בעקבות האשכול "מה הייית משנה בעברך..." שמתחתי (שהולך להשאר מתחת), יש צורך לשנות את שאלת פותח האשכול לשאלה יותר אופטימית.

הרי ברור שלכל אחד יש דבר אחד לפחות בעבר שהוא עשה נכון ולא היה יכול לעשות יותר טוב.

מה דבר אחד עיקרי ומשמעותי שהייתם עושים שוב אם הייתה לכם האפשרות?
(זה חצי פרודיה, המקור פרודי השאלה רצינית)

אצלי: (שים לב דני, אין צורך להיות הראשון שמגיב לעצמך זה סתם מבלבל)

לא הייתי משנה את התיכון שלי, אורט אבין ברמת גן(תיכון מעולה) למרות התלונות בהשוואה לתיכונים אחרים הוא היה מעולה, יותר מבחינת האווירה ממבחינת ציוד חדיש.

הייתי נרשם לפרש, אתם אומנם שורפים לי מאות (או אלפי) שעות במצטבר אבל לפחות אתם לא FXP ובסך הכל סבבה כאן.

הייתי לומד תיכנות לבד בגיל צעיר יחסית (ובאותו נושא, הייתי הולך לקורס מתחיל באוניברסיטה הפתוחה והייתי קונה את אנדרואיד G1 שלי, אם כי הייתי מעדיף לשלם יותר ולקבל מוקדם יותר).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא הייתי משנה את הקורס אליו התמיינתי (כלומר, נלחמת יותר למען קורס אחר שהייתה לי אופציה ללכת אליו)

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אני פרפקציוניסט, אז זה בעיה, כי אני רוצה לשנות כמעט הכל.

‎

ביום רגיל תמיד אני אמצא מיליון דברים שהייתי רוצה לשנות, אבל כרגע אני מעדיפה ללכת על הצד היוהי ולהגיד שהכל דבש

לא הייתי משנה את זה שהגבתי לעצמי, על אף שזה בלבל אותך, באשכול שפתחתי כי אני חושב שזה מגביר צפיות כאשר יש תגובות לאשכול...

CHRIS MARTIN: Coldplay is for people with great taste, intelligence, incredible good lookingness, talent, ability, success, grabbing of life. Coldplay's for people who know what life's about. They're always entertaining. Delightful to talk to. Sweet, charming, incredibly good in bed. Virile. They have incredible success with girls, or boys, or both. They're generally just the world's best citizens.. Maybe I'm biased, but I'm definitely right

הייתי נשאר "פראייר" כי בכמה מקרים שבהם יכולתי לדפוק אנשים חארות (כי שמעתי מהם בעצמם דברים שהיו מספיקים כדי שיחטפו) לא עשיתי את זה. לא רק שמעבר לתחושת הפראייר כשפה ושם אני שומע שהם הגיעו עוד יותר רחוק יש לי שקט, גם למדתי במשך הזמן שחארות ממילא שורדים כל דבר.
סבתא שלי ז"ל הייתה מוכנה להעמיד לרשותי הרבה יותר כסף ממה שהיה לי, לצורך "סיבוב" השקעות בורסאי מסוכן, ובלי לכעוס אם הכל ילך. בחרתי לא לסכן את הכספים שלה, למרות הפיתוי (הרווח היה שלי). בסוף ההשקעה הצליחה והכסף שלי עשה 400 אחוז. בכל זאת למדתי הרבה על איפוק ואם הייתי לוקח את ההצעה שלה, בטוח הייתי מפתח בטחון עצמי מופרז.

.

נכון שזה עצוב שעל תשובה לשאלה "מה לא הייתה משנה" היה לי הרבה יותר קשה לחשוב מאשר על
התשובה לשאלה "מה כן הייתי משנה"? האם זה כך אצל כולם? האם זה בעייה של דימוי עצמי, או סתם חוסר שביעות רצון כללי? האם כולנו תמיד חיים בתחושה מסויימת של החמצה, ושיכולנו לעשות יותר טוב?

בכל אופן (וכאמור, לאחר מחשבה ארוכה מאוד!), הצלחתי לחשוב על הדברים הבאים:

1) המקומות שבהם ביקרתי בארץ ובעולם
2) האנשים שהכרתי במשך השנים (אלו מהם שאהבתי ושהיו נחמדים, כמובן...)
3) הציונים שהוצאתי בכמה מן המבחנים
4) התקופה בה עבדתי כדוורית. הייתה אחלה משכורת!
5) כל התינוקות והפעוטות שלקחתי על הידיים, זה אחד הדברים הכי שווים והכי נעימים בחיים

בחיי, זה נשמע כמו סיכום של לפני המוות

אני מוצאת את זה קשה לרצות לשנות משהו מהעבר, למרות שחוויתי לא מעט דברים קשים בחיי אני מאמינה שבאיזשהו מקום הם כולם כיוונו אותי להיות מי שאני היום (ואני לא מדברת מגישה של "כוח עליון כיוון אותי" פשוט שככה הדברים קרו, ואם הייתי משנה משהו, אז הם היו קורים אחרת....). אמנם היום יש מלא דברים שהייתי רוצה לשנות, אבל אני לא יכולה להשליך את זה על מקרים אקראיים מהעבר כי אין לי מושג לשים את האצבע ולהגיד- זה מה שגרם לדברים להיות ככה וככה! לכן לא אשנה מעברי, אבל אם הייתי יכולה לשנות עכשיו דברים הייתי משנה את הפחד שלי מגברים, הביישנות שלי, הפחד שלי לאבד אנשים, הסגירות שלי, הקושי שיש לי משינויים ועוד מלא מלא דברים שאני עובדת עם הפסיכולוגית שלי כבר תקופה לתקנם... חחח