במאמר נדיר מסוגו בימים אלה פורס המזרחן האמריקאי ד"ר דניאל פייפס בנשונל פוסט את תמצית משנתו באשר לדרך בה ניתן לחתום את הסכסוך הישראלי פלשתיני. את תפיסת עולמו בסוגיה זו ניתן לסכם גם במילה אחת – לנצח. משום מה נראה שקברניטי המדינה שכחו שגם האופציה הפשוטה הזו קיימת

ציטוט:

לטעמו של ד"ר פייפס גם במאבק הישראלי פלשתיני המציאות דומה "העימות הערבי-ישראלי יגיע לסיומו רק כאשר צד אחד יתייאש". הוא קובע כי המלחמות החוזרות ונשנות של הערבים נגד ישראל התאפיינו במטרה זהה והיא חיסולה של ישראל וסופן של המלחמות הללו יקרה כאשר יתרחש מהשניים או שישראל תחוסל או שהערבים ישלימו את קיומה. "כל צופה מן הצד חייב לבחור באחד משני פתרונות אלה. אדם מתורבת ירצה שישראל תנצח כי מטרתה היא הגנתית, לגונן על מדינה קיימת ומשגשגת. מטרת ההשמדה של אויביה אינה אלה ברבריות טהורה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/204036

יש לי הרגשה שמנהיגינו ביבי נתניהו הפנים זאת כבר מזמן...

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

כמו בחורה יפה, אבל סתומה, הערבים לא יוכלו להרשות לעצמם לוותר על תשומת הלב והסיוע שהתרגלו לקבל, ולכן התמכרו לו. אין להם את היכולת לקיים אבולוציה של התאמת עצמם למציאות, וכל המערכת הפוליטית הפנים ערבית תלוייה בקיום ה"סיכסוך" הזה - בעבר היה נהוג לחשוב כי "הערבים צריכים את הסכסוך כדי להשקיט את הבעיות האחרות הבוערות שלהם"- זה עדיין נכון, אבל גם את תמצא הדרך לעקוף מכשול רציני זה, עדיין תמיד נשאר עם העובדה הפשוטה שילד שפונק עד כדי גועל נפש, לא יוכל לעמוד מחר בבוקר על הרגליים, אפילו אם נעשה את הבלתי מתקבל על הדעת ו"נזרוק אותו לחיות לבדו". אחוז דיבוק הוא יאחז ברגלינו ויגרור אותנו בכוח לעין הציבור, מכריח אותנו לבחור בין עוד התבזות לעין ההמון, או עוד "סיבוב" של חזרה הביתה לפינוק ומשחקי שליטה.

מי שיקים מדינה ערבית "בקווי 67" + ערימה של צ'ופארים טריטוריאליים, כספיים ושופוניסטיים, יגלה שיומיים וחצי אחרי זה יתדפק העולם על דלתו, והילד הערבי לרגליו, עם סיבוב חדש של דרישות: הבדואים בנגב, הערבים בגליל, הצ'רקסים ברמה,פליטי 1936, 48, 50-52 (יש גם כאלה!), 67, 73 ו 82 (כולם יחד או כל אחד לחוד), פגועי נפש מימי המשטר הצבאי, פגועות כבוד ממהומות יום האדמה, נעלבי אוניברסיטה, מושפלי מחסומים או סתם כאלה שהרגישו נעלבים מזה שהמלונות באילת דוחים בנימוס ודיסקרטיות הזמנות של יהודים למועד עיד אל אדח'ה... הספר פתוח והעפרון רושם, והשאלה היחידה הרלוונטית היא "מה תהיה הדרישה הבאה". "האם תהיה עוד דרישה, ולכן עוד "סיבוב" זו אפילו לא שאלה.

"סוגיו תהליבה", "שלום של אמיצים", "ערבויות בינלאומיות"... אלה מונחים ששייכים לסכסוכים בין צדדים בעלי מנטליות קרובה. עצם הנסיון "למצוא פתרון אקדמי" לסכסוך מרחיק אותנו מפיתרון.

.

הוא שכח פיתרון אחר, השמדת כל הסמלים הדתיים וכל מנהיג שלא נכנע. אני רומז כאן לגבי הר הבית בדגש על המסגד עליו ושאר המסגדים בארץ וכל מנהיגי הערבים בתוך הארץ, הגדה ועזה.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

לדעתך צריך להשמיד את הר הבית?

כמעט השמידו אותו כבר, אחרי שכבשו אותו, אך משה דיין עצר את זה לרוע מזלינו ודגל ישראל היה על הר הבית כמה שעות אחרי הכיבוש שלו עד משה דיין התערב גם בעניין הזה.

לשאלה שלך כן, אם הערבים בעזה ובגדה ימשיכו בטרור אין מנוס מהשמדה של אתרי הדת שלהם ותפיסת כל המנהיגים שיתנגדו. זה עבד מצויין אצל הרומאים ואין שום סיבה, שזה לא יעבוד הפעם כנגד הערבים.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

האמת, אני חושב על זה כבר שנים - לא אנחנו צריכים להשמיד את הר הבית, האיראנים יכולים לעשות זאת טוב מאוד, אם אחד הטילים שלהם (אולי) יפול יום אחד בארץ, ואולי "יפספס" קצת את המטרה שלו...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

Ceterum censeo Carthaginem esse delendam

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

זה הגיון שפשוט לראות אותו אם מתסכלים בצורה אמיתית וחוקרת על המצב ופשוט הגעתי למסקנה שכנראה יש גופים\אנשים\מדינות שפשוט מרווחים מהסכסוך הזה . .. מתי כבר ההגיון יתפוס את השלטון אי אפשר לדעת

עוד אחד שלא קיבל את מנת תרכיז המציאות היומית שלו.

למעט שימוש בנשק גרעיני אין לישראל את היכולת להנחיל לערבים תבוסה צבאית נוראה כל כך שהם יסתלקו מתביעתם לאדמה שבין הירדן והים למשך תקופת זמן משמעותית. למעשה, דווקא התבוסה הנחרצת ביותר שהינחלנו להם - מלחמת ששת הימים - הקנתה לנו את תקופת השקט הקצרה ביותר.

(הרס הר הבית לא יתרום מאומה לבטחון ישראל אבל כן ייצר עוד שינאה ותאוות (ונימוק ל) נקמה)

בנוגע לאילו שמפנטזים על "מחיקת" דמשק וטהרן בנשק גרעיני, אפילו אם נתעלם מכך שספק אם ניתן יהיה להמשיך ולקיים מדינה עצמאית לאחר טבח כזה, לא רק שזה לא יחסל את כול (או אפילו רוב) המוסלמים או הערבים בעולם, זה אפילו לא יחסל את כל הסורים או האירנים או המיצרים (כי מי שמתכנן טבח כזה חייב לזכור שיהיה חייב לטפל בכל השכנים שלנו בכמה מעגלים, הסכמי שלום או לא הסכמי שלום). אפילו בתוצאות ה"טובות" ביותר עבורינו מעשה כזה יקנה לנו לכל היותר כמה עשורים (לא רבים) של שקט יחסי במחיר שנאה תהומית שתהיה גרועה עוד יותר מהשנאה הנוכחית, תכלול מעגלים הרבה יותר רחבים (כולל לא מוסלמים) ולא תבוא על סיפוקה עד שתגיע נקמה שתהיה אכזרית הרבה יותר מסתם חיסול הריבונות היהודית.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

עם הפצצות שטיח וירי ללא הבחנה לדעתי אפשר להרוג לא מעט ערבים, אבל ברור שכל מי שבוחר לקרקע יודע שזה לא יקרה.

ניצחון צבאי איננו מספיק אם לא בעקבותיו בא ניצחון מדיני.
בנצחונות הצבאיים אנחנו מעולים ובמדינים אנחנו הולכים ומתדרדרים - מענין שתמיד הפרטנר הוא אותו פרטנר והעולם הוא אותו עולם.

אני תקווה שהפעם ולא תהינה הרבה הזדמנויות נוספות, שננצח בפעילות המדינית ולא נזדקק לניצחון נוסף וודאי (אך כואב מאוד) בזירה הצבאית.

הים או אותו ים והערבים הם אותם ערבים.

נכון. אנחנו נשארנו פראיירים(מנהלים משא ומתן עם האויב הערבי ומציעים לו הצעות מפליגות בתמורה לכלום).