מדי פעם, מתמלאית העתונות בתמונות של חרדים מגדפים ואלימים שמזכירים את הפרושים שדחקו
ברומאים חסרי אונים להצליב את אלוהים, כשהפעם הצלובים הן נשים חסודות שגאות ביהדותן ושכל
חטאן הוא הרצון לעבוד את אלוהיהן בכל מאודן עטופות בטלית מסורתית במקום הקדוש ליהודים מאז
חורבן הבית.

כפי שהנוצרים הצליחו להשריש את סיפורם חסר הבסיס בתודעת האנושות, כך בתקופה בה לתמונה אחת
יכולת לסלף אלף מילים, יש ערך מסויים לבחון את מטרות נשות הכותל והטקטיקה שלהן למרות
שמילים יכולות להשפיע רק על ציבור מצומצם שיודע להפריד בין תחושות שתמונה מסלפת מעוררת
וניתוח קר של עובדות.

אין קדושה לכותל המערבי מכח עצמו. הסיבה שיהודים מתפללים ליד הכותל המערבי ולא על הר הבית
נובעת מכך שצוררי ישראל הגבילו את גישת היהודים למקום בית המקדש והכותל הפך מקום תפילה
אלטרנטיבי. אפילו בזמנים שהגישה היתה קיימת, בהעדר אפר פרה אדומה, היהודים, בהיותם נגועים
בטומאת המת, חששו שבשהותם על הר הבית הם עלולים לחלל את קדושת מקום קודש הקודשים.

נשות הכותל שייכות לזרמים ביהדות שאינם מקבלים חוקי טומאה, מעמד הכוהנים ונוהגים לבנות
מקדשים תחת כל עץ תמר רענן בבברלי הילס או תחת אורן טיפוסי בניו ג'רסי. הקמת בית המקדש בהר
הבית אינו חלק ממאוויהם, ושרידיו לדידם מהווים "אבנים בעלות ערך היסטורי".

הפרושים, כפי שהנודד שמואל קלימנס (מארק טוויין) קרא לחרדים בספר נדודיו, ורבניהם, טעו כשהיתה
להם הזדמנות לעלות על הר הבית מיד לאחר מלחמת ששת הימים. חשש הטומאה גרם להם להפקיר את
הר הבית לערלים (למרות הניתוח) והשועלים. נשות הכותל אינן מוגבלות ע"י שיקולי טומאת המת או
טומאת נידה. החרדים לא היו מתעמתים עמן, אילו בחרו לממש את זכותן היהודית ולעלות עם ספרי תורה
למקום שבאמת קדוש, מקום בית המקדש. נראה שהבאת החרדים לרתיחה ולידי התנהגות בלתי מערבית
משרתת את מטרות משט הכותל.

נשות הכותל נמנעות מהתעמתות עם ערבים על הר הבית וקיום מצווה של תפילה בסגנון "מתקדם" אינו
לגביהן בבחינת יהרג ובל יעבור. הסיבות שמניעות אותן במאבקן והשימוש בטקטיקות אלינסקי (אבי המארגנים
הקהילתיים) מוצפנות כנראה בין ליבותיה המדושנות של יושבת ראש הקרן.

.

ההשתלטות החרדית על הכותל - מדירה רגליהם של רבים מבקור, במה שהפך כנכס לאומי וכחלומם של אלו שחיו וחיים בתפוצות עד עצם היום הזה.
מלבד היותו לאתר קדוש/מקודש ואין לי בעיה עם מקדשיו הוא מהווה סמל למדינת ישראל המתקדמת והמתחדשת. אם אין אפשרות להסתדר ביחד אז חיבים לחלק ולהקצות קטעים ממנו לשמוש הכלל, באופן שכל אחד יוכל לכבד את המקום בדרכו וכדרכו. ההשתלטות החרדית היא בלתי נסבלת.

באשר להר בית עצמו - הפתרון יושג באמצעות הסדר, אשר פעמיו נשמעים. האם מה ששומעים הם צעדים מתקרבים או דוקא מתרחקים. לביבי - אבו מאזן - בניצוחו של אובמה פתרונים.

אם שונאי החרדים היו יודעים לשמור נכסים לאומיים כמו קבר יוסף ובית הכנסת ביריחו. הייתי אומר,
תנו לפריץ נתח נקניק חזיר וכוסית שיכר, מגיע לו שייבוסם לאיש. אילו ידעו למנוע את הרס שרידי בית
המקדש, הייתי אומר שמה שנראה כלב של אבן אולי הוא לב אדם.

במקום זה אני רואה פרובוקציה רפורמית שרוצה להיות IN THEIR FACE בנוסח אובמה, המארגן
הקהילתי. יש בארץ גורמים שאין להם שום עניין בלאום היהודי שמעוניינים לשרש את היהדות
באמצעות חינוך קלוקל, רמה ירודה בבתי הספר, העסקת ערבים לאומנים כמורים וקרנות שחיתות,
שנותנים לרפורמים חלק בנכס לאומי.

לצורך הזכרת עמלק אסתפק במעשי היהדות המתקדמת לאחר קום המדינה מבלי שאכנס לפרטי עמידתם
הגיאה משך השואה והקרבת אבק האדם (חרדים כמובן) למען ניצחון בנות הברית. הם פיתו יהודים
בווינה לסור מדרכם מרוסיה לישראל ולהגר לארה"ב, הם לא עשו דבר לקליטת פלאשים לקהילותיהם
בארה"ב. הוסיפו המתקדמים פצע לחבורה בכך שטענו ששמיר התמהמה מלהעלות את הפאלשים
מסיבות גזעניות.

חמור שליושבי התפוצות השפעה בלתי פרופורציונית על גורל ישראל וחיסולה המתקרב בשלבים. הם
כבר נדדו לאובמה ול-JSTREET תחת דגל האינטרס האמריקאי, שבסופו של דבר יישרת לדבריהם גם
את ישראל. מזכיר את דברי רביי וייס שטען שאי השמדת המתקנים באושוויץ תקדים את סיום המלחמה
ותציל יהודים. כלומר אי השמדת הרכבות ותאי הגזים תעזור ליהודים (שייספרו את זה לסבותי) לרש לא
נותר אלא יקיצה לעולם בו הידיד הטוב ביותר שנותר ליהודי הוא נוצרי פרוטסטנטי אדוק בעל חזיונות.

תשובה לקונית ללא התייחסות לעצם הטיעונים היא אולי טקטיקה שמתאימה ל"מתקדמים" וקרנות אבל לא
עומדת בקריטריונים שהעם היהודי יצר.

ירושלים מאוחדת כבירת ישראל היתה קונסנסוס לאומי. מיעוט ישראלי השולט בעמדות מפתח בשטחי
המשפט התקשורת והחינוך, הצליח לפורר אותו.. אותה קבוצה מנסה לפורר את היהדות האוטנטית אותה
היא שונאית באותו להט שאנטישמים שנאו יהודים משך כל הדורות. לרשותם עומד כסף שמקורו בגופים
בין לאומיים עוינים.

קבר יוסף מוזכר בתנ"ך מדוע הוא אינו נכס לאומי?
הכותל המערבי אינו מוזכר בתורה אז מדוע הוא נכס לאומי?
מה היא לאומיותו של הכותל, אם לא מקום שהיהודים נוהגים להתפלל בו לאלןהי היהודים?

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

ובכן העטיפה בטליתות, הקריאה בספרי תורה ועריכת תפילות בכותל אינן קשורות לביטוי דתי אלא
מהוות אמתלה למאבק טריטוריאלי על נכס לאומי. כמו הפגנות דומות בהן הכוונה היתה השגת
מעבר חופשי של טילים תחת מסווה של הזכות להעביר מזון ותרופות. (אלינסקי 101.)

גם העניין הלאומי מתנדנד על קוצו של יוד. הרפורמים כתבו כתב כריתות ללאום היהודי בראשית
הקמתם והיוו התנועה היהודית היחידה שלא עשתה דבר, על בסיס ביטול הפן הלאומי של היהדות,
להצלת יהודי דמשק בעת עלילת הדם שעדין מככבת בהצגות טלביזיה בעולם הערבי.

האדישות לגורל היהודים באירופה, מצד התנועה שלוחמת היום למען זכותם על "נכס לאומי", משך
השואה ( While Six Million Died: A Chronicle of American Apathy ע"י ארתור מורס.)
קשור ללא ספק לביטול הלאום היהודי בידי ה"תנועה המתקדמת". לקח הרבה לחץ ופרסום מה שקרה
בשואה, להביא את חונטת הרפורמים להכיר בקשר בין יהודים בצורת PEOPLEHOOD. (אין ויכוח
לגבי העובדות שהבאתי. אנציקלופדית ג'ודאיקה על הערך רפורמים תתרום לביסוס דברי)

אעלה כאן אתגרים נגזרים. האם הכותל הוא נכס פיפלהודי או יהודי לאומי? כשהמדינה תהא של כל
אזרחיה היא תהפך לנכס דו לאומי? אולי נקרא לו נכס ישרטיני? לפחות הסכמנו, שנשות הכותל
אינן לוחמות על זכות הביטוי הדתי שלהן ועל כך תבוא עליך ברכת נימו (סטאר וור) מרבנית שאינה
מחוייבת על פי דתה להאמין באלוהים או בנצחיות עם ישראל.

אוסיף לאלו שעניין הפיפיאות שהעליתי מעניין אותם לקרוא ויכוח על הנושא שמצאתי באופן אקראי
מתוך עשרות האלפים שעדיין מתעמתים עם ההגדרה שאמורה היתה לפשט את הבעיה:
http://boundlessdrama.wordpress.com...d-with-meaning/

לפני שבועיים הייתי עם בת זוגתי בכותל. היא די דתיה, אני לא ממש, בכל מקרה נפרדנו אני הלכתי לקרוא פתקים בצד של הגברים והיא הלכה להתפלל בצד של הנשים.
כשנפגשנו מחדש היא ציינה בפני את ההבדל בשטח המוקצה לגברים לעומת זה המוקצה לנשים, היחס הוא בערך 1/5 בעצם אישה הרוצה להתייחד לרגע לבדה מול הקיר לא ממש יכולה, פשוט אין מספיק מקום.
ברור שזה לא מפריע לך אתה גבר. גם לי זה לא מפריע. בעוונתי הרבים אני לא מגיע יותר מדי פעמים לכותל.

אבל כן מפריע לי כשלא נותנים לבת זוגתי היקרה את מה שמגיע לה. ולהגיד שהחרדים שומרים באיזו שהיא דרך על הכותל זה קישקוש. הכותל מתוקצב ומנוהל על ידי מדינת ישראל, החרדים בסך הכל משליטים שם דיקטטורה זהה לזאת שהם מנסים להשליט בכל הארץ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 החרדים בסך הכל משליטים שם דיקטטורה זהה לזאת שהם מנסים להשליט בכל הארץ.

אתה צודק בשני הדברים שאמרת:
א. צריך באמת לבדוק כמה גברים מגיעים ומכה נשים מגיעות וע"פ זה להשוות את השטח, מה שהולך היום זה פשוט עוול חשוך.
ב. שראל אכן צועדת לאיראניזציה שקטה שנכפית על העם נגד רצונו ואף אחד לא עושה כלום, שטחים שלמים הופים לטריטוריות חרדיות שבהם שולטים הפורעים ועושים מה שבא להם.

שבכל פעם שבחדשות שומעים על "נשות הכותל שניסו להתעטף בטלית והותקפו" אדם ביקורתי וסקרן (יש כאלה?) צריך לחפש על המרפסת שבקצה הרובע היהודי חבורת אמריקאיות אולטרא רפורמיות עם מצלמות. בד"כ יום לפני/אחרי אפשר למצוא אותן בסיור במתנ"ס בלקיה או בברטעה, סימפוזיון בנווה שלום או פגישה במוקטעה ברמאללה. כגובה הברדק הפוטוגני שמחוללת הפרובוקטורית התורנית, כך גובה התרומות שלא מאחרות להגיע. זה, אגב, פטנט שמאחד את החרדים הקיצוניים מן הצד האחד, והקיצוניים הנידונים כאן, מן הצד האחר: פרובוקציות מוזמנות לצורך שנור של כסף. שום דבר לא ספונטני, פרט לתגובה הראשונית של מר ישראל ישראלי שכרגיל אוכל את מה שכתוב בעיתון.

.

תורם גדול הגיע לביקור בבני ברק ופגש עסקן גדול - אחראי על בניית ישיבה. הוא ראה שהישיבה תקועה באמצע הבנייה ולכן שאל את העסקן - כמה אתה צריך כדי להשלים את הבנייה? מיליון דולר? שני מיליון דולר? תגיד לי ואני חותם לך על צ'ק.

חס וחלילה, אמר לו העסקן, כל התרומות מאמריקה זורמות אלינו על מנת שנשלים את המבנה הזה, אם הוא יושלם, איך נמשיך לגייס תרומות?

ההגיון של האחראי לבניית הישיבה הוא אותו הגיון של האחראים (מטעם עצמם, לרוב) להשגת השלום והוא ההגיון של המיעוט הרפורמי הקולני בכותל. רשימת האנשים שציינתי מעדיפה תמונות של הרס מתמשך על פני פתרון והשגת שלווה. זה מקור כוחם וכספם. מהפכנים מקצועיים שנבנים מהרס של אחרים.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

כל ההשלכות שלך לגבי אחרים משוללות כל יסוד.

זו הדרגה הבינונית של השנור: בכל מערכת חברתית המתקיימת על אתוס של מלחמות גבול חברתיות מתמידות בכופרים – אולטרא ליבראליזם, יהדות חרדית או איסלאם – ישנה דינאמיקה של מינוף אירועים נקודתיים לטובת שימור תזרים משאבים לקיום. זה תמיד קורה תוך כדי גלוריפיקציה של הפרובוקטור. העניין הוא שחמש דקות אחרי תחילת הלהט המהפכני האנטי חומרני, מתפתחת מערכת מסואבת של שנור: וזו מערכת שלומדת לקיים את עצמה, כמובן תוך שמירה על "המתח המהפכני". זו הסיבה שכמעט תמיד הרדיקלים שאתה פוגש הם אנטי תזה לרדיקל (הדמיוני) שנשקף מפוסטרים ישנים מברה"מ של שנות העשרים, או סין של שנות השישים.

העניין עם תופעת "נשות הכותל" הוא שהיא מסתירה מציאות בדרגה עליונה יותר, כזאת שהישראלי לא מודע לה: במשך שנים שווקו הישראלים ליהדות התפוצות כילד המושלם של העולם הליבראלי: חנון לוחם, קיבוצניק הממהר מהעבודה בפאלחה להקשיב לערב שירה, יורים ובוכים, וכל הבולשיט הזה שכבר אפריים קישון חשף את ערוותו מזמן. התמונה האידילית הזו, שבה התימני והעיראקי (אחד מכל סוג) מחייכים יחד עם חבורה של בני אשכנזים (לאחד מהם כיפה סרוגה קטנה, והוא שם בשביל להיו תזה שמניח תפילין ליד הטנק ביום כיפור), נצרבה כתמונה של הישראלי היפה. "השאר" – חרדים, מזרחים שלא מדגם "שר הדואר/שר המשטרה", אשכנזים עם עניבה שמדברים אנגלית טובה מאוד והיו באצ"ל וכו': אלה "הישראלים הרעים", או "ישראלים מועמדים להיות טובים, אם רק נעשה אותם "סיבילייזד"". התדמית הזאת חילחלה מאוד מאוד חזק ביהדות התפוצות, בדיוק באותה המידה שתדמיתה של ישראל כמדינת מתייונים מתבוללים שרק הילד החרדי באצבעו מחזיק את סכר היהדות העומד לקרוס שבה, שווקה וחילחלה היטב בקרב קהילות חרדיות בחו"ל. זה קרה משום שבמשך שנים רבות מאוד מערכת השיווק המשומנת של "ישראל לתפוצות" הייתה בידיים של מעט מאוד אנשים שגם יכלו לנסוע וגם ידעו לדבר. כשהלכו שועי ביה"כ פארק אווניו לערבי התרמה הם פגשו טייסים וגנרלים שייצגו (או תודרכו לייצג) את דמות הישראלי הנאנק תחת המשא הכבד של היותו בן תרבות הנאלץ לקצור באוייביו.



הזמנים השתנו, וכמובן שהיום כל אמריקאי יודע כמה אכזריים הערבים הם (בעצם הוא יודע טוב מאיתנו, מאחר והמוסלמים שמולינו די פרווה ביחס לאלה שבעיראק, סומליה ואפגניסטאן), אבל התדמית של "מי הוא הישראלי הטוב" חילחלה כ"כ חזק, עד כדי שאדם יהודי מן התפוצות, גם אם הוא "חם אש" על האיסלאם הפוליטי, לא יכול לצאת מהקבעון שגורס שאני ואתה אנשים לא חיוביים, ולא מממשים את החזון הציוני כמו שצריך. זה די דומה למצב של המון ימניים בישראל, שלא משנה כמה ברור להם שהם צודקים במבחן התוצאה, אצל 3 מתוך כל 5 מהם גירוד קל של פני השטח מוצא רגשי נחיתות בפני כל מי שהוא שמאלני: ככה טיפטפו שנים, וככה זה נשאר.



זהו אחד מהיסודות העיקריים למצב הנוכחי שבו יהודי תפוצות, שלא מגדירים עצמם אנטי ישראליים (ונצא מתוך ההנחה שהם לא כאלה), באופן אובססיבי עסוקים במימון פעולות שבעליל מערערות כל דבר טוב שבנינו פה – אפילו עניינים הקשורים בזכויות אזרח, או יחסי יהודים ערבים (משום שהם מעודדים את דרך הפעולה הרדיקלית, ששכרה בצידה, בניגוד לשיטת ה"עבודה מלמטה" שהיא עבודה קשה ולא מתגמלת בכלל). זו הסיבה שאתה מוצא אותם מנהלים קמפיינים של שנור שמזכירים עד כדי כאב את אלה של המגזר החרדי. אגב: אם תשוחח עם ישראלים החיים בחו"ל, ולא כאלה שהפכו שונאי ישראל, אתה כמעט תמיד תגלה, ומאוד בקלות, שבמידה מסויימת הם גם מזדהים עם התפישה הפשטנית לפיה "ישראל היא פרוייקט יהודי" ולכן אתה כישראלי צריך להקדיש הרבה מאוד מחשבה, ולהקריב הרבה, כדי להראות טוב ב"סנאפ שוט" שהמצלמה של דעת הקהל בתפוצות תקלוט. ולא רק שהם מגלים הבנה למצב זה, בסאב טכסט די ברור שחלקם בעצם מאמינים בכך. זו תוצאה ישירה של שנים של פעפוע הרעיון האווילי הזה (= שישראל היא פרוייקט חברתי עוד לפני שהיא מקום חיים לתושביה ואזרחיה) שכאשר אתה חי מספיק זמן בקרב המאמינים בו, אתה מיישר קו אתם, גם אם זה נוגד את מה שאתה מאמין בו.

.

בתגלית, בה השתתפתי, זוכים צעירים יהודים מכל העולם להכיר באופן בלתי אמצעי צעירים ישראלים בני גילם. כשהשיחות מתארכות על מעבר לחווית ה"שיחה עם הנייטיבס", הצעירים היהודים מגלים שהיהודים כאן אינם חלק ממשתתפיו של פרוייקט "עשה מדינה בעצמך" אלא אנשים נורמלים , עם שאיפות, רצונות, בעיות והשקפות מגוונות.

כתוצאה מכך, הישראלים לא יכולים להצטייר כסופרמנים מוסריים עלי אדמות ולכן, כשהם עושים מעשה שנתפס שלילי הם לא הופכים מיד לאנטיתזה של השטן בהתגלמותו - דבר שמקשה על דמוניזציה שלהם.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

העניין הוא שדרושה "תחזוקה" רבה בעניין, גם כאשר אותם נערים כבר הרבה אחרי האוניברסיטה. מסע הדמוניזציה נגד ישראל הוא מאוד מאוד מאסיבי, ולכך יש להוסיף את הנטיה של יהודי ארה"ב (במיוחד) לאימוץ מין דגם "רוחני-חברתי" של איזו גרסא של היהדות: נטיה שמשמעותה יצירת עולם שבו להיות יהודי פירושו להיות מוסרי ברמה שמימית, או יותר נכון להקרין רושם כזה. החזון של ביאליק היה מדינה שבה גם הזונות והגנבים יהודים, אבל לפי דגם ה"יהדות כרוחניות פרוגרסיבית" מדינה יהודית צריכה להיות מין קומונה היפית. פה כבר לא מדובר רק על איך ישראל והישראלים מציגים עצמם, אלא על גישור כמעט בלתי אפשרי בין איפה שנמצאים חלק מיהודי ארה"ב ובין ישראל הגשמית. בכלל: בקרב אנשי העולם המחשיבים עצמם כמי שיש לו התעניינות רחבה (ולא מתוך שנאה) בישראל אתה תגלה שאחוז גדול "רואים" ישראל שאינה קיימת במציאות. זה כולל נוצרים אדוקים, יהודים אולטרא אורטודוכסים, יהודים אולטרא ליבראליים ויודופובים חילוניים. חלק גדול מהנ"ל ביקרו, ומבקרים, הרבה בישראל.

.