http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3921741,00.html
אל תקריבו את קציני צה"ל לשווא

נוכח סילוק מפקדים ששיקרו יש קונצנזוס, אך כשגוזרים דין שווה על עמיתיהם ששגו במהלך קרב, הצבא יוצא נפסד יוסף ארגמן פורסם: 19.07.10, 15:21

YNET

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

כדאי להביא גם את כותרת המשנה של המאמר, כמו גם שם המחבר ותאריך הפרסום, ככה יגביר הדבר את המשיכה של האשכול ואת הרלוונטיות שלו לפורום.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

ציטוט:

במקור נכתב על ידי marloweperelab89035 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3921741,00.html אל תקריבו את קציני צה"ל לשווא נוכח סילוק מפקדים ששיקרו יש קונצנזוס, אך כשגוזרים דין שווה על עמיתיהם ששגו במהלך קרב, הצבא יוצא נפסד יוסף ארגמן פורסם: 19.07.10, 15:21 YNET

תחליט, אתה מאמין במאמר או בחתימה שלך?

!Ya Gotta Believe

האם הבאת מאמר משמעה כי זוהי דעתו?

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

אני לא יודע לשים את האצבע בדיוק על המקום איפוה התהליך המעוות הזה התחיל.
אני רק יודע שמשהו רע קורה לחברה הישראלית וזה מתחיל להשליך על "שמורת הטבע" החברתית הכמעט יחידה שנשארה לנו..
אנחנו מקימים ועדת חקירה על ארועי המשט.
אנחנו מכניסים לכלא שוטר שהרג פורץ שניסה לדרוס אותו.
אנחנו מקימים ועדת חקירה על פרעות 2000 בהם נחרבו תשתיות ונרצח יהודי מאבן.
אנחנו ממגנים את עצמנו למוות וממציאים שמות מפוצצים כמו "כיפת ברזל" במקום שהאויב יידע שאם הוא יפגיז עיר אזרחית אז לא יישאר מעזה או מבינת ג'ביל אבן על אבן..
אה ושכחתי עוד מעט יהיה לנו בתוך הסל הזה שיש מחוץ לצריח בטנקים " קצין הומניטרי" על יד השמן 9105 .
אז בקרוב כל קציני צה''ל יהיו ממושמעים ויעבדו לפי ספר החוקים של האג, אבל יפסידו מלחמות כי קצת קשה להכניס אפילו לתוך הנמ''ר החדש משרד עורכי דין שלם..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

מאמר קצת הזוי - הבאת כישלון מבצעי של מפקדי עבר של צה"ל אשר כתוצאה מכך המשימה לא הושגה וחיילים רבים נהרגו כדוגמא מייצגת לעוול מול האשמות כנגד מפקד בצה"ל שכנראה שגה והשתמש בכוח מופרז כלפי אוכלוסיה אזרחית?לדוגמא קידומו של אריק שרון כשר ביטחון לראש ממשלה עוכב במשך 20 שנה בעקבות החלטות שהוא קיבל בסברה ושתילה ולא חסרים דוגמאות נוספות של מפקדי צה"ל שקידומם נעצר בשל שימוש בכוח בלתי סביר כלפי אוכלוסיה אזרחית.

ולגבי ההצהרה הפופוליסטית של "מפקדים חד פעמים" - הרשו לי לגחך, המצביעים הדגולים שהודחו צברו בארונם מספיק שלדים וכשלונם המבצעי היה הקש ששבר את גב הגמל.

באופן עקרוני אני מאמין שמי שכשל ערכית ולא מקצועית צריך ללכת. לפני הרבה שנים, לאחר מבצע שכונה "ליל הבארות", דיווח סגן (לימים רא"ל) אמנון ליפקין (לימים שחק), במהלך התחקיר שהתקיים, כי לא זיהה את בניין המשטרה שהיה אמור לרתק באש במהלך המבצע. המח"ט ורוב קציניו לא הסכימו איתו בטענה שהוא טועה, שהרי איש משוטרי המשטרה הירדנית הנ"ל לא יצא להצטרף ללוחמים. מכאן שהמשטרה הנכונה היתה מרותקת. ליפקין התעקש על טעותו. ענה לו המח"ט רפול שזה בסדר גמור כי בחטיבה יודעים ללמד לנווט אבל אמינות לא יודעים ללמד. (הסיפור מופיע בספר"מלחמת הצללים" מאת יוסף ארגמן).
יתרה מזו באשכול- "כתבה ממעריב, סוף שבוע האחרון, על תקרית הדו"צ בדרום הר חברון "
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...7%E1%F8%E5%E F
מופיעה כתבה תחת הכותרת "כשחוטבים עצים" ובה רשימת קצינים שתחת פיקודם היו גם הצלחות אין ספור וגם כישלון כזה או אחר. ביניהם מרדכי עצמו (שלפני האירוע בחברון היה מג"ד מצטיין ומח"ט מוערך ואחריו עוד הוביל את חטיבת הצנחנים הסדירה במלחמת לבנון השנייה בהצטיינות) ואלופי המשנה מיקי אדלשטיין נדב פדן נ' מהשייטת ואמיר ברעם. את כולם היינו מאבדים לו היו נזרקים מהצבא על כשל מקצועי רגעי. לעומת זאת כשמדובר בכשל ערכי אני מאמין שיש להדיח. גם בשל הדוגמה האישית וגם משום שזה לא ניתן לתיקון. דוגמאות כגון התא"לים תמיר ופארס וסא"ל ברוברג לא חסר.
הבעיה היא כאשר ישנו ויכוח על הפן הערכי בתוך הפן המבצעי מקצועי דוגמת המקרה של אל"מ מלכא ואל"מ וירוב. שניהם רצו לגבות את פקודיהם שנשלחו לאזור מסוכן, זה באש וזה במתן גיבוי מוסרי. הם משלמים מחיר וחבל

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)