זה לא משנה לי אם זה הארץ או איזה עיתון בריאות שרק עושה אותי חולה או שזה בכלל ספר משעמם שעירית קוראת(אני לא מבין איך אני אוהב אותה,היא קוראת רק חרא), העיקר לקרוא, אני לא יכול לחרבן בלי לקרוא, היום נפלתי על הודעות האבל, האמת?, נחמד,משה בן יצחק-לוחם אצ"ל, כולנו נעלה לאזכרה ה26 למותו, מצטער אבל אני לא יכול לבוא,אם הוא היה מת ביום אחר.., שמחה איבגי,בכאב וייסורים, אולי טוב שהיא מתה, דנה לוין, כל-כך צעירה, בת 24 מקריית חיים,בגיל שלי, דנה לוין?,רגע רגע רגע, דנה לוין? מקריית חיים?,היא הייתה הזיון הראשון שלי,לא יודע אם האהבה הראשונה,אבל בלי ספק הזיון הראשון,תאונת דרכים?,לעזאזל,היא אף פעם לא ידעה לנהוג, אני זוכר איך כמעט נכנסנו בעץ ליד התיכון או איך עברנו באדום כמעט תמיד כי היא הייתה בטוחה שהיא"תופסת את הרמזור" או שהיא כמעט דרסה את אחותה הקטנה ברוורס בייתי, אניט לא מאמין שהיא מתה, היא הייתה יפה כזאת, עיניים חומות גדולות שפתיים לא דקות מדי לא עבות מדי, אמנם היה לה אף קצת נישרי אבל היה לה אחלה גוף, אני לא מאמין שהיא מתה, חלק מההיסטוריה שלי מת, נפרדנו יומיים אחרי שהזדיינו, פתאום הבנות התחילו לגלות בי עניין ואני לא סנוב אז התענינתי, הייתי שמוק, רק שלא תפגע בי מלמעלה,"סליחה דנה, סליחה",איך דורון לא סיפר לי?,טוב האמת לא דיברתי איתו, החבר הכי טוב שלי, בשנתיים האחרונות יותר מעשר דקות, גם אם הוא היה רוצה לא היה לו מספיק זמן לדחוף את זה, החרא הזה כואב,זה היה חירבון מחורבן, כואב כמו לידה ומסריח כמו אישה במחזור,דנה לוין, אולי אני אלך להלוויה בדרך אני אבקר את אימא שלי מזמן לא הייתי בבית ,קיבינימט אני שונא שנקרע לי הנייר טואלט בתוך התחת,
"אתה לא חושב לצאת משם?" עירית צועקת לי, "דנה לוין מתה","מי?"," דנה לוין, הזיון הראשון שלי", "וואלה? באמת הסקס איתך לא משהו.."