הערת המערכת: אשכול זה התחיל מאשכול אחר, התגובות הועברו לכאן.

לדעתי, האנשים שמסרבים פינוי מהבקום מחפשים להוכיח בעיקר לעצמם שהם עשו כל מה שהם יכולים למען התפקיד שהם חולמים עליו...אני לא מצדיק את התופעה אבל לפעמים מסיבות כאלה ואחרות אתה נופל בין הכיסאות (וגם לצבא קורות פאשלות לפעמים)...לאותם אנשים זאת כבר הדרך היחידה לדעתי להפוך ממספר במחשב לאדם וככה לגרום שיעיינו בתיק שלך קצת יותר לעומק...(מרב התגובות שקראתי פה על טופס55 אני מבין שהסיכוי שיאשרו לך אותו זה כמו הסיכוי שתזכה בלוטו)..

היו פה מספר אשכולים שבהם אנשים כתבו שאחרי שבוע/שבועיים הם קיבלו מה שהם רצו ולא נראה לי שזה בגלל שהצבא החליט להיות כ"כ נחמד פתאום אלא בגלל שאולי הוא הבין ששיבוץ כזה ואחר לא היה בדיוק מתאים והוא יכול להתפשר על שינוי השיבוץ.

ואני יודע שלצבא יש תפקידים למלא וזאת לא תוכנית כבקשתך אבל אדם שחושב שנעשה לו עוול בשיבוץ וכבר מאוחר מדי לעשות תהליכים לפני הגיוס, סירוב פינוי זאת הדרך העיקרית לשנות משהו (לרב לרעה אבל יש מקרים שגם לטובה)...

אני אישית מאמין שאם בצבא היו מתחייסים יותר לטופס 55 ולא לקיים טופס כזה רק בשביל הפרוטוקול אז מספר המסרבים היה קטן פי 2.

ולפתוח האשכול, במצב שלך נראה שהצבא גם לא מתכוון להתפשר לכן תדע שעשית ככל יכולתך, תתגייס לאן ששלחו אותך, תשרת כמיטב יכולתך ולא תצטער על כך.

(נא לא לקטול אותי, הדגשתי שזאת רק דעתי ואתם לא חייבים להסכים איתה )

עריכה: השורות האלה נכתבו כתגובה ל DOTAN18 ולא נפתחו כנושא בפני עצמו על-ידי.

לפי התגובה שלך אתה מלש"ב.
למה אני אומר?

ציטוט:

אני אישית מאמין שאם בצבא היו מתחייסים יותר לטופס 55 ולא לקיים טופס כזה רק בשביל הפרוטוקול אז מספר המסרבים היה קטן פי 2.

זה מה שאתה לא מבין.
המשפט שלך צריך להיות
"אם חיילים היו מפסיקים להתבכיין ולהגיש טופס 55 סתם, אז מספר המסרבים היה קטן פי 2"

אתה צודק אני מלש"ב...ככה שהיכרות היחידה שלי עם הצבא מפנים זה רק דרך אנשים שכתבו פה בפורום...
ומאד יכול להיות שאתה צודק בקשר לגשת הטופס על כל פיפס (שוב אני לא מכיר את התופעה עדיין אלא רק מהפורום)

התופעה היא מאוד מעניינת.
אמנם נגלוש מנושא האשכול לרגע, אבל אנתח לך בגדול את סוגי המלש"בים.

כאלו שניסו מיונים לפני הצבא ונדחו:
אוקיי, שבועיים-חודש לפני הגיוס מחליטים שהם רוצים להיות לוחמים, למה? כי פתאום הבינו שהפרופיל הנמוך שלהם שהיה מאוד מתאים למיונים למודיעים, נניח, יוביל אותם לתפקיד לא משהו (כמובן, לדעתם)
ואז רבים, מתווכחים ועוד.

הסוג השני הוא הפוך, כאלו שעפו מכל מיני מיונים ועכשיו לא רוצים שריון (פיכסה) אלא רק גבעתי!

כל אחד מהשניים הללו מתגייס בסופו של דבר.
מגלה שלשמור פעם בשבוע (אם אתה ביחידה עורפית) זה פיכסה גם כן, אז הם בסרט שלעבור לטירונות גולני ישפר להם את החיים, אז הם מגישים טופס 55.

מסכים איתך, אבל זה טיבעי שאדם שהודח ממשהו יחפש לעצמו אלטרנטיבה חדשה.
כל הקטע זה לנסות לשנות משהו לפני הגיוס (לדוגמה בקשת דח"ש אם אין זמן על מנת להשתלב במחזור הבא)

זהו, שלא.
הצבא צריך אנשים. נקודה.
זה שמלש"ב רוצה לנסות דברים, יופי לו.
המציאות היא אחרת. צריכים אנשים, בכל תפקיד.
קיבלת הזדמנות, לא נמצאת מתאים, תתקדם. החיים ממשיכים.
כל המנטליות של "עוד הזדמנות", "עוד מיונים" וטפסי 55 היא גישה בכיינית, אגואיסטית שלא תוביל את הבן אדם לשום מקום, בטח שלא תתרום כלום להתבגרות שלו.

אוקיי אז לטענתך כל אחד מגיעה לו הזדמנות אחת?
כלומר, אם הלכת סתם דוגמה למודיעין שמאד מעטים מתקבלים לשם, ולא התקבלת אז אתה נופל לתחתית ההירכיה של התפקידים (כאלה שמסייגים אליהם אנשים שלא הגיעו למיונים כלל)?
יכול להיות שזה מה שקורה אבל זה לא בהכרח הופך את זה לנכון.
מה שזה יגרום בסופו של דבר הוא שאנשים טובים יעדיפו ללכת על בטוח מאשר להתקבל למסלולים "נחשבים". וזה יכול לגרום לירידה באיכות האנשים באותם מסלולים "יוקרתיים".

יש כאלו שגם הזדמנות אחת לא מקבלים.

ציטוט:

לא התקבלת אז אתה נופל לתחתית ההירכיה של התפקידים

זו הטעות שלך ושאר המלש"בים.
המחשבה כאילו תפקיד שיש לו מיונים הוא העלית שבעלית ושאר התפקידים הם גרועים.

המציאות היא שלאנשים אין מושג.
גם במהלך המיונים אין להם מושג.
בסופו של דבר, לאחר השיבוץ הם ידעו אם התפקיד טוב להם או לא.
העובדה שעברת מיונים לא מבטיחה שהתפקיד יהיה טוב בשבילך, וזה מה שרוב האנשים מפספסים.

המציאות היא שתמיד אדם יחשוב שהוא מתאים לתפקיד, גם אם הוא לא.
כמו שכתבתי קודם, יש מיונים שלוקחים המון זמן. כשאדם בוחר לנסות להתמיין לתפקיד מסויים, הוא חייב לקחת בחשבון שהוא לא יתקבל, מה שרוב האנשים, כמובן, לא עושים.

לא תהיה שום ירידה כיוון שיש עודף מועמדים ביחס של אחד לעשר לפחות (אם לא אחד למאה) וגם ככה רוב המועמדים לא מתאימים.

פה אני מסכים איתך לגמרי..ואת השורות האלה צריך למסגר ולתלות בכל כיתה שבה יש מלש"בים...
כי היום כשיש הסברה על צה"ל בבית הספר, לא מסבירים את החשיבה הזאת, אלא רק מציגים תפקידים ולכן אנשים (וגם אני הייתי ככה) לא מבינים מדוע לא קיבלו זימון למרות שהם בטוחים שמגיע להם והם מתאימים.

וZED (מצטער לא יודע מה שמך), אני מהחיים האזרחיים מכיר שככל שתפקיד חשוב יותר ובעל אחריות ככה המיונים והדרישות גבוהות יותר...
כמו שמנהל צריך לעמוד בדרישות הגבוהות ביותר ועובד ניקיון צריך לעמוד במינימום שבמינימום...
תקן אותי אם אני טועה.

נכון, אתה צודק. יש תפקידים שיש להם דרישות גבוהות יותר ויש פחות.
מצד שני זה לא אומר שום דבר על רמת העניין שלך תהיה בתפקיד או רמת ההנאה שלך ממנו. זה אפילו יכול לעמוד ביחס הפוך למידת ההשקעה שלך להכנס אליו.
נקודה שניה היא שהצבא צריך אנשים בעלי נתונים גם במקומות "נחותים" לכאורה. מ"מ תובלה צריך להתעסק עם כוח אדם קשה ולעמוד בפני דרישות לא פשוטות מהתפקיד שלו. התפקיד שלו במובנים רבים יותר קשה מאשר להיות מפקד מחלקה בפלס"ר, שכוח האדם בו הוא מתנדב והרבה יותר קל לפיקוד.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dima_ga אני מהחיים האזרחיים מכיר שככל שתפקיד חשוב יותר ובעל אחריות ככה המיונים והדרישות גבוהות יותר...

לא בהכרח נכון.

אין יחס ישיר בין הדרישות והמיונים לבין חשיבות התפקיד. לצורך העניין ניקח לדוגמא את התפקידים מאזין ומתרגם בשפות זרות. יש שתי דרכים להגיע אל התפקידים האלה: 1. מיונים ארוכים למסלול אופק במודיעין + לימודים אינטנסיביים של חצי שנה בטר"צ. 2. ידיעת ערבית/פרסית כשפת אם.

מי שמגיע בדרך הראשונה נחשב לאיכותי. לעומת זאת השני לא בהכרח כזה. למעשה, רוב החיילים שמגיעים לתפקידים הנ"ל בדרך השניה נחשבים ל"נחותים".

והינה לך הוכחה חיה לתפקיד שמגיעים אליו גם איכותיים וגם "נחותים". זה לא שהחשיבות של התפקיד משתנה בכל פעם שהאיכות של החייל המבצע משתנה.

אני חייב להסכים עם מה שאמרו כאן. מלש"בים לא מסוגלים לראות דברים בצורה נכונה. אני יכול להישבע שלפני הגיוס שלי חשבתי בדיוק כמוך. אני בקושי שלושה חודשים בצבא והדעה שלי כבר התהפכה מקצה לקצה בנושא הזה. אני באמת חושב שנהג רכב קל זה תפקיד לא פחות חשוב ממאזין/מתרגם במודיעין (אני יודע שזה נשמע שקר גס... תתייחס לזה איך שבא לך). נכון שהמסלול של אופק הוא יותר ממצא עבור החייל, אבל התפקיד עצמו לא בהכרח יותר חשוב לדעתי.

לנושא הזה יש שני צדדים, ולי יש שתי דעות על כך:

1. מחד, אני חושב שאם חלומו של אדם מסוים הוא להגיע ליחידה X הוא צריך לעשות את כל מה שביכולתו כדי להגיע לשם. כן גם אם זה לנדנד לצבא כמה שצריך על מנת לקבל הזדמנויות נוספות.
לדעתי אם יש אפשרות והזדמנות נוספת להשיג משהו שמאוד רצית, תלחם על כך ואל תוותר.
במקרה הכי טוב, אפשר להגשים חלום אחרי "מלחמה" ודרך קשה ארוכה וזה דבר מדהים להשיג.
במקרה הכי גרוע, תכשל, אבל אז לפחות תדע שבאמת עשית הכל ותוכל ליהיות שלם עם עצמך.

2. מאידך, לפעמים בחיים עדיף לא להלחם ולא לנסות בכוח ועדיף לזרום. יכול ליהיות שתלחם ותתקבל לאן שרצית, ובכלל תגלה שזה לא מה שחשבת, שאתה לא מרוצה ושאתה לא מתאים לשם, ויכול ליהיות שאם תזרום לאחר הכישלון, תוכל להגיע לתפקיד אחר שתיהיה בו מאוד מרוצה והוא מתאים לך בדיוק למרות שבכלל לא חשבת עליו קודם לכן. לפעמים דברים קורים לטובה.


למרות שאני באופן אישי מאמין בשתי התפיסות האלה (כן אני אדם של ניגודים...), בהתמודדויות שלי בנושא הצבאי בחרתי בדרך הראשונה. עשיתי כל מה שיכולתי על מנת לנסות להגיע ליחידה שכל כך רציתי כל חיי. ההמשך היה שלא הצלחתי, אבל בזכות העיקשות שלי הצלחתי להגיע ליחידה מצוינת,
ואם לא הייתי מתעקש כנראה שהייתי נמצא ביחידה "פשוטה" (כמובן שאני לא מזלזל ומוריד בערכן של היחידות הרגילות).

אם סתם לא הייתי אוהב את הים לא הייתי עושה את כול זה ולא הייתי מדבר אם חצי מהבסיס... אני פשות לא מסוגל לתפקד כמו שצריך בים זה עושה לי את הדיכאון של החיים זה לא שביזות זה יותר גרוע...
סליחה אם יש לי שגיעות כתיב אני לא מי הארץ. חזרתי לשרת.