
19-09-2010, 03:05
|
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
|
כח רב לאומי יעיל רק במצבים מאוד מסויימים, וגם אז לא תמיד
סיני היא דוגמא לתנאים אופטימיליים להצלחת כח רב לאומי. הוא חוצץ בין 2 מדינות מסודרות, הוא יושב באיזור גדול וכמעט לא מיושב ויכול לכל הפחות לשמש ברגע האמת כגורם התראה שיאפשר לישראל להערך בזמן. היות והוא כולל כוחות אמריקאים (בניגוד לכח האו"ם שהיה בסיני לפני 67 וכשל לחלוטין ברגע האמת), מדינה כמו מצרים לא תשלח את כוחותיה נגדם. אבל מה קורה כאשר הכח הרב לאומי ניצב מול ארגוני גרילה וטרור וסתם טרוריסטים? הוא נכשל כמעט בהכרח. ראה גורל הנחתים האמריקאים בלבנון (והצרפתים שם), הבדיחה שנקראת יוניפ"ל (ועכשיו הוא עוד יחסית מתפקד יחסית לעבר), והכוחות הרב לאומיים ביגוסלביה ובאפריקה. הם נכשלו לגמרי בכל מקום. אין שום דרך לכח זר למנוע פעילות טרוריסטית/גרילה. כל שהוא יכול לעשות הוא לבלום את התגובה ואמצעי ההמנעה של המדינה המותקפת (ישראל במקרה שלנו) שהיא הרי מדינה מסודרת שקל להפעיל עליה מנופי לחץ באופן אפקטיבי וכך גם להראות שכביכול הכח הרב לאומי מתפקד.
בקיצור, כח רב לאומי בסך הכל יהווה מגן לארגוני הטירור. ברגע שהוא ינסה לעשות משהו אפקטיבי מולם יתחילו פעולות טרור נגדו והוא יקפל את הזנב, יפסיק, או ינסה להראות "מאוזן" ולהצדיק את הטרור בפעולות של ישראל (והם הרי "בשטח" ולכן "עדים" להתנהלות המרושעת וה"עקשנית" של הישראלים).
בקיצור, כח רב לאומי בשטחים זה טוב לערבים ורע מאוד לנו. ישראל צריכה לדרוש לעמוד על האפשרויות שלה להגן על עצמה. עניין שהייתה לו התייחסות פורמאלית באוסלו אך לא יושם עד כהונתו של שרון כראש ממשלה (ובעיקר לאחר חומת מגן).
|