17-04-2005, 13:35
|
|
|
חבר מתאריך: 13.02.05
הודעות: 94
|
|
יום יבוא (פעם ראשונה שאני מפרסם סיפור קצר... דיי עצוב)
זה היה לפני כמה חודשים.. תהנו :-]
"אייל מקסים, איך שהוא מחייך אליי כשאני בוכה ומלטף את ראשי
הקט, זה מה שגבר אחר
לא כל כך ירצה לעשות לי, אחרי הכל, אני לא יכולה להביע את
רגשותי, וכשאני מדברת אני מוציאה
רק צעקות ובוכה כמו ילדה מטורללת" חשבה אור.
"אור, עכשיו את צריכה לסדר את הצורות מפלסטיק למקומם
המתאים, זה ישפר לך את חשיבת המוח"
אמר הרופא.
"למה אני לא מצליחה לשים את הריבועים במקום, זה לא קשה! למה
אני לא מצליחה?! אני רוצה להצליח!
ולהיות כמו נערה נורמלית! אבל שום דבר לא עוזר! למה אלוהים
למה אני לא מצליחה? "חשבה בכעס אור - שוב
"טוב הסתיים האימון, הורייך באו לקחת אותך, תהי מוכנה ברגע
שהם יצפצפו בפעמון" חייך ואמר הרופא אל אור.
הפעמון צפצף ואור הייתה מוכנה לצאת למטה אל מכונית הוריה,
היא רצה אל המדרגות, פתחה את הדלת, ונכנסה למכונית.
הרופא גם כן יצא אל מכונית הוריה של אור, וסיפר להם שהיום
היא כמעט בקושי הצליחה לשים את הצורות במקומם הנכונות.
"שוב?! אני לא מאמין! אי אפשר אם הילדה הזאת! שום דבר
שבעולם לא יעזור לה, נצטרך לשים אותה בבית יתומים."
אמר אביה של אור בכעס.
לפתע הנערה - אור, צרחה בקול מעוות מאוד וחזק, והתחילה בכי
של כעס והנחה שהוריה ישימו לב אליה.
אבל זה לא קרה.
"ברוכה הבאה אור, אנחנו נטפל בך כמו שצריך, ואת לא תצטרכי
לשמוע יותר את אביך צועק או את אמך
מדברת אליך בקול צעקני" דיברה אלמונית בצבע שיער סגול
ומישקפיים עגולות.
"למה את-ם.. לא יכולים לעזור לי?! אני רוצה שתעזרו! חייבת! ..."
חשבה לעצמה אור
"אור תכנסי עכשיו למקלחת! או שלא תאכלי את ארוחת הצהריים שלך! "
אמרה אלמונית בכעס.
"א-ני מנ-סה אבל לא הולך ל-י כל כ-ך" גמגה אור בכנות נפש
"אה הא. מה את אומרת? את רוצה שהורייך יידעו על זה?!" השיבה האלמונית
(לאחר כמה זמן אור הצליחה לדבר ועכשיו היא יכולה לדבר אבל החסרון היחיד הוא עם גמגומים)
"אני לא ילדה טיפשה! ז-ה שאת חושבת כ-כה זה לא אומר שא-ני מפגרת לחלו-טין! " צעקה אור כאילו אוטובוס בלם.
"זהו אור! עכשיו לא יהיה לך ארוחת צהריים! תלמדי איך להתנהג! " שוב- השיבה האלמונית בזעם
צרחה פלטה אור מגרונה החלול והארוך, כאילו קומקום מים רוטח נפלט מהמטבח.
_____________________________________
Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.
|