"יום הזעם" נפתח בהתפרעות, ערבים עוכבו בצפון

בכמה מקומות בירושלים יידו ערבים אבנים לעבר כוחות מג"ב. שני שוטרים נפצעו קל. בצפון עיכבה המשטרה נוסעי אוטובוס מוסלמים, שהיו בדרכם לירושלים. מחסום הוקם בכביש 6. במשטרה אמרו כי הוא עוכב בשל התרעות מפני מהומות

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3863281,00.html


שידור חיי באתר ערוץ 2
http://www.mako.co.il/news-military...&pId=2082585621

looopy

חברי כנסת ישרים

-----------------------------
S e g m a n y

מה יש בם בערבים שמביא לכל כך הרבה זעם - לכאורה ללא שום קשר ממשי לסביבה בה הם חיים.

בהחלט ייתכן שהתזונה המבוססת הרבה עם קטניות היא גורם ראשי (יש להם גאזים, וזה גורם להם להתפרצויות זעם לא נשלטות, כמו אצת תינוקות בני חודשיים, רק באופן הרבה פחות חמוד...), אבל אני חושב ברצינות שלמען עתיד האנושות כדאי לערוך בירור רציני כזה. לא ייתכן שכספים אין קץ מושקעים ב"סביבה ירוקה" בעוד שלא מושקעים כספים במחקר רציני של הסוגיה הזאת, לכל היותר מושקעים בפיתוח "תרופות" לזעם הערבי (שערים אלקטרוניים, כלבי הרחת חומרי נפץ, מערכות מעקב תקשורת המבודדות ביטויים כמו "ג'יהאד", טומהוקים, שמומהוקים וכל מיני משככחי כאבים שלא מטפלים בבעיה עצמה).

.

לא נעים להיות בן לתרבות נחותה ונחשלת.
http://www.google.com/search?q=the+roots+of+muslim+rage

במקום אחד ראיתי מרחוק יחסית צמיג בוער, בריכוזים הערביים נראתה נוכחות צבאית מסיבית, זה הכל. השטח לא בוער.

מה יהיה? מנעד הרגשות שבני דודינו מפגינים חייב להתרחב!
אני מציע:
יום העלבון - יקדים יום זעם ביומיים שלושה, יכלול טרקית דלתות הפגנתית.
יום הציניות המרירה - יצויין ע"י התייחסות מתאימה במחסומים (חייל:"אתה רוצה לעבור?" בן-דוד:"לא, באתי בשביל המישוש").
יום הכעס העצור - יצויין בשתיקות רועמות

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

"יום הזעם העצור" (במגזר), אגב..., זה למיטב ידיעתי כל יום שהוא לא "יום זעם"... זה מחזור כזה, רק פרקי הזמן בין שחרור מעצור לשחרור מעצור, משתנים.

.

"באתי בשביל המישוש"

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000