סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, נשא בצהריים (יום ה') הרצאה בפני סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב. בחלקה הראשון של ההרצאה, שנמשך 38 דקות, דיבר ביידן בהרחבה על הקשר האמיץ בן עשרות השנים של המעצמה עם ישראל - אך שב ומתח ביקורת על המהלך הישראלי לבנייה במזרח ירושלים - שעליו הוחלט בעיתוי אומלל עם הגיעו לכאן.

מדובר בהופעתו הפומבית האחרונה של סגן הנשיא, שעתיד לטוס בצהריים לעמאן, בירת ירדן - ומשם בחזרה לוושינגטון. עלייתו של ביידן לדוכן הנואמים התעכבה ביותר מ-40 דקות, ועוררה גל ניחושים בקהל, באשר לאפשרות כי המסרים שיועברו בנאום יעודכנו ברגע האחרון, בצל משבר הבנייה במזרח ירושלים.

חרי שהחל את דבריו בדקות ארוכות של שבחים לישראל - שזכו לתשואות מהקהל - פתח ביידן בהתייחסות נרחבת ליחס ישראל והפלסטינים. "הנשיא אובמה מאמין באבו מאזן ובכך שלישראלים יש סוף סוף מנהיג פלסטיני שחולק איתם את הרעיון להקמת מדינה פלסטינית. זו הזדמנות שחייבת להיות מנוצלת. במקום זאת, ממשלת ישראל החליטה לאשר את הבנייה וזה חותר תחת האמון והמשך המגעים. אני ביקשתי מאובמה לגנות זאת מיד". דבריו אלה זכו לתשואות רמות בקרב היושבים באולם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3861074,00.html

-----------------------------
S e g m a n y

מי יודע: אויל אפילו ימחאו כפיים לציפי לבני יום אחד, או מי שישמע: אהוד ברק.

.

באמת שאני בעד חופש הביטוי אבל דעתי האישית שזה ממש מגעיל שמוחאים כפיים על גינוי בבנייה בעיר הבירה , פשוט מזעזע אותי, מעניין אותי מי ישר מפרסם על הבנייה , האם התקשורת שלנו מזדרזת לחמם את האווירה? למה על כל פיפס כזה כל העולם יודע והאיראנים ממשיכים בשלהם ושום דבר פשוט דבר אני כבר לא מצליח למצוא הגיון.

הוא לא אמר כלום על הבניה בשייח' מוניס?

אנחנו עדיין איפושהו באמצע "תכנית השלבים". אני מבטיח לך, בלי שמץ ציניות, שגם היום הזה יגיע. אני ממש "שמח" שהדירה שלי בטאבו שיש לו קושאן של המאה ה-19 מאחוריו...

.

הפגר ערפאת אף פעם לא הסתיר את הכוונה של להשיג את הכל, אם אני זוכר נכון הוא קרא לזה שיטת הסלאמי. כל פעם חותכים חתיכה קטנה, עד שבסוף הנקניק נגמר (ואני בטוח שלא צריך להסביר את המשל והנמשל במקרה הזה). זהרק אנחנו, או יותר נכון חלק מאיתנו, שלא מוכנים להקשיב.

(אני יכול להעיד אישית): העניין הוא שיש דחפים חזקים יותר מאשר ההגיון במקרה זה, ומה עוד שנסיון 15 השנה האחרונות הוכיח בבירור שלערבים אין אפילו שליטה על מה שדרוש כדי לקיים הסכמים, שלא לדבר על רצון. גם אם מניחים שיש בצד השני "רצון טוב" להגיע לשלום "אמת" במונחים אוניברסליים, הרי שדי ברור שהקפריזיות שם חזקה הרבה יותר מאשר כל דחף אחר. הרצון למצוא הגיון במקום שבו יש רק כאוס, לא ממש מובן לי.

.

איזה דחף יותר חזק מהדחף לחיות?

תאורטי בלבד. תקף בעיקר כשקוראים על משהו שקורה למישהו אחר, או צופים בסרט. ישנם המוני אנשים שבאופן שיטתי הולכים נגד "הדחף לחיות". לא תמיד סכנת המוות היא ברורה ומיידית כמו חרב על הצוואר... כל עוד הערבים ניסו להרוג אותנו באמצעים של "חרב על הצוואר" דווקא ישראל עמדה נגדם לא רע. הבעיה היא הרגע בו הם הבינו שיותר כדי לעשות את זה לאט ובהתמדה. נגד "סכנת חיים" כזאת הדחף האינסטינקיטי לחיות ממש לא עוזר. אתה יכול לראות את זה טוב על הנצרות המזרחית: גם היא לא מסוגלת להתמודד מול ההכחדה שלה מידי המוסלמים, אבל עדיין מוצאת זמן לעמוד על הרגליים האחוריות ולנבוח בכל מקרה שבו יש עניין עם יהודים. תסתובב פעם בירושלים ותעמוד ליד מורי דרך נוצריים (ערבים) ממזרח העיר שמדריכים תיירים מערביים. תקשיב מה הם אומרים, מה הטרמינולוגיה שלהם ובעיקר מה הם לא אומרים. הנחמה היחידה שתמצא היא ההכרה שלא רק היהודים מכרסמים לעצמם את הרגליים, בזמן שברור שתיכף רק ריצה טובה תחלץ אותך.

.

הוא משיג בדיוק את ההיפך ממה שמנסים המנפנפים בו להשיג.

שנועד לחשוף את צביעות דורשי הנסיגות. כולנו יודעים מי מממן את עמותת "זוכרות" ומוציא את השיח הזה אל מחוץ למערכת הפוליטית הישראלית כדי לייצר לחץ פוליטי בינלאומי. (רמז : יש לה קרן גדולה על הראש) וכולנו יודעים ש"שחרור" שייח מוניס ושייח ג'ראח וכל פיסטין זה בדיוק מה שהם מנסים להשיג.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אכן, בימין יש הרבה טמטום, אבל השמאל הישראלי כל כולו איוולת אחת גדולה.

"מוטיב שייח' מוניס" נועד לחשוף את הצביעות של השמאל ולעצבן טיפוסים כמוך. נדמה לי שהוא משיג את שתי המטרות היטב.

קשה להחליט עם התגובה שלך או התגובה של פסטן מעל היא הנמוכה יותר. בכל מקרה שניהן מדשדשות במי ים המלח...

גם ים המלח נמצא הרבה מעל הגיהנום ואש התופת שקיבלנו כאן מהמחבלים שהביא לפה באדיבותו הרבה השמאל.

עפ"י שיטת "כאן אני גר, ושם ה-ם (המתנחלים הרעים) גרים".

אני לא שמעתי על תומך ישראל אחד שהפך לעויין בגלל שגילה, שומו-שמיים, שרמת אביב נבנתה, בניגוד
לכל התנחלות, על חורבות כפר ערבי, ואני אשמח מאוד אם תמצא לי אחד כזה...

הסיבה היחידה שהשמאל מזדעק נגד ההשוואה הזו היא בגלל שהיא חושפת את המציאות העצובה של
אנשים שהגבול שלהם לויתורים נגזר אך ורק מנוחותם האישית, ולא משום סיבה לאומית, אידיאולוגית,
או אפילו בטחונית.


הזכות שלנו על י-ם גדולה בהרבה מזכותנו על שיח' מוניס, סידנא עלי, מג'דל, איסדוד, חיפא, יאפא, ביר א-סבע,
טנטורה, ושאר "ה400" (ואגב, גם עליהם זכותנו גדולה לאין שיעור מזכותם של המצרים/חוראנים/תורכמנים שהגיעו לשם ב200 השנים האחרונות...).

"ההסברה" וה"אהדה" לישראל אינה מעלה ואינה מורידה בעניין הזה. הוא הרבה יותר חמור מזה. מדובר במהות - וזה המו"מ.

מאז שהחל הקונפליקט עם הערבים, מתנהל בעצם, תודעתית וגם מעשית המו"מ ביננו לבינם: גם כאשר אין נפגשים ליד שולחנות מכוסי בורקס. כלל בסיסי ויסודי בניהול מו"מ הוא שאין מחזירים לשולחן נושא שאינו נמצא כבר במחלוקת. מכיוון שגבולות 1949 אינם נמצאים במחלוקת (וכן, אני יודע מה הן עמדות החמס) אז רק אידיוט מעלה אותם אפילו כבסיס לאנאלוגיה. אין לי ויכוח אתך על זכותנו על ירושלים ועל שיל מוניס. אני מוכן אפילו להסכים ל"דרוןג" המשונה שהמצאת. אבל במו"מ חשוב הרבה יותר להיות חכם מאשר צודק.

עם כל הכבוד למו"מ, הקביעה שהעמדה הפלסטינית במו"מ מתבססת על כך שיהודים מהימין
מזכירים ליהודים מהשמאל שא"י לא מתחילה ונגמרת בגבולות רודוס, היא בדיחה. הפלסטינים לא צריכים
את בגי ג'ו שיספר להם שעליהם לנצל את אזכור שיח' מוניס, כדי לדעת שעבורם גם שיח' מוניס זה פלסטין.
מעבר לכך שזה זלזול אופייני בפלסטינים, זו התעלמות (אופיינית לא פחות) מהמציאות הלא-נוחה, שהתביעות
הפלסטינית לא מתחילות ולא נגמרות בקווים שביג ג'ו וחבריו מגדירים לפלסטינים כ"תחום המו"מ"...

מי שסיפר לך שתביעות הפלסטינים נגמרות ברודוס, שתה יותר מדי. לך תסתכל על מפות בתיה"ס, ועל
ספרי הלימוד שם. זכות השיבה היא מ-מ-ש לא מחוץ למו"מ, וזכות השיבה היא לא לבית אל. זה שתעצום
עיניים ותחשוב שאם תגרש מספיק יהודים, אז הם ישכחו משיח' מוניס, לא ממש יוכיח שדווקא זה שמזכיר
לך מהי המציאות, הוא האדיוט...

העובדה שאתה רוצה לשלול מהימין את הזכות להזכיר לך שהבית שלך הוא הרבה פחות "שלנו" מאשר
בית אל או שילה, לא באמת מענייינת את הפלסטינים, מעבר לתעמולה גרידא.

אם אתה נורא מחפש אנשים שטענותיהם מחזקים את הקייס הפלסטיני, אתה צריך להביט באלה שמתפרעים
מדי שבוע ליד בתי היהודים בשכונת שמעון הצדיק, וקוראים לשפוט את מפקד תחנת שלם בביה"מ בהאג,
בגלל שהוא מעז לאכוף את החוק...

אתה מבין, מי שטענותיו מחזקות את הצד השני במו"מ, הוא בדר"כ מי שתומך בצד השני במו"מ. לי
לא מפריע להגיד ששיח' מוניס הייתה כפר ערבי כי ברור לי שבכל מקרה היא מחוץ למו"מ. מי שמבחינתו
יש בעייה עם עצם ישיבתנו כאן, אכן עלול להיחרד מאזכור העובדה הזו...

אתה חייב להבין שאין הבדל בין 48 ל67 , זה שהשמאל עשה ב48 מה שהוא עשה ויש הסכמה כללית לא אומר שאם יהודה ושומרון הם כיבוש ושם גרים אנשים רעים לא אומר שכל המקומות שאורי ציין הם לא התנחלויות, אמנם התנחלויות גדלו לערים אבל גם הם היו מיעוט בין הרבה ערבים שהיו יושבים במחנות פליטים, תמיד ששואלים על 48 יש שתיקה מצד השמאל, שם הגירוש היה הגיוני כי היינו חייבים מדינה... , אם השמאל של היום היה קיים אז לא הייתה לנו מדינה.

אולי יש שם כמה שצריכים לקחת עוד קורסים באנגלית..???

כל העולם כולו מכבי חיפה!