Human Task Switches Considered Harmful @ joelonsoftware.com

אגב שמתי לב שזה נכון לגבי כל עניין בחיים, לדוגמא השראה מניקיונות פסח:
במקום: להוריד בגדים מתא אחד של הארון, לנקות את התא האחד עם סמרטוט רטוב, לנקות את התא האחד עם סמרטוט יבש, ולהחזיר את הבגדים לתא - וחוזר חלילה.
כדאי: להוריד את כל הבגדים מכל התאים, לנקות את כל התאים עם סמרטוט רטוב, לנקות את כל התאים עם סמרטוט יבש, ולהחזיר את כל הבגדים לכל התאים.

הגיוני =]

רק בדוגמה המופרכת שלו אפשר להסכים עם שתי הטענות שלו. במציאות עבודה במקביל
מאיצה את קצב העבודה. לדוגמה - כשהפלט ביחידות קטנות של תהליך אחד הוא הקלט
ביחידות קטנות של תהליך אחר. ללא עבודה במקביל, רק לאחר שהתליך הראשון היה
מסתיים כולו, היינו מתחילים לקבל תוצאות סופיות (מהתהליך השני). עבודה במקביל מאפשרת
לנו להתחיל לקבל תוצאות סופיות מיידית. על זה צריך להוסיף את זה שהמציאות דומה יותר
למערכת מרובת מעבדים, ושם אין עלות ל-task switch: עדיף לתת לשני מתכנתים לעשות
שתי משימות נפרדות, מלתת לשניהם לעבוד תחילה על המשימה הראשונה יחד ולאחר
שיסיימו לעבוד על השנייה יחד. ועל זה צריך להוסיף שלפעמים העבודה הסדרתית פשוט אינה
אפשרית. בדוגמת שני התהליכים שהבאתי למעלה, אם הקלט קטן, הפלט הזמני (של התהליך
הראשון) גדול מאוד, והפלט של התהליך השני שוב קטן זה מאוד יקר להחזיק את כל הפלט
הזמני במקביל. זה דומה לדוגמה שלך של ניקיונות לפסח - ואם אין לי מקום זמני לכל הדברים
שנמצאים בארון? זה המצב במציאות. הדברים בארון כי שם מקומם, ואין לי מקום מיותר. זו
הסיבה שיותר הגיוני לנקות אזור-אזור.

ואגב, התיק בביטוי "לזרוק על מישהו תיק" צריך להיות מתורגם כ-case ולא כ-file. עוד כישלון
אחד לרשימת הכישלונות הבלתי-נגמרת של JOS...

הכתבה כלל לא מדברת על חילוק עבודות נפרדות בין אנשים נפרדים.

זה בסדר, כי גם אני לא.

Maker's Schedule, Manager's Schedule

http://www.paulgraham.com/makersschedule.html


פסטן, אתה מדבר שטויות, בכמויות מסחריות וביהירות אין סופית

ראה זאת כאזהרה.

אמת דיברתי. וכל מי שמבין משהו בניהול צוותי תוכנה יכול לראות זאת בעצמו.

ופסטן אתה מוזמן לדווח גם על זה.

לא שאלתי אם דיברת אמת או לא. עצם ההתייחסות לגולש באופן מזלזל ומתנשא אינה מקובלת. אתה לא מסכים עם משהו? אתה מוזמן לסתור אותו בצורה עניינית או פשוט להתעלם...

עקרון ותיק ומוכר - ועדיין ראוי לתזכורת. תודה. קשה להבין את התגובה העויינת לעיל.

כשמדובר בריבוי עיבודים ומעבדים אפשר להכניס את כל הנתונים למשוואה בעלת סיבוך סביר ולדעת אם כדאי ללכת על מקביליות ובאיזה מידה (כמה threads או processes או servers). לא חוכמה גדולה.

כשמדובר בבני אדם וביחידות זמן של שבועות במקום מילי-שניות הסיפור מסתבך. פרט לעלות המוכחת של context switch ישנו מוטיב של איבוד ריכוז, איבוד עניין, זמן שאין לו תחליף (עובד עוזב, מתחיל בשמירת הריון, מתקדם בתפקיד), ועוד ועוד. התיאומים וליתר דיוק חוסר התיאומים כשבעל תפקיד או צוות שלם לא מסוגלים להגיב במהירות לשאר המשתתפים בפרוייקט שהופרע על ידי context switch גורמים לעצבים ואיתם כעס וטעויות. וכן הלאה צרות צרורות.

איך מודדים את המחיר? קשה. בדרך של התבוננות באירועים קודמים (אבל לך תדע מה היה קורה באותם אירועים אלמלא הפרעות שכאלה), שיחות עם המשתתפים (פסיכולוגיה, מותר האדם מהמעבד), אינטואיציה ונסיון (שלך, ולא פחות של אחרים, אנשי מעשה ואנשי תיאוריה).