון רפואי בכדי שהרופא של היחידה יבדוק אותו..ולא ממש טרחתי לציין שהיה לי דיכאון קליני חריף כזה..אני מפחד שזה יפסול את המועמדות שלי לשירות..(יש לי פרופיל 97)..ושלא יגייסו אותי לשריון או משהו כזה..מה לדעתכם אני אמור לעשות?..האם אני פועל נכון?..
תודה לכולם..

הסתרת מידע רפואי היא עבירה בפני עצמה, ומעשה מטומטם להחריד בכל קנה מידה.
אתה חייב לקחת בחשבון שמידע שתסתיר יכול למנוע ממך טיפול רפואי נאות, בעיקר לאור העובדה שהרבה חיילים מתלוננים על בעיות שונות ומשונות.

אתה לא פסיכיאטר ואין לך דרך או כלים לדעת כיצד הדבר ישפיע עליך.

.

לפעול בניגוד להמלצה רפואית, זה תמיד לא חכם.
ולהסתיר מידע רפואי מהצבא זה אפילו טיפשי.
אתה מבין שאתה בעצם מכניס את עצמך לסיטואציה מסוכנת?

תודה על הכנות..
אז במידה ואני אספר להם שאכן הייתי במצב הזה..לדעתכם יכולים למנוע ממני את השירות הקרבי?..כי לפי מה שאני הבנתי אני נפגש עם קצין מיון וגם רופא אז שם אני אספר את האמת..

תראה אני לא יודע, פשוט כי אני לא פסיכיאטר צבאי. רופא צריך להעריך את המצב שלך ולהחליט למה אתה כשיר ולמה לא. בשביל זה אתה צריך להיות כנה, ולידע את הרופא שיקלוט אותך או את רופא היחידה שלך על מצבך, וכדאי גם להוסיף את השאיפה שלך לשרת כקרבי.
בכל מקרה שרות קרבי בשריון זה סביבה שיכולה לאתגר בעיות קיימות.

במהלך השירות שלך יצא לי (בין השאר) להיות מפקד בהכשרות, וההתמודדות של המערכת והמפקדים עם הנושא הזה בעייתי למדי.

הטירונות בקרבי קשה לכולם. אין מישהו שלא קשה לו בצורה כזו או אחרת ולא מעט אנשים "נשברים" נפשית במהלך המסלול. הבעיה, שמרוב שכל אחד בא למפקדים עם אלף ואחת טענות על "בעיות שהוא לא דיווח עליהם בצו ראשון" - קשה מאוד לדעת למי להאמין, ועל כן יתייחסו לכל דבר שתאמר במעין חשדנות. למי באמת יש בעיות בברך, ומי החליט פתאום שקרבי לא מתאים לו ומחפש לצאת? מי באמת סובל מקשיים נפשיים שמקורם לפני הצבא, ולמי סתם קצת קשה ונמאס אז הוא בחר לשלוף את זה?

אני לא אומר שבלתי אפשרי לדווח ולטפל בבעיות רפואיות \ נפשיות לאחר הגיוס, אבל דע מראש - שאם לא דיווחת על כך טרם הגיוס, הטיפול הופך לקשה בהרבה.

דוגמא קטנה - אם אתה מעוניין לפגוש קב"ן בצבא (בלי שדיווחת מראש על בעיה קיימת) - אתה יכול עלול למצוא את עצמך מחכה גם שלושה שבועות לשיחה עם קב"ן.

תתחשב בזה בבחירה שלך ( שאם אתה שואל לדעתי - צריכה להיות בלי שום ספק לדווח על הבעיה).

ובנגוע ל"לספר ביום הגיוס" - זה קצת יותר מסובך, ויזכה לפחות יחס. יש המון אנשים ש"נזכרים" ביום הגיוס בבעיות רפואיות שהם לא דיווחו עליהם כדי "לצאת מקרבי" עוד לפני שבכלל התגייסו, ולכן מתייחסים לחלק מהדברים בחשדנות ומסכמים את זה הדברים ב"שתפגוש את המפקדים שלך, תספר להם והם יתנו לך מענה".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Inigo תתחשב בזה בבחירה שלך ( שאם אתה שואל לדעתי - צריכה להיות בלי שום ספק לדווח על הבעיה). ובנגוע ל"לספר ביום הגיוס" - זה קצת יותר מסובך, ויזכה לפחות יחס. יש המון אנשים ש"נזכרים" ביום הגיוס בבעיות רפואיות שהם לא דיווחו עליהם כדי "לצאת מקרבי" עוד לפני שבכלל התגייסו, ולכן מתייחסים לחלק מהדברים בחשדנות ומסכמים את זה הדברים ב"שתפגוש את המפקדים שלך, תספר להם והם יתנו לך מענה".

אז זהו..שאני לא רוצה לצאת משירות קרבי..להפך..אני רוצה לשרת ביחידה קרבית..אני לא יודע מה לעשות..
הרי אני לא משקר..וגם יש רישומים במחשב שהייתי אצל פסיכאטרית אני לא ממציא את זה..
לפי מה שאני הבנתי ביום רביעי אני רואה קצין מיון ואת הרופא של היחידה..אני חושב שאני עובר את אותו התהליך שעברתי בבקו"ם..אז מה אתה מציע לי לעשות?לחכות למפקדים..או לספר להם שם??..כי אתה אומר ששום דבר שאני אגיד מעכשיו לא ישנה כלום..

אז התשובה היא לא - ברור לי שאתה רוצה לשרת בקרבי, וברור לי שאתה לא משקר.

ביום רביעי אתה רואה קצין מיון. המילה "רואה" מתארת בצורה מושלמת את הסיטואציה - אתה נכנס לבין 3 ל-6 שניות לחדר קטן עם שני כיסאות ומחשב, והוא יגיד לך לאן אתה משובץ - שביום גיוס של שיריון זה מן הסתם יהיה שיריון. הוא לא מתעסק בדברים מורכבים יותר כמו "הייתי מטופל אצל...." וכו'. רק אומר לך לאן אתה משובץ, ויכול להוסיף ש"אם אתה לא מרוצה מהשיבוץ אתה יכול להגיד בקשת מעבר לאחר שתגיע ליחידה".

הרופא יחידה שתפגוש בבקו"ם כן יכול לשנות דברים. אם תחשוף בפניו את הבעיות שלך, יכול מאוד להיות שהוא ימצא אותך לא מתאים לשירות קרבי. קטונתי מלהגיד לך. אני לא מכיר אותך מספיק ואין לך את הידע הרפואי שיש לו ולפסיכאטרית שלך.

אולי הפיתרון המתאים בשבילך (ואני אומר שוב, אין לי שום ידע רפואי - אני רק אומר זאת על סמך ההמלצה של המטפלת שלך) היא דווקא להתחיל בשירות לא קרבי, ואם תראה בהמשך שהמסגרת הצבאית מתאימה לך ואתה חושב שתהיה מסוגל לאתגר את עצמך בשירות קרבי, כמו גם לאחר שתתייעץ עם גורמי בריאות הנפש בצבא - תוכל לבקש לשנות שיבוץ לשיריון.

בדר"כ נותנים להתחשב בחיילים שמראים רצון ונכונות לעבור לקרבי (גם אם זה יקח קצת זמן). אם תהיה מצוייד בהמלצות מפקדיך, חוות דעת טובה של גורם מבריאות הנפש, ועדיין תהיה עם הרצון העז לשרת בשיריון - תצליח לקבל את מה שאתה רוצה.